אסיף
״משעמם לי״ אמרתי ולידן משכה בכתפיה והמשיכה לצפות בסרט שלה.
״נו, תעשי איתי משהו״ ביקשתי ונתתי לה מכה קטנה והיא הסתכלה עליי בעצבים.
״אל תזיין תשכל״ מילמלה ובהתה בסרט כמו ילדה קטנה, ולא יכולתי להוריד ממנה את העיניים.
היא ישבה שם על המיטה עם השיער הבלונדיני המקורזל שלה שכולם תמיד אומרים לסרק.
עם העיניים החמות האלה שמסקרנות אותי כל יום מחדש ופה פעור.
״מה, פוסטר?״ סיננה לעברי וצחקתי, ונפלתי על המיטה בשיעמום גם.
---
״אני רוצה לשתות״ צעקתי בחדר והיא נאנחה.
השעה כבר 1 בלילה ועדיין נשארתי בחדר שלה כי היה לי משעמם ופז ותומר לא חזרו.
ה׳ יודע מה הם עושים משמונה עד עכשיו.
״יש מיים בברז, תתפרע״ היא ענתה בגיחוך והגנבתי חיוך למרות שהיא מעצבנת.
אחרי חמש דקות היא נקרעה מצחוק והסתכלתי עלייה בבילבול ״טובה אני, עאלק תתפרע״ היא מילמלה וגילגלתי עיניים.
״אני לא רוצה מיים, אני רוצה אלכוהול״ עניתי וקמתי מהמיטה, ולבשתי את הז'קט שלי שהיה על הכיסא.
לידן הסתכלה עליי וקמה מהמיטה אחריי ״רגע, אני גם רוצה לבוא איתך״ אמרה וכיווצתי את עיניי בניסיון להבין.
״אתה חושב שרק לך משעמם? אני כבר שעה מנסה לפתוח את הפיסטוק הזה.
ונחש איזה פיסטוק זה? מהפיסטוקים המזדיינים האלה שאטומים כמו מקלט״ מלמלה ולבשה את האולסטאר הלבנות שלה ומשכה ז'קט אקראי מהארון.
״שתית פעם?״ שאלתי אותה כשהיינו בדרך לקיוסק אחרי שקפצנו מעל הגדר האחורית של הפנימיה.
שמתי את כובע הקפוצ׳ון על הראש ונשפתי אוויר חם לידיים, כבר קר רצח בלילות.
״בחיים לא״ היא ענתה ועשתה בדיוק כמוני.
הנהנתי ונכנסו לקיוסק ״מה בשבילכם?״ שאל הבחור ובחן את לידן בחיוך.
וואלק הביא עצבים, ״תביא תביא לי אבסולוט״ ביקשתי והוא הסתכל עליי לשם שינוי.
שילמנו לו ויצאתי מהקיוסק מהר כשלידן מנסה להדביק את הקצב צעדים שלי,
״מה הסיפור שלך?״ היא שאלה ופתחתי את הבקבוק סוף סוף.
התיישבתי על הספסל שהיה שם בזמן שהיא עמדה מולי ״ראית את הוא בחן לך את הצורה שם?״ אמרתי ולגמתי מהבקבוק.
״שיזיין אותך על הדלפק וזהו״ המשכצתי בעצבים שלי ושתיתי עוד מהבקבוק.
״למה זה מפריע לך בכלל?״ שאלה ללא הבנה וחטפה לי את הבקבוק מהיד וחיכתה שאני אענה לה.
״מפריע״ זרקתי לעברה בכעס ומשכתי את הבקבוק מידה אבל בגלל שהיא לא שיחררה את הבקבוק, משכתי גם אותה ויצאה שהיא יושבת עליי.
היא הייתה נראית לחוצה טיפה מהקרבה ביננו אבל היא התעשתה על עצמה וחזר לה הביטחון בשניות ״טוב תביא אני רוצה לנסות לשתות״ היא ביקשה וצחקתי.
״תמשיכי לרצות״ צחקתי ולגמתי עוד מהבקבוק,
״מה הסיפור שלך, אני לא ילדה קטנה אני יכולה להתמודד עם זה״ המשיכה להתלונן ואני כבר הגעתי לחצי הבקבוק.
״יופי״ עניתי בחיוך וקמתי מהספסל.
שמעתי את הצעדים שלה מאחורי אחרי כמה דקות ״יאלה בואי בואי נחזיר אותך לפנימיה״ אמרתי ועצרתי במקום וחיכיתי שהיא תגיע אליי.
״אני רוצה לשתות קודם ואז״ היא ביקשה בחיוך תחמן ונעמדה מולי.
היא הסתכלה עליי מלמטה בעיניים מלאות תשוקה, ״ואני רוצה אותך אז?״ פלטתי והיא הסתכלה עליי בשוק.
״זין״ מילמלתי והמשכתי ללכת ושתיתי עוד מהבקבוק, ״מה אמרת?״ היא שאלה והתעלמתי ממנה.
״אם אתה לא עונה לי, אני לא באה איתך ואני נשארת פה״ היא אמרה והסתובבתי לאחור וצחקתי.
״תעשי מה שאת רוצה״ עניתי בחיוך והיא הסתכלה עליי בשוק.
בשנייה אחת הוא הספיקה לצמצם את המרחק ביננו וחטפה לי את הבקבוק מהיד.
הסתכלתי עלייה בחשש והיא קירבה את הבקבוק לפה שלה בהתגרות.
התקדמתי אלייה במהירות ומשכתי את הבקבוק ממנה וניפצתי אותו על הריצפה.
היא הסתכלה עליי בחשש ובעיניים גדולות
״תקשיב אתה חולה בראש, מה דרס אותך ימפגר״ היא צעקה והסתכלתי עלייה.
״אתה לא אבא שלי או אח שלי, אז מה אכפת לך בכלל מה אני עושה ומה לא״ היא המשיכה לצעוק ומשכתי אותה אליי כך שהגוף שלה צמוד לשלי.
״סתמי את הפה כבר״ אמרתי בכעס ולא נתתי לה הזדמנות לדבר ״את לא מבינה שאני דואג לך״ צעקתי וכשהיא רצתה להתחיל לדבר,
נישקתי אותה.
-----
אוקי היוש!
זה פרק ממש קצר, באסה אבל לא ידעתי כל כך איך להמשיך מפה ונראה לי שזו הדרך הכי טובה לסיים את הפרק העלוב הזה.
אני ממש אשתדל לכתוב פרקים ואם כבר לעשות אותם ארוכים.
כל השבוע שלי עמוס ובתקופה האחרונה הפעמים היחידות שאני מצליחה להיות בטלפון זה בשעות המאוחרות האלה שאת כבר גמורה מעייפות ( 23:32 ).
מי ידע שכיתה י׳ כל כך עמוסה?
YOU ARE READING
Successful.
Jugendliteraturלידן היא נערה רגילה. פשוטה ומשעממת. אין בה שום דבר מיוחד והיא גרה בפנימיה. נערה חסרת תקוות וחלומות. כי כשאין מי יאמין בך, יתמוך בך, יעודד ויחזק אותך אז אתה לא שווה משהו. אתה לא מיוחד ואם אתה לא מיוחד אתה לא שווה מאמץ.
