נקודת מבט מדיסון
״מייגן למה עברת לפה?״ ניק שאל את מייגן שישבנו אני הוא, היא וקמרון במחששה. ״סתם עברנו דירה בגלל העבודה של אבא שלי.״ מייגן ענתה לו. ״במה אבא שלך עובד?״ שאלתי בחוסר עניין. ״רופא.״ היא ענתה באדישות. ״תגידי מייגן יש לך חבר?״ קמרון שאל בחיוך פלרטטני. ״נו באמת הינה הוא מתחיל.״ מלמלתי וניק נאנח. ״ לא, למה?״ מייגן שאלה והרימה גבה. ״סתם רציתי לדעת איך ליפה כמוך אין מישהו בחיים שלה.״ קמרון אמר במבט שובב וגרם למייגן לצחקק. ״כנראה שעדיין לא מצאתי את האחד.״ מייגן אמרה ״ולך אין חברה?״ היא שאלה ונשענה אחורה על הספסל. ״פחות בחור של בחורה אחת,״ קמרון הסביר. ״אז אולי נקבע ללילה,״ מייגן אמרה ונגעלתי. ״אולי באמת.״ קמרון אמר וחייך. ״טוב מספיק, אמבר אומרת שרוצים אותנו באולם ספורט.״ ניק הודיע והרים את ראשו מהטלפון. ״למה?״ שאלתי. ״רוצים להסביר מה הולך לקרות עם הקולג׳.״ ניק אמר וקם. ״נו אין לי כוח.״ נאנחתי. ״יאלה נו מאדי זה חשוב,״ ניק אמר. ״טוב תביא יד.״ אמרתי. ניק הושיט לי יד תפסתי אותה והוא משך אותי. ״הולכים?״ ניק שאל והסתכל לכיוון מייגן וקמרון. ״יש לנו בררה?״ מייגן שאלה. ״אם אני קמתי אז בטח שגם אתם.״ קבעתי ושילבתי את ידי.״אז כינסנו את השכבה הבוגרת שלנו כדי להזכיר לכם שעכשיו זה הזמן הכי חשוב לתת פוש בלימודים כי עוד חודש וחצי באים המראיינים כדי לתת מילגות לקולג׳.״ ״אבל כמובן שאפשר גם לנסות להקבל לא רק במילגה.״ המהל אמר בריצינות. ״אני מצפה מהבית ספר שלי להגיע להכי טוב שאפשר.״ אמר והסתכל בדפים שלו.
״אז איפה את רוצה ללמוד?״ קייל שאל אותי שיצאנו מהאולם. ״לא משנה לי אני פשוט רוצה ללמוד מנהל עסקים וביולוגיה ימית.״ עניתי מנסה כמה שיותר לא לחייך מהמראה שלו והתחלנו ללכת לכיוון הכניסה של בית ספר. ״מה כבר יש לך לעשות עם מנהל עסקים?״ הוא שאל. ״אני רוצה לפתוח בית ספר לגלישה.״ עניתי לו וחיוך קטן התפרס על פניי. ״אז בגלל זה הביולוגיה ימית קשורה.״ הוא הבין. ״זה חלום ילדות שלי מאז ומתמיד אהבתי לגלוש.״ אמרתי בחיוך. ״ידוע.״ הוא אמר. ״ואיפה אתה רוצה ללמוד?״ שאלתי. ״אני לא יודע כל כך.״ הוא אמר. ״לפחות כל הדלתות פתוחות בשבילך,״ אמרתי. ״כן יהיה לי קשה לבחור,״ הוא אמר בצער והנחתי את ידי על כתפו. ״תבחר את מה שאתה אוהב ורוצה ללמוד לא משנה איפה.״ אמרתי בחיוך קטן. ״כן, זה מה שאני מתכנן לעשות.״ הוא אמר והורדתי את את היד מכתפו.
״נתראה בארוחת צוהריים.״ הוא אמר. ״סבבה ביי,״ אמרתי והתקדמתי לכיון הלוקרים.״אז כבר החלטתם לאיזה קולג׳ אתם רוצים להתקבל?״ מייגן שאלה בארוחת הצוהריים. ״לא נראה לי יש לנו כל הרבה סיכוי להתקבל להכי טובים.״ ניק ענה. ״למה?״ מייגן שאלה. ״כי עם ציונים כמו שלנו המקום היחיד שנתקבל אליו הוא מוסד לעבריינים צעירים.״ ז׳אק ענה וכולנו צחקנו. ״ת׳אמת שזה לא כל כך מצחיק זה העתיד שלנו אמבר אמרה. ״כן אתם חייבים לכחת את זה בחשבון.״ קייל אמר וצדק אני באמת צריכה להשקיע יותר. ״אז אדון ניוטון רוצה לעשות לנו שיעורים פרטיים בקבוצת למידה?״ ז׳אק שאל. ״זה יכלול סמים ואלכוהול?״ קייל שאל. ״רק אם אני יבוא.״ ז׳אק ענה וכולם צחקו. ״טוב אבל באמת אנחנו צריכים לעשות לעשות משהו.״ אמבר אמרה ״יש לנו מבחן שבוע הבא נראה אותכם.״ קייל אמר בהתחכמות. ״על מה אנחנו מתערבים שאני מקבל ציון יותר גבוה מכולם?״ ניק שאל. ״ארוחה שלמה בג׳וני רוקטס המפסיד משלם על כולם.״ ז׳אק ענה. ״אז מי שמקבל את הציון הנמוך ביותר משלם על כולנו.״ מייגן אמרה. ״כולם מסכימים?״ קמרון שאל, וכולם הנהנו. ״מקווה שאתם טובים בכימיה.״ קייל אמר וקם משולחן. פאק אני לא רק שאני גרועה במקצוע הזה אני גם שונאת אותו ואת המורה שלו.
״קייל חכה רגע אני גם צריכה להוציא ספרים מהלוקר.״ קראתי והוא הסתובב. ״אני לא הולך ללוקר.״ הוא אמר. ״יופי כי אני במילא לא צריכה.״ אמרתי וסתם התחלנו להתהלך במסדרון. ״אז מה יש?״ הוא שאל והסתכל עליי. ״אני לא יודעת כלום בכימיה.״ אמרתי בעצב והעסקתי באצבעות שלי בזמן שהוא צחק. ״מה מצחיק כל כך?״ שאלתי ועצרתי. ״לא יקרה כלום אם תפסידי בהתערבות.״ הוא אמר והניח ידו כל כתפי בכוונה לעודד אותי. ״ולהפסיד זה נראה לך הקטע שלי?״ שאלתי והרמתי גבה. ״פחות, נו מה את רוצה שאני יעשה? זה לא בעיה שלי לא למדת עד עכשיו.״ הוא חצי שאל וחצי אמר. ״יש מצב אתה עוזר לי ללמוד?״ שאלתי וחייכתי חיוך קטן. ״את ילדה גדולה.״ הוא אמר הוריד את ידו מכתפי והתחיל ללכת. ״בבקשה.״ אמרתי בטון נמוך יותר. ״לא.״ הוא אמר והמשיך ללכת. חיוכי התהפך בכוונה לשכנע אותו ונגעתי בידו ככה שהוא עצר. ״נו קייל בבקשה.״ התחננתי כבר. ״טוב, אבל רק בגלל שאני לא יכול לראות אותך ככה.״ הוא אמר. ״תודה!!!״ אמרתי בהתלהבות וקפצתי עליו ככה שהייתי טיפה באוויר. ״את לא צריכה להודות לי את רק צריכה לשתף פעולה.״ הוא אמר. ״טוב אז מתי?״ שאלתי והוא הוריד אותי. ״יש עכשיו שיעור תנסי להקשיב כמה שיותר והיום בערב נשב ללמוד.״ הוא אמר והנהנתי. ״אצלי או אצלך?״ שאלתי והתחלנו להתקדם לכיתה. ״אצלי זה בסדר?״ הוא שאל. ״בטח.״ אמרתי. ״אז בשבע?״ הוא שאל. ״כן.״ עניתי והתיישבתי במקומי ליד אמבר שכבר הייתה בכיתה.
יצא קצר מקווה שנהנתם💗
YOU ARE READING
Just The Way You Are
Fantasy-הושלם- היא הייתה ילדה רגילה לפני שקרה הגרוע מכל, הפחד הכי גדול של כל ילד. מאז ליבה ננהל ולאף אחד היא לא נתנה להיכנס. ״אני אוהב אותך בדיוק כמו שאת.״ נפלתי בעיניה הירוקות. ״אני לא יכולה לאהוב.״ היא אמרה בעצב והשפילה את ראשה. ״אז אני אלמד אותך מזה לאה...