Successful.

פרק 45- גלח

לידן
״חתיך שלי״ מלמלתי והעברתי ידי בשיער הקצוץ של יובל והוא חייך, אני לא מצליחה לעכל את זה שהוא מתגייס לי.

״כל כמה זמן אתה תחזור לבית?״ שאלתי והוא אחז בפניי עם שתי ידיו והסתכלתי עליו,
״אם אני זוכר טוב אז אחרי הטירונות אני אשאר בבסיס 19 ימים ויחזור לארבע, אבל עכשיו זה טירונות וגם פה אני לא רואה בית״ הוא הסביר והתעצבתי.

״יפה שלי שלא תשכחי אותי אה?״ הוא אמר בגיחוך ונתתי לו מכה על החזה, ״בדיוק מה שבאתי להגיד לך״ אמרתי ונעמדתי על האצבעות כשהוא נישק אותי.
חיבקתי אותו ופשוט סירבתי לעזוב, הכל קורה כל כך מהר עכשיו שאני לא מספיקה לעקוב.

״מתאים לי גלח?״ הוא שאל בהתרגשות ונגע בשיערו, צחקתי והנהנתי.
הסתכלתי עליו בזמן שליטף את שיערי ונשכתי את שפתיי, ״אני מת על העיינים שלך״ הוא מלמל וגיכחתי ״בסך הכל עיניים כחולות, לא מיוחד״ עניתי והוא צחק ״את הכי מיוחדת חיים שלי״.

בזמן שיובל דיבר עם ההורים שלו ונפרד גם מהם בזמן שאמא שלו בכתה כמו כל אמא נורמלית, ראיתי את אסיף פז, ותומר מתקדמים לכיווננו.
״איך הוא חתיך ככה יותר, אה״ פז מלמלה ובחנה את יובל והנהנתי בהתלהבות והיא צחקה.
תומר הלך לדבר עם יובל ואסיף ניגש אליי.

מאז אותו היום, חלף בדיוק שבוע.
שבוע שהראש שלי לא מפוקס בכלום,
שקוע ביותר מידי דברים.
אסיף אהבת חיי חולה סופני, יובל חבר שלי מתגייס עכשיו, אין לי שלומי יותר, אין פנימיה,
אני גרה עם פז ותומר בן זונה.

״את עצובה?״ הקול של אסיף הוציא אותי מהמחשבות ונשכתי את פנים הלחי שלי,
״כן ברור״ מלמלתי והסתכלתי עליו, איך מישהו יכול להיות כל כך יפה?

״תפסיקי להסתכל עליי ככה, אנשים יראו״ הוא אמר בציניות וגילגלתי את עיניי,
השיער השטני שלי היו מרוח לאחור בזמן שעיניי השקד שלו לא ירדו ממני.

״זוג אוהבים כדי לכם להפסיק עם המבטים לפני שיובל ישים לב״ תומר הגיע לפתע והסתכלתי עליו עצבנית, אסיף הנהן והלך לדבר עם יובל.
תומר נעמד לידי והניח את ידו על כתפי בחיוך זחוח, ״אז מה, לידנוש הקטנה רוצה את אסיף?״ הוא שאל בקול מעצבן ונשמתי עמוק,
״אתה אוהב את היד שלך?״ שאלתי ברוגע והוא כיווץ את גבותיו ״כן״ הוא ענה בבילבול,
״אז כדאי לך להוריד אותה עד 3״ עניתי.

״1״ התחלתי לספור ותומר רק הסתכל עליי,
״2״ אמרתי בקול מאיים יותר אך הוא לא זז,
״3״ סיימתי והורדתי את ידו ממני במהירות ועיקמתי את ידו עד שהוא נאנק מכאבים.
בשנייה אחת שלא שמתי לב תומר השתחרר במהירות והצמיד את ידו אל גרוני והדביק אותי את הקיר.

״את יודעת, התחילה להימאס עליי כל האלימות שלך״ הוא אמר וחיזק טיפה יותר את אחיזתו בגרוני, לא רציתי להראות לו שזה כואב לי.
״אז מה עושים? מרביצים לנשים?״ שאלתי בציניות והוא צחק ״תקשיב, כדאי לך לשחרר אותי עכשיו או ש-״ התחלתי לדבר אך הוא קטע אותי.
״ או שמה?״ הוא שאל בחיוך והידק את אחיזתו כשניסיתי לדחוף אותו, ״את לא במצב של להציב לי תנאים חמודה״ הוא מלמל.