Just The Way You Are

50

נקודת מבט מדיסון
״לא אמרת שהולכים למסיבה?״ שאל קייל כשהחנה את האופנוע מול הבית הישן של משפחת רובינסון. ״כן נו.״ אני טיפה מבולבלת, הבית פשוט נראה רגיל. כאילו משפחה רגילה חיה בו. לא שומעים מוזיקה אין אורות ואת הכל הדברים שמאפיינים מסיבה. ״וזה המקום הנכון?״ שאל קייל, הוא הניח את ידו סביב מותני והתקדמנו לכניסת הבית. ״אנחנו בקצה של העייריה אז כן.״ השבתי בטוחה בעצמי, זה המקום. אם ממשיכים עוד כמה מטרים מגיעים כבר ליער. עלינו במדרגות הרבות לכניסת הבית, דפקתי על דלת הבית הלבנה והגדולה. לאחר שניות בודדות הדלת נפתחה וחשפה את קלי. שערה הבלונדיני והארוך פזור על גבה באופן מושלם מתאים בדיוק לצבע הזהוב של שמלת הקולר שלובשת. ״תראו מי החליטה להופיע? הג'ינג'ית האהובה עליי.״ חייכה קלי קצת מסטולה. ״טוב לראות גם אותך קלי.״ חייכתי כשזמינה אותנו להיכנס. ״ומי זה? הוא נראה חמוד.״ קרצה לכיוונו של קייל. ״זה קייל.״ השבתי במקומו. הוא סובב את ידו כתפי כנראה להראות לקלי משהו. ״אז אתה החבר המדובר.״ הנהנה והסתובבה טיפה מובכת, גלגלתי את עיניי והתחלנו לעקוב אחריה. לא רק שהבית נראה רגיל מבחוץ גם מבפנים הוא נראה רגיל מפנים. לא נראה אומנם שיש לו עוד קומה כי מבחוץ נראה גדול אבל הוא ממוקם כל גבעה קטנה. סלון רגיל אפשר לראות המטבח מבצבץ לו אבל אנחנו עוקבים אחרי קלי לדלת ממש בפינה. ״מה נסגר עם הבית הזה?״ שאל קייל חסר סבלנות. ״אהה קצת שדרגו את המקום כדי שלא רעש והמשטרה לא תוכל לדעת.״ הסבירה קלי כשפחתה את דלת העץ.

כל שירדנו במדרגות הרבות המוזיקה התחזקה. לבסוף הגענו לעוד שתי דלתות אחת שקופה והשנייה מעץ. דרך השקופה אפשר לראות באמת את המסיבה של איזבל דיברה עלייה. קלי פתחה את הדלת השקופה ונתנה לנו להיכנס קודם. אני שונאת את הריח החזק של הסיגריות והזיעה. ספות עור שחורות ואדומות מפוזרות בשטח הגדול עליהם מתמזמזים או יושבים אנשים. בצד השמאלי של 'הבית' יש בר עגול ולידו מדרגות המובילות לעמדה של הד'י ג'יי. ״אחלה מועדון הם הקימו פה.״ קייל משך את צומת ליבי אליו. ״כן, מאחר ואין מועדונים באזור.״ השבתי, סרקתי את המקום ועיניי נתפסו על חבורה שבה נמצאת גם איזבל. ״בואו תכיר אנשים,״ חייכתי לכיוונו של קייל שנגרר אחרי. ״מאדי!״ קראה ג'סיקה, הספקתי להכיר אותה בימים האחרונים. מסתבר שהיא עברה לאזור שהייתה בת 15. שערה שחור כעורב ומגיע עד כתפיה. עיניה שחורות בדיוק כמו שערה. ״היי!״ קראתי בחיוך כזרועתיה של ג'סיקה נכרכו סביבי וניתקו את אחיזתי בידו של קייל. ״מי זה?״ שאלה כשמה לב לקייל העומד מאחוריי. ״תכירו את קייל. קייל אלה ג'ון, לי וגק'סיקה.״ הצגתי את שהוא כביכול לא יודע את שמם. ״ומה איתי?״ שאלה איזבל לא ממש מרוצה. ״וכמובן איזבל, קלי ורפאל.״ חייכתי. רפאל לא ממש שם לב אלינו והמשיך בשיחה עם נערה שיושבת ממש קרוב אליו ואם לא עליו.

התיישבנו באחת הספות ליד איזבל שמדברת על בעל הבית החתיך, הרמתי את מבטי לקייל שמהנהן לכל דבר שג'ון אומר אבל הוא נועץ מבט ברפאל שעדיין מפלרטט עם הנערה הבלונדינית . ״אתם רוצים משהו לשתות? אני בדיוק קם.״ שאל לי בנימוס, הוא נער גבוה מאוד. שערו חום דבש וכמעט בלונדיני וגוון עיניו זהה לשערו. ״אני לא שותה.״ השיב קייל וכרך את ידו סביב אגני מקרב את גופי לשלו. מבטו של לי הופנה אליי וכך גם של קייל. ״גם אני לא, אבל אני אשמח לקולה.״ הרמתי טיפה את קולי כשלי בשנייה נעלם בין כל האנשים. צמרמורת נעימה עוברת בגופי רק שקייל הניח את ידו על ירכי החשופה וגורמת לי להישען לאחור. ״את יודעת מי זו?״ שאל לאוזני שהפנה את ראשו לנערה הבלונדינית שעדיין מדברת עם רפאל. ״אין לי מושג.״ הנהנתי לשלילה אבל אני יודעת מי כן תידע. ״איז תגידי מי זו.״ נגעתי בכתפה של איזבל והורתי לה עם העיניים להסתכל על הנערה. ״זו טניה אחות של אוליבר המקום הזה שלהם.״ השיבה ונראתה מבולבלת לרגע מעניין למה. ״למה רצית.... אהה הבנתי.״ גלגלתי את עיניי.