גייז בשחור // לארי סטיילינסון

15.

שלום לכולם ותודה רבה שנרשמתם לאכזבה דוט קום, כאן באתרנו אנו אוהבים לבנות מתח מיני בין שתי דמויות ולאכזב את הצופים שלנו, תהנו מהפרק! (או שלא :))
-
הארי פתח את דלת ולואי המתנדנד מעט נכנס לפניו. דירתו לא השתנה יותר מידי בכמה ימים שלא היה פה, אולי יותר כלים מלוכלכים בכיור.
"אני אביא את הדפים" אמר ונעלם לחדר.

לואי העביר את מבטו על הפריטים שבדירה, הוא חייך כשהבחין בחתול של הארי שישב בנינוחות על הרצפה, מלקק את עצמו ומתבונן בו במבט מטומטם.
"שלום לך.." לואי מלמל והתקרב אל החתול, "קווין נכון?" שאל כאילו ציפה שהחתול יוריד את הכובע הבלתי נראה שלו בנימוס וילחץ את ידו. "איזה שם מפגר זה לחתול" אמר בחיוך וליטף אותו, לא נותן לתוכן של המילים לשנות את הטון דיבור שלו. החתול גרגר בהנאה והתקרב אל לואי במטרה שילטף אותו יותר. "אני רואה שאתה אוהב את זה" מלמל וקווין עצם את עיניו כמתענג על המגע, הרבה זמן שהארי לא הקדיש לו תשומת לב שכזו והוא נהנה מזה עד כמה שיכל.

"הינה זה פה" הארי קטע את הרגע המאושר ביותר ביומו של קווין ונפנף בדפים בידו. הוא התיישב על יד השולחן וסימן ללואי לבוא לידו.

לואי עזב את החתול והלך על יד הארי, כמעט ולא שם לב לגוש הפרוותי שהלך אחריו כמתחנן לעוד.

על השולחן נחו שלושה דפים מוצפים במילים ובתחתית כל אחד מהם היה מקום פנוי לחתום ולאשר.
"כל הפרטים שם, רק תקרא ותחתום" הארי אמר ועיניו נצצו, הוא ללא ספק התרגש מזה כמו ילד קטן שמתרגש שקונים לו גלידה בגן חיות.

לואי החל לקרוא את ההתחלה של כל דף ועיקם את אפו בחוסר שביעות רצון כעבור כמה שניות, "זה ארוך" העיר בטיפשות.

"לא חשבת שהתגייסות לארגון מדיני תהיה בלי ביוקרטיה, נכון?" הארי גיחך.

לואי הניד בראשו באנחה. "מה אני צריך לקרוא את זה עכשיו.." מלמל ברטינה ובלית ברירה החל לקרוא את המסמכים. הוא יהיה כנה- הוא לא לגמרי קרא כל מילה ומילה בחוזה. אבל זו לא הייתה אשמתו! השעה הייתה מאוחרת, והוא היה אחריי כוס וחצי יין אדום, והארי גם הסתכל עליו כך. אלוהים. איך שהארי הסתכל עליו. לואי יכל לאבד את השפיות שלו.
"טוב, סיימתי" לואי הושיט למתולתל את הדפים חזרה כעבור רבע שעה.

הארי חייך בשביעות רצון ופנה לעבור עליהם בזריזות. הוא הניד בראשו בהסכמה לאחר שסיים לקרוא, והניח את הדפים חזרה על השולחן. "מעולה. ברוך הבא למוסד, לואי" הוא חייך אליו בחום.

לואי החזיר הינד ראש. "כןכן, נפלא. זה היה הכל?" הוא הביט במסמכים המונחים על השולחן ביובש, "חודש שאתה רודף אחריי בשביל רבע שעה? חשבתי שזה יהיה קצת יותר מלהיב".