אעאעאעאעעאעאעאעאעאעא התגעגעתי!💔💔💔
יוֹם אֶחָד הוּא הִתְעוֹרֵר
וְרָאָה שֶׁהוּא מַחֲזִיק
אֶת הַפֶּרַח הֲכִי יָפֶה
שֶׁהוּא אֵי פַּעַם רָאָה
הוּא עָצַם אֶת הָעֵינַיִם
כִּי הוּא לֹא הֶאֱמִין
הוּא פָּקַח אוֹתָן שׁוּב
וְהִיא עֲדַיִן הָיְתָה
-מוֹנִיקָה סֵקְס
נקודת המבט של אושר:
היומיים שעברו עלינו היו טובים מידי. טובים מידי עד כדי עובדה שפעמים רבות עצרתי לרגע ושאלתי את עצמי האם כל המתרחש הוא אמיתי. היומיים האלו אכן היו אמיתיים, מציאות מוחלטת.
לאחר התחנפות בלתי פוסקת מצידו של עומרי בעקבות ההבהלה המטופשת והלא מצחיקה בכלל, ניצלנו את הזמן שנותר לנו בשביל תנומה קלה. בארבע וחצי חבטות בדלת הכניסה העירו אותנו, זה היה צחי שדרש מאיתנו להתחיל להתארגן. ברבע לחמש נפגשנו כולנו בחדר האוכל, אריאל אחותו של ניר דאגה לשולחן גדול עבור כולנו. לאורך כל הדרך לחדר האוכל, סיפרתי לעומרי על כך שמתגוררים בקיבוץ לא מעט ניצולי שואה. עומרי התרשם נורא מהנחל המרהיב החוצה בין שתי המדשאות, אמרתי לו שבלילות יש כאן תאורה טובה ונעים לשכב על הדשא ולהעביר שעות על גבי שעות. הוא אמר לי שזה יהיה התכנון שלנו לגבי שישי בערב, נרגשת בטירוף השבתי לו שזה רעיון מעולה.
אחרי הארוחה חשתי מעט ברע ובניגוד לכולם שיצאו לסיבוב לאחר שסיימנו לאכול, עומרי העדיף שאחזור לצימר ואנוח. למרות שהתחננתי בפניו שיצא איתם ויכיר את הקיבוץ, הוא סירב ודרש ממני להפסיק לנסות לשכנע אותו. כשהגענו לצימר מיהרתי לשתות כדור ולהחליף לטמפון חדש בעוד שעומרי ישב במרפסת שבחוץ ועישן.
כשיצאתי מהשירותים הוא כבר היה שרוע על המיטה, צופה בסרט פעולה שהוקרן על מסך הטלויזיה.
העברנו חצי שעה של רביצה על המיטה, כבולה בתוך זרעותיו הארוכות והכבדות, צופה ביחד איתו בסרט שמסתבר כי מצא חן בעייניו מאוד. אני פחות עפתי עליו, בשביל להתחבר לעלילה אני חייבת להיות בקיאה בכל כולה ולא לפספס אפילו סצנה אחת, ואת הסרט הזה התחלנו לראות לקראת סיומו.
כשהסרט הסתיים עומרי נשק ברכות לשפתיי. למדתי להיות פרשנית אלופה של הנשיקות שלו, לכל נשיקה יש פירוש משל עצמה. הפירוש לנשיקה העדינה והרכה הזו היה שהוא נפרד ממני לעת עתה. כשקם מהמיטה והחל לצעוד אל עבר חדר המקלחת, חיוך זחוח התפשט על שפתיי. אני פרשנית מעולה.
כשסיים להתקלח הייתי חצי רדומה. אני לא זוכרת כל כך הרבה, אבל אני כן זוכרת שלהרדם מחובקת איתו הרגיש כמו חלום. זו הייתה הפעם הראשונה שישנו ביחד לילה שלם, הפעמים היחידות בהן אנחנו ישנים ביחד הן בשעות הצהריים ובלילות בדרך כלל הוא מחכה שארדם ואז חוזר לביתו. אני יודעת שהתגובה שלי לסיטואציה היא די מוזרה בהתחשב לעובדה שנרדמנו מחובקים כל כך הרבה פעמים בחודשיים הללו, אבל הפעם הזו הייתה שונה, הפעם הזו הייתה אינטימית יותר מכל הפעמים הקודמות. נרדמתי מחובקת בזרועותיו לאורך לילה שלם. ולמרות החששות שלי בנוגע לתחושות שעלולות לצוץ בעקבות המודעות לכך שאני במחזור, הייתי נורא רגועה ושלווה. מלבד הפעמיים ההן באמצע השינה שנאלצתי לגשת לשירותים, השינה הייתה רגועה. אולי הכי רגועה שחוויתי אי פעם.
כן, זו ללא ספק הייתה השינה הטובה ביותר שהייתה לי מזה שנים.
YOU ARE READING
פרפרים לבנים
Romance״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה המדוייקת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והס...
