Just The Way You Are

4

נקודת מבט קייל
״אמבר קומי!״ קראתי בעידוד וניסיתי להעיר אותה. ״אמבר את לא יצאת מהבית כבר כמה ימים,״ נזפתי בה ומשכתי לה את השמיכה. ״לא רוצה!״ יללה ומשכה חזרה את השמיכה. ״נו יאלה קומי.״ אמרתי שוב מתוסכל, ״לא בא ליייייי.״ אמרה נואשת וכמעט צעקה. ״אבל מחר את באה,״ אמרתי את גם אתמול, ״נחייה ונראה.״ השיבה ופנתה לי את גבה. נאנחתי בשקט ויצאתי מהחדר.

״איך היא?״ ז׳אק שאל שהתיישבתי לידו בשיעור מתמטיקה. ״עדיין לא רוצה לבוא,״ השבתי מתוסכל כמר מרתין המורה למתמטיקה נכנס לכיתה. ״מיס ווסט איחרת שוב.״ מר מרתין מאוכזב כשמדיסון עומדת בפתח הדלת עם חיוך משועשע על פניה. ״או שכולם הגיעו מקודם,״ מדיסון התחכמה בתירוץ גרוע. ״טוב שבי,״ הוא נאנח, ״סליחה, מה זה שבי מה אני כלב?״ מדיסון מתעצבת ומשלבת את ידייה. ״מדיסון את לא רוצה להיות שוב במשרד המנהל נכון?״ הוא הרים גבה. ״נכון.״ השיבה וגילגלה את עיניה. ״אז אל תתחצפי ותשבי במקומך!״ פקד מר מרטין, מדיסון מילמלה משהו וישבה במקומה.

״איפה אמבר?״ שאלה מדיסון אוכלת מהפסטה שלה בארוחת הצהריים. ״היא אפילו לא הסכימה לצאת מהמיטה,״ השבתי בתסכול, הבטתי בעיניה הבוהקות שתפסו את מבטי.  ״איך הוא מעז להראות את הפרצוף שלו?״ סובבתי את מבטי בחוסר רצון לכניסה של הקפיטריה, סהר המתהלך עם חיוך על פניו. ״עכשיו נדע,״ השבתי כשמדיסון קמה על רגליה והתקדמנו כולנו למקומו.

״מה אתה חושב שאתה עושה פה?" שאל ז'אק בזעם, ״מה זה לא ברור באתי לבית ספר," השיב סהר משועשע כאילו לא עשה כלום. ״אחרי מה שעשית לא נראה לי אתה צריך להראות את הפרצוף שלך פה.״ אמרה מדיסון בזעם ונעלמה.
״מה עשיתי?״ סער שאל והרים גבה. ״אתה לא זוכר מה ניסת לעשות לאחותי לפני כמה ימים?״ שאלתי, הזעם מתפשט בגופי וידיי מתאגרפות בשנייה. ״כדאי לך להיזכר בן שרמוטה.״ ניק הצטרף והעיף את המגש האדום שהוחזק בידו של סהר לרצפה.
״זאת היתה אחותך וואו היא כוסית אש, מה תכננתי לעשות לה.״ מבטו משועשע מזה שרצה לפגוע באחותי התאומה. ״אתה עוד מתגאה, זהו זה.״ אני לא שולט בעצמי שפוגעים בחשובים לי והעפתי לו אגרוף. ״אבל אני רציתי לעשות את זה.״ התלוננה מדיסון שבידה מוחזקת צלחת מלאה בספגטי אדום שבטח לקחה לילד מסכן. כמעט בלי ששמתי לב כל תכולת הצלחת על ראשו של סער. מדיסון תפסה את ידו סובבה אותה בצורה שהיא יכולה לפרוק אותה. ״אם אני אשמע שניסת לגעת ולעשות עם משהי וזה לא ברצונה אני נשבעת שאתה תברח מהעיר עם פרצוף חדש.״ איימה עליו, הצמידה אותו לרצפה וישבה על גבו. ״תעופי ממני!״ סער צעק והתחילו להתאסף ילדים סביבנו. ״מה אמרת?״ שאלה אותו בחיוך שטני, ״בסדר בסדר.״ ראיתי פחד בעיניו. טוב יש לו ממה. אני מודה לזה שזו השפלה אבל זה מגיע לו. התכופפתי לכיונו והעפתי עוד אגרוף לפרצופו. ״מר ג'והנסון ומיס ווסט! מה קורה פה?״ קרא המנהל בזעם. ״רק לימדנו אותו לקח.״ השיבה מדיסון מיד והתרוממה מגופו של סער. ״נכון סער?״ שאלתי בזעם שהבטתי לגופו המרוח על רצפה. ״כן, כן״ השיב בלי בררה. ״שלושתכם למשרד שלי מיד!״