לידן
״איזה חתיך״ החמאתי ליובל שנכנס לדירה שלנו והוא צחק, ״תודה חיים שלי״ הוא אמר ונישק אותי.
הוא היה לבוש בג'ינס וחולצה בצבע אפור עם נעלי אדידס לבנות ופשוט היה נראה הורס.
״את לא מוכנה בכלל״ יובל אמר ומשכתי בכתפיי, פז יצאה מהחדר כשהיא מוכנה גם היא והלכה אל המטבח.
״חמש דקות אני מוכנה י׳לחץ״ אמרתי ליובל שזירז אותי כל שנייה והלכתי אל החדר, הוצאתי מהארון שורט פשוט עם חולצה צהובה שיש עלייה חד קרן, ונעלי אולסטאר בצבע לבן.
מרחתי את שמן הווניל האהוב עליי על הצוואר, ויצאתי אל יובל ופז שחיכו בסלון ודיברנו על משהו מסויים.
״כולה יום הולדת, להשקיע יותר?״ שאלתי לא מבינה את פשר המבטים שלהם על הגוף שלי, כשהם לא ענו התעלמתי והוצאתי את האייפון מהמטען.
״כולה אסיף צאו מהסרט״ מלמלתי וכיביתי את הטלוויזיה, ״את לא מסתרקת?״ פז שאלה וצחקתי, כיביתי את האור בשירותים והשארתי רק אור במטבח, אני לא יודעת מתי נחזור ולא מתאים לחזור בחושך.
״תסתרקי נו, בשבילי״ היא התחננה ודחפתי אותה שתיצא מהבית ואת יובל גם.
נעלתי את הדלת ואחרי שבדקתי מספר פעמים שהיא נעולה ואני לא מדמיינת, נסענו לבית של אסיף.
נכנסו אל הבית של אסיף שהיה מלא בילדים מגעילים ומוזיקה רועשת מידי, פז ויובל התלהבו בזמן שאני רציתי רק לברוח משם.
עשיתי את דרכי אל המטבח וראיתי ילדה קטנה יושבת על כיסא בשקט.
ניגשתי אלייה והתכופפתי לגובה שלה, ״מי את?״ היא שאלה בקול ילדותי ורציתי לאכול את הפנים השמנמנות שלה ״אני ידידה של אסיף, מי את?״ שאלתי בחיוך והיא חייכה אליי בחזרה.
״אני נויה״ היא אמרה בציחקוק והבנתי שהיא אחות של אסיף, ״ולמה את פה?״ שאלתי והיא חשבה, ״אמא שלי אמרה לי לחכות כאן עד שהיא תחזור״ היא אמרה באיטיות ושיחקה בתלתליה החומים.
״מאיפה היא צריכה לחזור?״ שאלתי בקול רם וניסיתי להתגבר על המוזיקה, ״היא הלכה להביא את אחותי ואז כולנו נלך לאכול במסעדה״ היא אמרה בהתרגשות ומחאה כפיים.
צחקתי והושטתי לה את שתיי ידיי בחיוך, ״רוצה שנחכה לה בחוץ?״ שאלתי והיא הנידה בראשה לשלילה, ״למה?״ שאלתי בעצב.
״אמא אמרה לי לא לדבר עם זרים ולא ללכת איתם לשום מקום לבד״ היא ענתה בקול מתוק והלב שלי התחמם, פשוט מדהימה.
״את צודקת, כל הכבוד שאת מקשיבה לאמא שלך״ אמרתי בחיוך והיא הנהנה.
״אל תלכי לשום מקום״ ביקשתי והלכתי במהירות לחפש את אסיף, אחרי מספר דקות ראיתי אותו נשען על קיר כשכוס משקה בידו בעודו מדבר עם בחורה אקראית.
״אני צריכה אותך״ אמרתי כשנעמדתי בינהם והוא מיד התיישר ונטש את הבחורה בשבילי.
במקום כלשהו זה עשה לי טוב אבל מיד נזכרתי שיש לו חברה ומבחינתו אנחנו רק ידידים.
״נויה, יפה שלי״ אסיף אמר בדאגה והרים אותה,
״היא מחכה לאמא שלך, בוא נחכה לה בחוץ״ אמרתי והובלתי את הדרך החוצה.
״אתה מכיר אותה?״ נויה שאלה בתמימות את אסיף שגיחך והנהן ״זאת מישהי מאוד חשובה בשבילי, ואת יכולה לסמוך עלייה טוב?״ הוא הסביר לה והיא הנהנה.
YOU ARE READING
Successful.
Teen Fictionלידן היא נערה רגילה. פשוטה ומשעממת. אין בה שום דבר מיוחד והיא גרה בפנימיה. נערה חסרת תקוות וחלומות. כי כשאין מי יאמין בך, יתמוך בך, יעודד ויחזק אותך אז אתה לא שווה משהו. אתה לא מיוחד ואם אתה לא מיוחד אתה לא שווה מאמץ.
