Successful.

פרק 22- food

לידן
״אז מה עוד שלוש ימים יום העצמאות, תיכננתן משהו?״ תומר שאל אותי ואת פז בזמן שישבנו במקום הקבוע שלנו בהפסקה בבית ספר.
״אולי ניסע לרייב או משהו״ פז ענתה לו בחיוך והוא עיקם את פרצופו וצחק
״רייב? מה אתן בנות שלוש?״ פז הורידה את החיוך שלה והרגשתי איך אני מתעצבנת.

״מה אכפת לך לאן אנחנו הולכות ולאן לא?״ התעצבנתי והוא הוריד את החיוך שלו גם וכבר הרגשתי יותר טוב ״י׳חתיכת אידיוט זאת חברה שלך, אז מה אתה עושה? יורד עלייה? טמבל״ סיננתי לעברו ואסיף צחק והמשיך לאכול את הסנדוויץ.

״בוא נשמע מה אתם עושים, עד כמה זה יותר טוב?״ אמרתי בכעס לתומר שהתעצבן גם הוא
״אנחנו עושים על האש עם חברים״ ענה וצחקתי
״לא ידעתי שעל האש זה יותר טוב״ עניתי ושתיתי מבקבוק המים שלי.

תומר התעלם והחל לדבר עם פז בשקט על משהו ״אני באמת לא סובלת אותך״ אמרתי והם הפסיקו את שיחתם והסתכלו עליי ״אתה מעצבן, ברצינות איך את חברה שלו כבר שבועיים?״ המשכתי ותומר העלה על פניו חיוך מעצבן ״מקנאה?״ שאל וזרקתי עליו את התיק שלי והוא צחק.

לפתע אסיף קם מהדשא בלי לומר מילה והתקדם אל עבר ילדה אחת ששיערתי שהיא משכבה יא או משכבה י.
הם עמדו שניהם בצד והחלו לדבר ביחד ומידיי פעם היא צחקה, כנראה מדברים שאמר לה.
״תומר, מי זאת?״ קיווצתי את גבותיי וניסיתי להבין מי זאת
״וואלה לא יודע אבל נראית טוב, אה?״ ציחקק ובחן את אותה ילדה גם.
באותה השנייה כל חושיי הבלשיות שלי נעלמו ולא עניין אותי עם מי אסיף דיבר.
קפצתי על תומר שישב מולי וחנקתי אותו עם שתיי ידיי בהפתעה, פז צווחה בבהלה אך העצבים בערו בי.
״שזאת תהיה פעם אחרונה שאתה אומר על מישהי שהיא נראית טוב ליד פז יאפס״ הרמתי את קולי ולא שיחררתי את אחיזתי בצווארו.
״לא. שזאת תהיה פעם אחרונה שאתה בכלל מסתכל על מישהי אחרת כשיש לך חברה״ צעקתי ולא שיחררתי אותו עד שהוא הפך אותנו כך שאני מתחתיו.

״יבת זונה מה עובר עלייך״ תומר צעק והתנשף, נתתי לו בעיטה לאיזור הרגיש והתרוממתי מהדשא ״לא לקרוא לאמא שלי זונה״ אמרתי ונתתי לו סטירה, ״ואני מזהירה אותך מעכשיו ימכוער, פעם אחרונה שאתה מסתכל על מישהי שהיא לא פז ומשפיל אותה ככה״ ירקתי בזילזול ונכנסתי אל הבניין.

״בוקר טוב עצבן״ יובל אמר ונשק ללחי, שיעור אנגלית זה השיעור היחידי שאנחנו בו ביחד.
״אל תעצבן אותי גם אתה״ מילמלתי בשקט והרגל שלי לא הפסיקה לרעוד לעזעאל.
יובל הניח את ידו על הירך שלי והסתכלתי עליו במהירות ״תירגעי, עצבים עושים קמטים״ אמר ברצינות אבל לא יכולתי שלא לצחוק.
״מה קרה?״ הוא שאל אחרי כמה דקות שבהם דיברנו על דברים אחרים כשהמורה לא שמה לב

״סתם חבר של חברה שלי עיצבן אותי כרגיל״ עניתי כאלו זה לא ביג דיל אבל זה כן.
אני שונאת אותו כל כך, שבא לי לתלוש לו את הזין ולהדביק לו על המצח.
״רוצה ניצא היום לטייל או משהו?״ יובל שאל בחיוך שובה לב ולא יכולתי לסרב.