Successful.

פרק 18- שגרה

לידן
מיד אחריי שאסיף נישק אותי הוא הסתכל עליי במבט מוזר והתחיל ללכת לכיוון הנגדי מהפנימייה.
אני רק המשכתי ללכת בחזרה לפנימיה כשאני מבולבלת לגמרי.

באיזה קטע החי בסרט הזה מנשק אותי?
כאלו לא הבנתי מאיפה זה בא לו פתאום, חשבתי אנחנו ידידים וזהו.

״לילוש בוקר טוב״ שמעתי את פז קוראת ונאנחתי, ״מה את שמחה?״ שאלתי בישנוניות והיא צחקה.
״אתמול היה כל כך מקסים״ היא מילמלה ויכולתי לנחש שהיא מחייכת.

״יאלה שפכי״ ביקשתי והעפתי את השמיכה מגופי, וקמתי למקלחת לשטוף פנים.
״הוא סגר לשנינו מסעדה והיה כל כך מושלם,
הוא היה רגיש ומתחשב והתנשקנו״ היא אמרה והסתכלתי עלייה בהתרגשות.

״מי זאת השובבה הזאת״ רצתי עלייה והפלתי אותה על המיטה ככה שהיא שוכבת ואני יושבת מעלייה עם חיוך זדוני.
״תספרי לי אבל הכל יזונה מה זה הקיצורי דרך האלה״ צעקתי אלייה ונתתי לה כאפות קטנות בלחי והיא צחקה.

״כאילו התחלנו לדבר והכל ואז הוא הסתכל על השפתיים שלי״ היא התחילה לספר ופערתי את פי ״חרמן מסריח״ מילמלתי והיא נתנה לי מכה בבטן ״ואז הוא התקרב אליי והתקרבתי אליו גם והתנשקנו״ אמרה ופרפרים של אהבה עפו בחדר.

״תקשיבי נהיית מה זה כבדה, אני רואה שתחת תוניסאי זה חתיכת משקל הא״ היא אמרה וצחקתי ושאלתי אותה ״זה היה עם לשון?״ היא עצמה עיניים באנחה ובדיוק הדלת נפתחה ותומר ואסיף הגיחו משם.

״וואי איזה סצנה מדהימה יש לנו פה״ תומר אמר והם התיישבו על הכיסאות בחדר.
גילגלתי עיניים ויריתי בו מבט והסתכלתי שוב על פז ״תעני״ ביקשתי והיא צחקה והמידה בראשה לשלילה ״לא היה״ ענתה וירדתי ממנה.

״תגידו ישובבים מה עשיתם אתמול בלילה? שנה עד שהחמור הזה התעורר וכולו היה ריח של וודקה״ תומר אמר בחיוך ואני ואסיף החלפנו מבטים, ״אני אמורה לדעת? מה אני אמא שלו?״ עניתי והוצאתי בגדים מהארון ונכנסתי להתלבש במקלחת.

״יאלה יום שישי היום, הולכים לבית סוף סוף״ קראתי בקול ולבשתי את הנעלי שורש שלי.
יצאתי מהחדר והלכתי לחדר אוכל והתיישבתי בשולחן של עידו, ״מאמוש, חוזר היום ליפה?״ שאלתי אותו והוא צחק והינהן.

״מתי תבואי לעשות שבת?״ שאל וחייכתי ונגסתי בתפוח ״תזמין אני אבוא״ עניתי והוא נגס בסנדוויץ חביתה עם מטבוחה וחצילים שלו.
איך בן אדם יכול להיות כל כך דוחה ועוד על הבוקר.
בזווית של העין ראיתי את אסיף תומר ופז נכנסים לחדר אוכל, נישקתי את עידו בלחי ויצאתי מהחדר אוכל.

זה לא שאני שמה זין על אסיף או משהו אני פשוט לא יכולה להתקרב אליו אחרי שהוא נישק אותי ככה.
״את באה לפה הרבה?״ מישהו הוציא אותי מהמחשבות והסתכלתי עליו בחיוך,
״לצערי כן, אני באה לבית ספר הרבה״ עניתי לו ובחנתי אותו בקצרה.

״יובל״ הוא אמר ומשכתי בכתפיי ״אני בטוחה שאתה יודע איך קוראים לי״ אמרתי בביטחון והוא צחק.
אוקי הוא חתיך, עם שרירים וצחוק כזה כובש.
״איזה כיתה את?״ הוא שאל ובדק משהו בפלאפון.

״יב״ עניתי וניסיתי לא להסתכל עליו, שזה דבר מאוד קשה לא לעשות.
״וואלה גם אני, אני חדש פה״ אמר ונכנסו בשער בית ספר.
״שיהיה לך בהצלחה״ אמרתי בחיוך מוגזם והורדתי אותו אחרי שנייה, הוא הניד בראשו בחיוך והלך.

הוצאתי את הטלפון. הכיס והתקשרתי לפז,
״בואי לבית ספר דחוף״ צעקתי עלייה כשענה ויכולתי לשמוע אנשים מדברים מסביבה אז הנחתי שאסיף ותומר איתה.
״התחיל לדבר איתי מישהו ממש שווה והוא חדש בבית ספר״ הסברתי והיא צרחה בהתרגשות.

״אז את אומרת לי בעצם שהוא שווה והוא דיבר איתך ואת פשוט ניפנפת אותו?״ הוא שאלה והינהנתי והיא נתנה לעצמה כאפה במצח.
״דפוקה״ מילמלה ועשיתי לה אצבע שלישית.

״יום שישי הגיע והוא בא בדיוק בזמן...״ התחלתי לשיר ושנייה אחרי זה מישהו שם את היד שלו על כתפי, זה היה יובל.
״מתי תיצאי איתי?״ שאל וצחקתי, אנחנו מכירים שלוש שעות.
״כשהחיים ירצו״ עניתי בתיחכום ופז קראה לי וכשהסתובבתי לאחור ראיתי אותה ואת הבנים מסתכלים עלינו ואת אסיף טיפה עצבני.

היד של יובל לא ירדה ממני לשנייה אחת והוא המשיך בשאלות שלו ״ומתי הם ירצו?״ הוא שאל וגילגלתי את עיניי ״שאלה טובה״.

״את צריכה טרמפ?״ שאל והוציא מפתחות של רכב מהכיס שלו ושנייה אחרי זה רכב שחור ציפציף, ״לא, אני גרה קרוב. אתה יודע בפנימיה״ אמרתי בחשד כי רציתי לראות איך הוא יגיב לזה שאני גרה בפנימיה.
בדרך כלל המון נרתעים מזה כי זה אומר עלינו שאנחנו מופרעים עם בעיות, אין לנו כסף ובגדים בדרך כלל, אבל זה ממש לא ככה.

״אה מגניב, תהיי מוכנה מחר בשמונה אני בא לקחת אותך״ הוא אמר ונכנס לרכב בזמן שהרמתי גבות,
״רגע מה, לאן? ומי אמר שהסכמתי?״ צעקתי עליו כשנסע קרוב לידי ״נלך לטייל קצת ואני החלטתי שהסכמת״ אמר וקרץ.
----
״אני מתגעגעת לאביתר״ פז צעקה ודחפה את הראש בתוך הכרית, תומר הסתכל עליי בבילבול והתעלמתי ממנו.
לא ברצינות, איך היא מתנשקת איתו ולא מקיאה?

״אז תחזרי לבית שלך, ותדברי איתו פז״ אמרתי לה ״שתינו יודעות שכואב לך בילעדיו ואם לא תחזרי לבית המצב לא יתקדם״ המשכתי להגיד לה, התקדמתי אל המיטה ומשכתי את הרגליים שלה.
״אז תרימי את התחת היפה שלך ולכי לבית, מובן?״ אמרתי והיא מילמלה משהו ולא יכולתי לשמוע בגלל שהכרתי עימעמה את קולה.

״אולי תבואי איתי?״ היא ביקשה וצחקתי,
״לא תודה מאמוש כי את יודעת שאני ארצח שם את כולם מעצבים״ הסברתי והיא צחקה והלכה לחבק את תומר.

״גם השבת את נשארת בבית?״ תומר שאל ופז נעצה בו מבט והוא הסתכל עלייה מבולבל,
״הפעם האחרונה שהייתי בבית שלי הייתה בגיל 10״ הסברתי בשיעמום והדלקתי טלוויזיה, והתכסיתי בשמיכה.