Successful.

פרק 32- ביצים

לידן
״מחר יום אחרון מאמינה?״ עידו שאל בהתלהבות והנהנתי באדישות, מחר זה היום האחרון של הבית ספר וכולם כל כך מתלהבים למרות שהם לא מבינים שהם כל כך הולכים להתגעגע לבית ספר.
אני הבנתי את זה כבר בכיתה י.

״מתרגשת?״ עידו שאל והסתכל עליי וסימן לי עם עיניו לא לדרוך על השיח הקוצני שהיה בדרכינו ומשכתי בכתפיי ״לא ממש״ עניתי והוא גיחך.

״אז מה קורה איתך? אסיף... יובל?״ עידו שאל בגבות מורמות וצחקתי.

״לאסיף יש חברה אז לגמרי יובל״ עניתי וידעתי בתוך תוכי שזה לא נכון.
אני לגמרי מעדיפה את אסיף על יובל אבל הוא לא רוצה אותי יותר.

״אני לא מבינה בנים״ פלטתי בכעס ועידו הסתכל עליי, ״זה מן קטע שלכם להיות בני זונות?״ המשכתי והוא צחק.

״בהתחלה הוא רצה אותי, ואני לא.
אבל ברגע שרציתי אותו בחזרה הוא הפסיק לרצות אותי״ הסברתי את עצמי עם גבות מכווצות והסתכלתי עליו.

״כאלו מה? מה השריטה הזאת שלכם״ נאנחנתי והוא חיבק אותי.

״בואי נעצור רגע בספסל כואבות לי הרגליים״ עידו ביקש והלך בקושי לספסל.
״בוא נשמע למה עצרנו את הטיול?״ השעה הייתה 10 בלילה ואני ועידו הלכנו לטייל מחוץ לפנימיה כמו שהיינו עושים פעם תמיד.

״כואבות לך הרגליים מהאימון אתמול?״ שאלתי כשהסתכלתי עליו אוחז ברגליים שלו בכאב והוא הנהן ״סבבה נעצור מתי שתגיד״ אמרתי בהבנה והוא זרק לי חיוך.

״חיים שלי אסיף אוהב אותך וזה שקוף, לפני כמה ימים הוא כמעט הרביץ ליובל מרוב עצבים בבית ספר״ עידו אמר לפתע והסתכלתי עליו בבילבול.

״הוא הצמיד אותו לקיר וכמעט השמיד לו את הפנים״ המשיך וצחקתי ״למה?״ שאלתי וקיפלתי את רגליי על הספסל.

״הוא דאג לך והוא חשב שיובל יודע איפה את״ הסביר והנהנתי.

לפתע שמענו קולות של שני אנשים מדברים והקול של הגבר היה מוכר במיוחד.

סימנתי לעידו שנתקרב אל עבר הקולות ולפי מה שהיה אפשר לראות בחושך, זיהיתי את תומר ועוד מישהי יושבים על הספסל וצוחקים.

אני ועידו התרחקנו מהם בלי שהם שמו לב בשביל שנוכל לדבר ״מי זאת?״ שאלתי בכעס והוא עשה פרצוף שהוא לא יודע גם.

שלחתי הודעה לפז שתגיד לי איפה תומר, ואחרי חמש דקות של המתנה היא רשמה לי שהוא הלך לבקר את המשפחה שלו משבע בערב בערך.

בשנייה אחת כל העצבים שלי עלו והתחלתי להתנשם במהירות, הבן אלף בוגד בה.

״הוא בוגד בה עידו״ אמרתי בשקט לעידו שהסתכל עליהם ואז עליי ״איך את יודעת?״ הוא שאל ״הוא אמר לפז שהוא אצל המשפחה שלו וזה לא נראה לי המשפחה שלו״ ענית בכעס והרגל שלי התחילה לרעוד.