Successful.

פרק 42- ביצים

לידן
״תבוא לבקר אותי?״ שאל את יובל והוא נתן לי מכה קטנה בכתף, היינו בבית שלו לבד כמו תמיד, הוא שכב על המיטה ואני שכבתי עליו והצקתי לו.

״אל תגידי את זה״ הוא ביקש וחייכתי אליו, רכנתי אליו ונתתי לו נשיקה קטנה והוא חייך.

״אני אוהב אותך״ יובל אמר וליטף את שיערי והייתי המומה, נשכתי את שפתיי בלחץ והוא הסתכל עליי ״אני יודע שאת עוד לא, רק רציתי שתידעי״ הוא אמר שוב והלב שלי התפוצץ מאהבה, אני ללא ספק אוהבת אותו אבל לא כמו את אסיף.

החיוך שלי נמרח על כל הפרצוף שלי וחיבקתי אותו כשהשענתי את ראשי על חזהו, ״תחשוב איזה נחמד זה יהיה שתגיד כזה, ׳אני הולך לחברה שלי׳ ואז חברים שלך יגידו לך כזה ׳למה איפה היא?׳ ואז תחייך ותגיד להם ׳בכלא׳ ותלך כמו גבר גבר״ אמרתי והסתכלתי עליו כשהוא צחק.

״למה כמו גבר גבר? אני כבר כזה, ואת לא תהיי בכלא מבינה? אני אדאג לזה״ יובל ענה וגיכחתי.

התיישבתי על הבטן שלו והוא נאנק מכאבים ״שמנה״ הוא מלמל והרבצתי לו ״גם שמנה וגם אלימה מה יהיה?״ הוא אמר שוב וצחקתי
״אוף עזוב אותי״ התייאשתי וקמתי ממנו
וחיטטתי לו במגירה

״מה את עושה?״ הוא שאל בבילבול,
״מחטטת״ עניתי בפשטות מודעת למה שהוא יענה ״באף?״ הוא שאל וצחק ״כן אני מחפשת יהלומים״ עניתי בציניות.

״מצאת כבר את הכי טוב״ הוא אמר בגאווה, הסתכלתי עליו ״לא ממש״ סיננתי לעברו והוא הוריד את החיוך, פתחתי מגירה אחת שהיו בה מספריים, תחתונים משומשים וקונדום.

הרמתי את הקונדום בחיוך והסתכלתי עליו ״מתכנן משהו?״ שאלתי בהרמת גבות
״כל יום, כל היום״ הוא קרץ ובחן אותי, פתחתי מגירה אחרת שהייתה מלאה בקונדומים וצחקתי
״XL?״ שאלתי והוא זרק לעברי מבט משועמם
״זה לא שלי, הייתי בצרה פעם אחת וחבר הביא לי את זה אבל זה לא מתאים לי״ הוא הסביר וסגרתי את המגירה ״זה היה גדול מידי?״ עקצתי אותו ונעמדתי מול המראה.

״זה היה אחושרמוטה קטן יחופרת״ הוא התעצבן והתעלמתי ״עוד חודש צבא בראבק״ יובל נעמד מאחוריי בהתרגשות ״תתגעגעי אליי?״ הוא שאל וסיבב אותי אליו, הנהנתי והוא חייך ונישק אותי.

צילצול טלפון קטע את הנשיקה וזיהיתי שזה הצילצול שלי ״אל תפסיקי״ הוא מלמל באמצע של הנשיקה וצחקתי, זזתי ממנו ועניתי לטלפון
״לידן? זה אביתר״ שמעתי את קולו של אביתר וקיווצתי את גבותיי, למה אח של פז מתקשר אליי?

״אביתר?״ שאלתי בבילבול ויובל הסתכל עליי במבט חוקר ״מי זה לעזעזאל אביתר?״ יובל שאל בעצבים והתעלמתי ממנו.

״רציתי להגיד לך שעד שתייהי בת 18 אני אהיה האחראי עלייך, עשיתי היום את ההעברה שלך ושל פז עם שלומי״ הוא סיפר ופערתי את עיניי,
״אני עוד שנייה בוכה, אתה אמיתי?״ שאלתי כלא מאמינה והוא צחק ״אתה לא חייב לי כלום אביתר, זה יותר מידי״ התיישבתי על המיטה בבלם ויובל התיישב לידי מחכה שאסיים את השיחה.