Just The Way You Are

42

נקודת מבט מדיסון
״כבר אמרתי לך שהשמלה הזאת עושה אותך אלוהית?״ שאל קייל והתחיל להעביר את אצבעותיו הקרירות על בטני החשופה גורמות עונג בגופי. ״אני אוהבת אותך,״ השתוקקתי שהוא ידע את זה. ידיו משכו אותי קרוב אליו שחיוכו גדל. ״גם אני אוהב אותך.״ הוא הצמיד אותי לקיר וגם את שפתינו, ידיי עלו לעורפו ומהר מאוד הן אוחזות בשערו. שפתיו החמימות יורדות לצווארי בשובל של נשיקות גורמות לי לנשוך את השפה התחתונה שלי בזמן שידיו מטיילות ובוחנות את גופי מה שקצת מפחיד אותי. ״קייל,״ אני נאנחת ואוחזת בחולצתו.
״כן?״ שואל וממשיך במעשיו. ״אני לא מוכנה,״ אמרתי מובכת אבל אמרתי את האמת. ״אני יודע אהבה,״ הרים את ראשו אליי גורם לי להביט בעיניו השחורות המלאות דמיון. ״אני אחכה בשבילך גם עד סוף העולם.״ ידיו אוחזות במותניי כשחיוך מרוצה ומאושר מופיע על פניי לפני שמצמיד את שפתינו שוב. הנשיקה הזאת היא לא נשיקה רגילה, היא נשיקה מלאה עוצמה, נשיקה שמבטאת את הרגשות החזקים של שתינו, נשיקה של אהבה.

נקודת מבט קייל
צלצול הפעמון גרם למדיסון להוציא מפיה צעקת יאוש. ״לא נורא,״ שחררתי את אחיזתי ושתינו התקדמנו לדלת. ״למה אין לך מפתח?״ שאלה מדיסון מתוחה כשריצ׳ארד עומד בפתח הדלת עם מזוודה בידו. המשפחה שלה לא אמורה להיות במסעדה? ״שלום גם לך מדיסון,״ אמר בזילזול כשמדיסון גילגלה את עיניה ולקחה צעד לאחור. ״מי זה?״ שם לב אליי והניח את מזוודתו ליד הדלת. ״זה חבר שלי,״ השיבה ברורה, אני החבר שלה. ״אתה בטח מר ווליאמס אני קייל.״ בטח רואים שחיוכי מזויף. ״כמה זמן אתם ביחד?״ הוא שאל והביט חזרה במדיסון שפרצופה זועף. ״כמעט חודשיים,״ הצהירה והפנתה את מבטי אליי כנראה בנסיון לרמוז לי משהו. ״מאיפה הוא?״ הוא ממשיך לתחקר אותנו, ״אנחנו לא חייבים לך הסברים, ואם לא תעזוב אותנו אנחנו נעזוב.״ מדיסון סטתה מהנושא ולקחה את ידי. ״הוא הולך אבל את נשארת.״ פנה אליי ביובש. ״ומי אתה שתגיד את זה?״ מדיסון התפרצה בעצבים. ״כאבא שלך אני לא רוצה שהמערכת יחסיים שלכם תתקיים אצלי בבית.״ נבח, הוא הביט במדיסון באופן מוזר, באופן מאיים שאני ממש לא אוהב. ״אתה בחיים לא היית אבא שלי ובחיים לא תהיה!״ הטיחה מדיסון בכנות.

אני לא אוהב לראות אותה ככה כל כך נסערת, מלאת זעם ובטח שאני לא רוצה להוביל לריבים עם משפחתה. ״מדיסון אני חושב שאני אזוז,״ נאנחתי בחוסר רצון, ״אתה לא הולך לשום מקום,״ התעקשה ואחיזתה בידי התחזקה. ״הוא הולך עכשיו,״ הוא שמר על קולו גבוה ונוקשה. ״אתה לא תגיד לי, לנו מה לעשות!״ השיבה מתוסכלת, ״אני אבא שלך עכשיו, את צריכה לקבל אם את רוצה או לא. את אמורה להקשיב לי וציית לי.״ דרש והתקדם אל מדיסון בצעדים גורמים לה להירתע אחורה. ״אני אלך,״ הכרזתי בחוסר ברירה בגלל המצב לא נעים. מדיסון לא הגיבה רק השפילה את ראשה, אני יכול לראות את האכזבה שבעיניה. ״יום טוב.״ אמר ריצ׳ארד כדי לגרום לי להזדרז.

חבשתי את הקסדה על ראשי והכנסתי את ידיי לכיס בג׳קט בתקווה להוציא את המפתחות שלי רק שהם לא שם. הם בטח עדיין על השולחן אחרי שהשלכתי אותם עליו.
דפקתי על דלת ביתם רק שלא נשמע מענה. פתחתי את הדלת מודה בטיפה חששות. ״ילדה חצופה לא מבינה את מה שאומרים לה!״ קולו הצרוד של ריצ׳ארד וחבטה חזקה נשמעו ברחבי הבית. רצתי במהירות לחדר האוכל הגדול שלהם ונפלה דממה. ״מדיסון!״ קראתי בדאגה כשהיא שכובה על הרצפה ודמעות מציפות את עיניה. ״מה אמרתי לך ילד צא מפה!״ מבטו זועם ואפילו רצחני. ״לא, עד שאני מבין מה קרה פה אני לא הולך!״ דרשתי, דמי מתחיל לרתוח כי נראה לי זה מה שאני חושב. באתי לגשת למדיסון אבל גופו הגדול של ריצ׳ארד חסם אותי. ״זה לא עניינך.״ סינן בין שיניו, הוא משחק באש. ״קייל הכל בסדר נ-נפלתי אתה יכול ללכ-ת...״ היא גמגמה בפחד וניסתה להתרומם. ״אני לא הולך לשום משום בלעדייך עד שאני מבין מה לעזאזל קרה פה!״ חזרתי על דבריי ואגרופי התקבצו מזעם שמתפשט בגופי. ״מדיסון!״ קרא ריצ׳ארד באופן מאיים כשהביט בי. ״מה אתה רוצה? מה אני יכולה לעשות שהוא לא רוצה ללכת בגלל שהוא באמת דואג לי.״ צעקה בכוחה האחרון ומשכה באפה לפני שהתמוטטה. ״חתיכת כפויית טובה היה עדיף שלא היית פותחת את הפה הקטן שלך.״ צעק עליה בזלזול ובעט בגופה חושב שאני לא אשים לב. ״מי אתה שתפגע בה ככה?״ כבר צעקתי מרוב הכעס עליו וכל מה שאני רוצה לרצוח אותו במכות. ״אני אבא שלה ולך כדאי לעוף מפה מהר.״ התקדם אליי חושב שהוא מאיים עליי. ״חבל רק שאין לי כנפיים,״ חבטתי בחוזקה בלסתו, ״ילד מסכן מי אתה שתרים יד על מישהו מבוגר ממך..״ ״מי אתה שתרים יד על מישהי שקטנה ממך.״ התפרצתי לדבריו והחטפתי לו אגרוף לאף שגרם לו להתעלף בדיוק כמו שתכננתי. בלי לחשוב פעמיים רצתי למדיסון ולקחתי את גופה השברירי בידיי. ״מדיסון,״ קראתי בלחש והזזתי קובץ שיער ג'ינג'י למאחורי אוזנה. הנחתי את אצבעותי קרוב לכף ידה כדי לבדוק עם יש לה דופק.

סוף סוף מישהו גילה על הסוד של מדיסון ואני חייבת לציין שהקטע שקייל מגלה זה הקטע הראשון שכתבתי לסיפור
מקווה שאהבתם את הפרק✨🧡