Just The Way You Are

33

נקודת מבט מדיסון
אני לא יודעת איך להסביר מה הים והגלישה גורמים לי להרגיש. הם פשוט משכיחים ממני הכל, גורמים לי להתנתק מהעולם. הים הוא ממש מקום המבטחים שלי, אני יכולה ללכת לשם ולאפשר לעצמי להתפרק. הגלישה היא הדבר שאני הכי אוהבת לעשות היא גורמת לי להרגיש אני.

אני מתחילה לחתור מתעלמת מהצעקות והערות של ניק וז׳אק. מחפשת את גל המושלם וכשאני רואה אותו אני מסתובבת מחליקה על הגלשן בצורה שתהייה לי נוחה לעמוד. אני מנסה להתרכז בגל ומתעלמת מהיופי של הים, החוף לא מלא באנשים כיוון ששעות הצהריים המאוחרות עכשיו. אין לי מילים לתאר כמה זה כיף לעשות את מה שאני הכי אוהבת, אני פשוט אוהבת לגלוש ואף דבר בעולם לא ישנה את זה.

״זה היה מושלם,״ אמר קייל בלי לדעת בכלל כשהגעתי לחוף, ״לדעתי את צריכה להיות טיפה יותר זריזה,״ נהם ז׳אק ושילב את ידיו. ״חבל שרק לא שאלתי אותך,״ אמרתי בחיוך וחטפתי את המגבת מידיו. ״ח.. מצחיק את יודעת שאת צריכה להשתפר כדי לנצח,״ הוסיף ז׳אק, ״בסדר אני יודעת,״ נאנחתי, אני חייבת השנה לעבור את המוקדמות. ״למה מה קרה שנה שעברה לא ניצחת?״ קייל שאל והניח את ידו על כתפי. ״לא רק שהיא לא ניצחה היא לא עברה את המוקדמות,״ השיב ניק בלי לתת לי הזדמנות להסביר. ״אין סיכוי, זה נכון מדיסון?״ שאל קייל והביט בי עם עיניו החומות. ״כן,״ השבתי באכזבה, איזה פאדיחה עשיתי שם.
״אז מי ניצח?״ שאל קייל, ״לא יודעת זה היה חור שחור בשבילי,״ השבתי והתחלנו להתקדם למועדון הגלישה, ״אני יודע מי ניצח,״ אמר ז׳אק בפתאומיות, ״מי?״ שאל קייל וזה הדבר האחרון שרציתי לדעת. ״לא רוצה לדעת,״ השבתי והתקדמתי במהירות למלתחות הנשים. עשיתי דוש מהיר, הוצאתי את התיק מהלוקר שלי, לבשתי שורט כהה עם גופיה בצבע תכלת, נעלתי את הכפכפים שבאתי איתם, סידרתי את התיק שלי ולקחתי את מסרק לסרק בדרך את השיער.

״אז הולכים לאכול?״ שואל ניק בזמן שהוא לובש חולצה, ״אני צריכה לחזור הביתה אפשר לצאת היום בערב,״ הצעתי למרות שאני יודעת שאני יהיה גמורה והמשכתי לסרק את שערי הרטוב. דיאנה אמורה לבוא היום לאכול. ״אז יאלה בעשר וחצי,״ ז׳אק אמר ונכנס לג׳יפ הכחול של ניק. ״סבבה תגיד גם לאמבר,״ אמרתי והם נסעו. ״את יודעת שאני יכול לקרוא לאחותי,״ הזכיר קייל וגרם לי להביט בו. שערו שעדיין רטוב מהמים עיניו מבריקות ומנצנצות. הגופיה שהוא לובש מבליטה את השרירים שלו.

״כן אני יודעת,״ השבתי בחיוך, ״יופי תהיי מוכנה בעשר,״ הוא הודיע בזמן שאנחנו מתקרבים לחניית האופנועים. מה להיות מוכנה לא הבנתי. ״אתה לוקח אותי?״ שאלתי בהלם והרכבתי את הקסדה. ״כן וגם אני רוצה לאשר את מה שאת לובשת.״ הוא הודיע והרכיב את הקסדה השחורה שלו. ״לאשר?״ שאלתי בהלם אף אחד לא יגיד לי מה ללבוש, ״זאת לא הייתה שאלה,״ הוא עלה על האופנוע במהירות התניע ולא נתן לי הזדמנות להגיב לפני שנסע. אוקיי קייל אני אראה לך מזה ומה אני הולכת לבוש.