Successful.

פרק 23- בעיות במוח

לידן
״איזה מישהו צבט ללידן את התחת במסיבה ואז היא הסתובבה אליו בהלם והוא חייך אלייה, היא נתנה לו סטירה ואז הוא היה בהלם, אתה לא מבין כמה צחקתי״ פז סיפרה ליובל את הסיפורים מיום העצמאות וצחקתי, עברו כבר שבועיים והדברים שקרו שם עוד מצחיקים אותה.
״וגם היא בדיוק פתחה את הבקבוק מים ובאה לשתות ואיזה אחד חטף לה את הבקבוק בכוונה, אז היא חטפה לו את זה מהיד שוב ויצא שכל המים הושפרצו עליו״ היא המשיכה לספר וניגבה דמעות צחוק מעיניה,
״וואו היית חייב לראות את הפרצוף שלו, נשבעת״ סיימה את הסיפור וצחקתי גם אני.

״אני מבין שנהניתן״ יובל גיחך והנהנו,
״בדרך כלל אני לא יוצאת למסיבות כי אני שונאת את זה, אבל מכיתה י בערך יש רק שלוש מסיבות שאני הולכת אליהן״ הסברתי ופז הנהנה כהסכמה ובדיוק אסיף ותומר התקרבו אלינו.

״בפורים, ביום העצמאות, ובסיום הלימודים״ פז אמרה ליובל כי אני שכחתי לענות כי הייתי כל כך מרוכזת בלגלות מי הילדה שאסיף מסתכל עלייה כבר שבועיים.
״אני אגרום לך לצאת לעוד מסיבות איתי״ יובל אמר וצחקתי ״אל תהיה פתטי, אתה לא תצליח״ חייכתי והוא הרים את גבותיו בשיעשוע
״נחייה ונראה אהרון״ מלמל וקם לעבר חברים שלו שהיו בספסלים מולנו.
פז ותומר כרגיל ישבו ביחד ודיברו ומידי פעם התנשקו, אסיף היה בטלפון וצחק מהודעות שקיבל ואני התחלתי להרגיש מיותרת בכל הרביעייה הזאת וזה עיצבן אותי.
קמתי מהדשא בעצבים והלכתי לקיוסק של משה.

״משה, תביא לי קוראסון חמאה אבל בלי סומסום מעל כי זה דוחה״ ביקשתי והוא צחק וחימם לי את הקוראסון במיקרוגל.
״ונסטי אפרסק אל תשכח״ המשכתי והוא הניח את הדברים על הדלפק ואני הגשתי לו את ה 10 שקלים.
התיישבתי ליד הגדר על הריצפה והתחלתי לאכול, ״לאן ברחת?״ אסיף התיישב לידי ונאנחתי
״רחוק ממך אז לך״ עניתי בעצבים ונגסתי בקוראסון ולא הסתכלתי על אסיף
״מה עובר עלייך?״ שאל בבילבול וגילגלתי עיניים
״משאית״ התחכמתי וקמתי מהריצפה והתחלתי ללכת לכיתה, ולצערי אני לומדת עם אסיף עכשיו.

״תעצרי כבר״ אסיף צימצם את הפער ביננו ואחז בידי כדי שאסתכל עליו ״אתה מביא לי עצבים בזמן האחרון אז בשביל שאני לא אתעצבן יותר אני מתרחקת ממך עכשיו, יש מבין?״ אמרתי הכל בנשימה אחת והוא הסתכל עלי מופתע.

״מה קרה? בעיות בזוגיות?״ אלינור הטיפשה הזאת שאלה והרגשתי איך אני מתעצבנת אפילו יותר.
״בעיות במוח שלך אולי״ אמרתי באדישות והפנים שלה הפכו לאדומות, ״גזגזי גזגזי לי מהפרצוף״ דחפתי אותה והמשכתי ללכת אך היא צחקה ואמרה ״לא הספיק לך שהשעו אותך? את רוצה שיעבירו אותך מהפנימייה למוסד של עבריינים צעירים?״ היא המשיכה לצחוק צחוק מכוער כזה שהביא לי עצבים עוד.

״תתעלמי ממנה לידן״ אסיף אמר ועבר לעמוד לידי והיא חייכה ״כן תתעלמי במילא אין לך משהו חכם להגיד״ בלעתי את רוקי בעצבים ונשמתי עמוק.
״תקשיבי, את באמת לא רוצה להתעסק איתי״ אמרתי ברוגע והיא חייכה ושיחקה עם השיער שלה, ״תיראי איזה מכוערת את עכשיו אחרי שעשו לך תפרים בלחי בגללי״ היא הורידה את חיוכה במהירות ועכשיו זה היה תורי לחייך
״את לא רוצה במקרה להפוך אפילו ליותר מכוערת נכון? אז תשמרי מרחק״ גיכחתי והיא התעצבנה והתקדמה לכיווני