Just The Way You Are

3

נקודת מבט מדיסון
הגענו באותו זמן והכניסו אותנו במהירות בגלל הקשרים המפוקפקים של ז'אק. איך שנכנסו לפנים עלה גל ריח של סיגריות ואלכוהול.
ז׳אק נדחף בין כל האנשים למרות שלא כל כך מלא פה וניחשתי שהוא כבר שתה. ״היי אחי אני רואה שבאתם בסוף,״ הוא אמר כנראה לקייל והביא לו את החיבוק הגברי המוזר הזה. ״ושלום גם לך יפה.״ בחן את אמבר שהאדימה ממבוכה. ״היי,״ השיבה אמבר בביישנות. ״לא שכחת משהו?״ שאלתי שז'אק לא שם לב אליי ושילבתי את ידיי, ״היי קופה,״ התקדם אליי, ״דפוק,״ השבתי בחיוך קטן והבאתי לו חיבוק.

״אתם רוצים לשתות?״ שאלתי שהתקדמנו בין כל האנשים לכיון הבר הגדול, ״אני נוהג,״ השיב קייל ביובש, ״יותר בשבילי," מילמתי בחיוך, ״אבל אני רוצה,״ הודיעה אמבר ויש לי הרגשה שהיא עדיין לא שתתה. ״אבל לא יותר מדי,״ הזהיר אותה קייל, ״תודה באמת.״ נאנחה אמבר בזלזול.

״שתיים וודקה חמוציות.״ ביקשתי מברמן המותש, הוא לא ביקש תעודות למזלנו, אחרי כמה דקות הגיש לנו את כוסות שילמנו והתיישבו על שתי כיסאות בר שהיו פנויים. ״רגע את שתית פעם?״ שאלתי כדי להיות בטוחה, ״לא זאת פעם ראשונה,״ השיבה ונראתה קצת בלחץ. ״אז לחיי הפעם הראשונה,״ צעקתי בחיוך והנוזל החמוץ ירד בגרוני, ״בואי לרקוד,״ קראתי ולקחתי את הכוס בידי, ממתי יש לי חשק לרקוד אלוהים יודע, ״אני לא רוקדת.״ הסבירה אמבר, ״גם אני אבל בואי,״ אמרתי, לקחתי את ידה ומשכתי אותה לרחבה שבה כבר אנשים זזים לפני המוזיקה שמתנגנת.

שתינו רקדנו בהתאם למוזיקה והעפנו כמה אנשים שנצמדו אלינו. ״אמבר!״ קראתי בקול שהרגשתי בחילה שמתחילה, ״אני נהנת,״ השיבה כשהיא מזיזה את גופה, ״אני שמחה אבל אני חייבת מים את תסתדרי לבד?״ שאלתי לאוזנה ואני מבינה אם היא בקושי שומעת עם כל הרעש. ״כן בטח,״ השיבה מחויכת ונעלמה בין כל האנשים. הנהנתי לעצמי בחיוב והתקדמתי מותשת לכיון הבר.

״אפשר לקבל כוס מים?״ שאלתי את אותו הברמן והתיישבתי על הכיסא הפנוי הראשון שראיתי. ״בטח רק שנייה,״ השיב והלך לצד השני של הדלפק. ״שוב אנחנו נפגשים,״ זיהיתי את קולו המעצבן מאחוריי וסובבתי את ראשי.

״מה אתה רוצה בלייק?״ נאנלתי בתסכול כשזיהיתי את פרצופו של בלייק. ״אותך,״ השיב משועשע ושם את ידו על ירכי. ״מי זה?״ קייל צץ משום מקום ונראה מודאג. ״בלייק נעים מאוד,״ ענה בלייק בזלזול. ״והוא בדיוק הולך.״ הוספתי בחיוך חמוץ והעפתי את ידו מהירך שלי. ״הולך רק איתך,״ השיב, משך את ידי, הקים אותי מהכיסא וגרר אותי בחוסר רצון אחריו. ״היא לא הולכת לשום מקום איתך," הודיע קייל בזעם והפריד בין ידי לידו של בלייק. ״זה בסדר, אני יכולה להסתדר בעצמי.״ גילגלתי את עיניי, העפתי לבלייק בעיטה למקום הרגיש שלו, הוא יכול לסבול קצת לא יקרה כלום. בזמן שהוא מתפתל מהכאב סובבתי את ידו והצמדתי את הפרצוף שלו לריצפה. ״זה פעם האחרונה שאתה נוגע בי כי אם לא אני יוציא לך את הידיים, זה ברור?״ שאלתי בזעם. ״כן,״ השיב בשקט מהשפלה. ״לא שמעתי!״ אמרתי וחיזקתי את האחיזה שלי. ״כן זה ברור,״ הוא השיב, שחררתי אותו והוא נעלם במהירות בין כל האנשים.