פרפרים לבנים

פרפרים לבנים- פרק 53 |•זכיתי•|

נחוץ מאוד! לקרוא את פרקים:
22- הדרך הפשוטה שלי.
45- אני חשובה לך?
אם לא תקראו אותם,
לא תבינו את עלילת הפרק הנוכחי.
ואני
ממש
אתבאס
עליכן.

נקודת המבט של עומרי:

״שתית.״ מאור מילמל כשהתקדמנו אל עבר היציאה.
״כלום. כוסית אחת.״ עניתי.
״אני יכול לנהוג.״ הרגעתי אותו כשהמונית בהן יושבות אושר, אלי ונעמה- התרחקה מאיתנו.
״מי זה הסוייסה הזה?״ שאלתי.
״כבר אראה לך תמונה.״ הוא ענה כשעיניו ממוקדות בגלקסי שלו.
״אושר.״ סיננתי כשהתקדמנו אל עבר האופנוע.
הוא הרים את ראשו באיטיות ונעץ בי את עיניו.
״דבר. מה שאתה חושב, אני מקשיב...״ אמרתי, מתכוון לכל מילה. כי אם יש בן אדם בעולם הזה שאני סומך עליו בעיניים עצומות, זה הוא.
״נדבר על זה מחר.״ הוא ענה והמשיך להביט בי בהבעה שלא הצלחתי לפענח.
כבר שבועות שלמים שמאור מבחין בכל הקשר שנוצר ביני לבינה. לפני שבוע בערך הוא זרק כמה מילים- שהוא מבין שבגללה נוצרה כל השנאה שלי כלפי כחלון, ושהוא מבין כי בגללה תקפתי אותו ונוצר כל הבלאגן.
הנהנתי, והוא רק סיכם את זה בכך שהגיע למסקנה שמילמל- ׳היא חשובה לך...׳ וכמה דקות לאחר מכן המלאכית ירדה במדרגות ונפלה לסיטואציה הזו, שבה מאור סוקר אותה כמו אולטרסאונד.
״אני רוצה לשמוע עכשיו.״ התעקשתי ועצרתי כשהגענו אל האופנוע.
״תעשה מה שאתה מרגיש אחי, אני עדיין צריך לעכל את מה שראיתי היום, זה חדש ומוזר לי.״ הוא הסביר כשעיניו הכנות נעוצות בעייני. הנהנתי בהבנה. לפעמים אני שוכח עד כמה הסביבה שלי גם צריכה להתרגל למצב הנוכחי שנוצר, זה חדש עבור כולם.
״בחיים לא פגשתי בחורה כמוה מאור.״ מלמלתי.
״אני מרגיש שזכיתי.״ פלטתי מבלי חשיבה מיותרת.
״מרגיש שיש לי הזדמנות להתנהל אחרת.״
עיניו התכהו והוא מילמל. ״אל תפשל.״
לאחר דקות של שתיקה, הוא הזרים את האווירה בכך שהחל לצחוק ולספר עד כמה כולם תיארו את המראה כסרט אימה כשהבחינו בי רוקד איתה כשהשיר יסמין התנגן ברקע. וואלה לא הזיז לי, למזלי אני אף פעם לא נבוך משום סיטואציה, לא נבוך מכלום. הפגנתי כלפייה רגשות עזים למול אנשים רבים, ואת מה שהם חשבו או אמרו אני דוחף עמוק אל תוך התחת. עלינו על האופנוע, התנעתי אותו וירדנו אל הכביש. לאורך כל הנסיעה שיחזרתי במוחי את הערב שעבר עלי. שעבר על שנינו. מודע לכך שאין ביכולתי להכחיש יותר, שאין בי את היכולת להסתיר ממנה עוד את מה שאני חש אחרי אותה סיטואציה שבה הרשתי לעצמי להביט ישירות אל תוך עייניה כשהרגש לא נדחק יותר מאחורי מסכה אדישה וקרה. נחשפתי בפנייה כמו תינוק פגיע אשר יוצא מבטן אימו, יוצא אל חיים חדשים שלא הכיר בהם, יוצא חשוף ופגיע אל הלא נודע.