"כאן זה טוב, תודה," אמרתי.
"איפה?" שאל הנהג.
"כאן," עניתי. הושטתי לידו את הכסף, פתחתי את דלת המונית וקפצתי החוצה.
כבר מחצר ביתם של משפחת ממן נשמעה מוזיקה בווליום רועש מאוד, צווחות של בנות ושירה איומה ומחרישת אוזניים של מישהו שהפקידו בידיו את המיקרופון.
בעודי עושה את דרכי אל הכניסה, אני מבחינה בשתי בנות שבדיוק יצאו וסגרו מאחוריהן את הדלת הראשית. הן היו עטופות במגבת, גוון עורן זעק מרוב אדמומיות כתוצאה משהייה רבה תחת השמש ושיערן היה רטוב והתיז מים על הקרקע. את שתיהן לא הכרתי והייתי בטוחה שהן לא מיב׳. כשהגענו לנקודת מפגש הן חלפו על פניי מבלי להעיף לעברי מבט ואין לי מושג למה זה כל כך שיעשע אותי.
נכנסתי לבית, היו מעט מאוד אנשים. התקדמתי אל עבר המדרגות שמובילות אל החדרים ודרך דלת הזכוכית למרפסת שהייתה רחבה מספיק בשביל להשקיף על מרבית מהחצר האחורית, ראיתי שהחגיגה האמיתית מתקיימת שם, בבריכה. עשרות אנשים היו, את רובם זיהיתי. שני בנים מהשכבה מעלי קלטו אותי ואחד מהם חייך בנימוס. חייכתי בחזרה ועליתי את המדרגות, ממהרת להגיע אל אלי.
מחשש שאולי היא נרדמה, פתחתי את דלת חדרה בעדינות רבה והצצתי על החדר החשוך. לא הופתעתי למצוא את עומרי יושב לצידה על המיטה, גבו נשען על הקיר וידו מלטפת את ראשה של אלי ששכבה צמוד אליו. ליבי נמס לנוכח המראה הזה, אני לא חושבת שאי פעם אצליח להתרגל לתפקוד הנדיר של עומרי בתור אח גדול. עשרות חברים שלו מתרוצצים בכל פינה בבית והוא בכל זאת כאן, עם אחותו. המסירות שלו מדהימה אותי ואני מאמינה שלנצח אתרגש מהקשר היפהפה שלהם.
יצא לכן פעם להיתקל בפרפרים המציקים שמפרפרים לכן בבטן כשאתן נרגשות ממשהו? כשאתן מפחדות? אולי עצובות, חוששות, פגועות... לפעמים הם יכולים להגיע בליווי המועקה- על הפרפרים האלו אמא שלי הדביקה את הכינוי- פרפרים שחורים. הפרפרים הלא טובים.
ויש את הפרפרים שאמא טענה כי צבעם לבן, שמבקרים אותך כשאת נרגשת ממשהו טוב שקורה,
שמבקרים אותך כשאת מלאת תקווה, מלאת אהבה, מלאת שמחה. הפרפרים האלה מגיעים בליווי צמרמורות והשילוב שלהם ביחד-תמיד גורם לך לחייך. אלו הפרפרים הטובים.
YOU ARE READING
פרפרים לבנים
Romansa״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה המדוייקת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והס...
