נקודת מבט מדיסון
״מדיסון את תאחרי,״ שמעתי את קולה של אימי והתעלמתי. ״נו מדיסון קומי,״ שמעתי צעדים בתוך החדר שלי ופתאום אור סינוור אותי.
״יאלה!״ אמא שלי אמרה ומשכה לי את השמיכה. כמובן שאני מעדיפה את הצעקות של אוליביה אבל היא הלכה לישון אצל דיאנה חבל באמת שלא הלכתי איתה. ״דקה קמה,״ אמרתי, אני שונאת לקום אני לא טיפוס של בוקר בכלל. ״טוב רק שלא תאחרי אני לא רוצה עוד שיחה מהמנהל.״ היא אמרה ויצאה. ״זזתי.״ שמעתי אותה צועקת מלמטה.
״מתי תפסיקי להדאיג את אמא שלך?״ ריצ'ארד שאל שירדתי למטה. ״אז אתה לא בעבודה?״ שאלתי ולקחתי תפוח מהמקרר. ״לא ותפסיקי כבר לעשות צרות!״ הוא אמר באופן תוקפני והתקרב אליי ״אבל לא עשיתי כלום.״ ניסיתי להסביר את עצמי. ״אז למה קיבלנו שיחה מהמנהל שלך?״ הוא שאל והמשיך להתקרב אליי. ״איזה שיחה?״ שאלתי בחוסר הבנה והלכתי אחורה. מה קרה המנהל הדפוק הזה התחיל להתקשר להורים. ״את ועוד איזה ילד התנפלתם על אחד התלמידים ולא ביצעתם את העונש שלכם,״ הוא אמר.
שיט שכחתי לגמרי שאני וקייל צריכים לצבוע את כל בית ספר.
״לא התנפלנו עליו״ אמרתי בטוחה בעצמי והוא שילב את ידיו.
״אז למה שפכת עליו צלחת שלמה של ספגטי?״ הוא שאל והרים גבה. ״כי זה הגיע לו אחרי מה שהוא עשה לאמבר,״ אמרתי. ״כדי לך מאוד לבצע את העונש, כי אם לא היו לזה השלכות.״ הוא אמר.
זה לא משנה אם אבצע את העונש או לא בכל מקרה יהיו לזה השלכות אחרי הכל אני סובלת אותו כבר שנה וחצי. ״טוב״ אמרתי והקול שלי טיפה רעד באתי ללכת אבל הוא הספיק לסטור לי העיניים שלי בשנייה התמלאו דמעות.
רצתי לחדר שלי ונעלתי את הדלת מתעלמת ממה שהוא צרח. כשמעתי את הדלת של הבית נטרקת יצאתי לחדר האמבטיה הסתכלתי במראה וראיתי את עצמי שבורה מתמיד אני נראת נורא המסקרה שלי הספיקה להימרח וגם שאר האיפור כולי מלאה בצלקות מכוערות מהבן זונה הזה. אני כבר לא מדיסון החייכנית שאוהבת לתת ולחשוב על אחרים. הילדה השמחה שהכל מושלם בחיים שלה.
הורדתי את האיפור אין לי כוח להתאפר שוב, הלכתי למטבח והכנתי לי קפה.
נכנסתי לבית ספר הבנתי שאני מאחרת אין לי טעם להיכנס לכיתה לחטוף צעקות הלכתי לחווה שמתי אוזניות ועצמתי עיניים מנסה לשכוח מהחיים הגרועים שלי לרגע.
״מה יש לך?״ אמבר שאלה שהתיישבתי בשולחן הקבוע בקפיטריה. ״כלום,״ אמרתי והוצאתי את התפוח מהתיק.״את לא נכנסת לשיעור היסטוריה, מה עובר עלייך?״ היא שאלה ובאמת שהיא יכולה להיות ממש נודניקית לפעמים.
״הכל בסדר נודניק אני רק עייפה,״ שיקרתי ולקחתי ביס מהתפוח. ״בסדר,״ היא אמרה באנחה והבנים התיישבו בשולחן.
״שמעתם שאמורות להצטרף לכיתה שלנו שתי בנות חדשות?״ ז׳אק שאל. ״מאיפה אתה יודע את זה?״ אמבר שאלה. ״סתם שמעתי את המורה מדברת״ ז׳אק ענה. ״הן כוסיות?״ ניק שאל ואמבר נתנה לו מרפק. ״אחת מהן אמורה לבוא מחר והשנייה עוד כמה שבועות נראה לי קוראים לה איבון,״ ז׳אק אמר ואמבר פשוט ירקה את המים מהפה, אז זה נכון היא באה. סובבתי את הראשי לכיוון של קייל שישב לידי וראיתי את פרצופו המאוכזב ואת הרגל שלו רועדת, אז לקחתי את ידו ושילבתי אותה בשלי. אין לי מושג למה עשיתי את זה אבל זה הרגיע אותו טיפה. מיד הרגל שלו הפסיקה לרעוד וחיוך קטן התפרס על פניו ויש מצב שהסמקתי. אני לא יכולה להתאהב ובטח שלא במצב הזה. ״תגידו מה יש לכם? אתם מתרגשים יותר מידי משתי בנות.״ ז׳אק שאל המום מהתגובה שלנו. ״סתם היא האקסית שלי,״ קייל אמר וכל כך שמחתי שהוא אמר אקסית. ״אבל לא בטוח שזאת היא,״ אמבר אמרה בהתגוננות. ״היא אמרה שהיא באה לפני כמה ימים.״ קייל אמר מאוכזב. ״מתי הספקת לפגוש את הכלבה הזאת?״ אמבר שאלה עצבנית. ״לפני כמה ימים במועדון״ קייל אמר והיד שלו לחצה יותר על שלי. ״טוב אז היא מחוץ לתחום,״ ז׳אק אמר מבואס. ״תעשה מה שאתה רוצה,״ קייל אמר באנחה. ״טוב מאדי אני צריכה אותך רגע, את באה?" אמבר שאלה ובאתי לקום אבל קייל לא הסכים לנתק את הידיים שלנו אז נמשכתי לחזרה למטה. "לאן?" הוא שאל "סתם עניינים של בנות," אמבר אמרה "טוב רק אני צריך לדבר איתך אחרי העניינים שלכן," קייל לחש לי באוזן "טוב," אמרתי וקמתי. בטח הוא רוצה להזכיר לי על העונש ששכחנו לבצע נראה לי.
באנו לצאת מהקפיטריה אבל ראיתי את בלייק והחבורה שלו סביב איזה ילד הוא נראה נורא הוא מטונף רגע אחד, זה ביצים טוב פה הם הגזימו, אני ואמבר התקרבנו והתחלתי לשמוע מה קורה ״וזה מה שקורה למלשן" בלייק אמר ובא להעיף את הביצה שהייתה לו ביד אבל עצרתי את היד שלו לקחתי את הביצה והשלכתי אותה לרצפה. "מה את חושב שאתה עושה?" שאלתי בתוקפנות את בלייק. "כמו מה זה נראלך?" הוא שאל והרים גבה. "נראה לי שאתה והשפוטים שלך משפילים איזה ילד מסכן שלא עשה כלום." אמרתי ביובש. "הוא לא עשה כלום? הוא חתיכת מלשן מסריח." בלייק אמר. "אז הגיע הזמן שתיקח אחריות על המעשים המפגרים שלך." אמרתי והוא גיחך. "ואת מה זה עושה את זה," הוא אמר. "כל מה שאת עושה זה רק לברוח מהעבר שלך מדיסון." הוא אמר והייתי בהלם כי הוא צודק. "מי אתה חושב שאתה?" שאלתי עצבנית. "מדיסון תרגעי," אמבר אמרה ותפסה בידי אבל כשהיא אמרה לי תרגעי זה רק גרם לי להתעצבן עוד יותר. "לא אני לא ארגע, אולי הילד הזה הלשין ואני שונאת מלשינים אבל זה לא מגיע לאף אחד חוץ ממך בלייק." אמרתי והתנשמתי "מי את שתגידי את זה אהה?" הוא שאל וחשב שהוא מאיים. "נעים מאוד מדיסון," אמרתי "נחמד להכיר בלייק," הוא אמר, לקח את ידי ונישק אותה זה העביר בי צמרמורת של גועל. "אמרתי לך כבר אל תגע בי ולך להזדיין!" אמרתי והעפתי את היד שלי ממנו. "איתך," הוא אמר וגיחך. "מה אמרת עכשיו חתיכת זבל מהלך?" שאלתי והרגשתי את העצביים שלי עולים. ״מה ששמעת.״ הוא אמר, זהו זה נמאס לי.
באתי לקפוץ עליו אבל מישהו תפס אותי מהמותניים. "מדיסון!" הוא קרא והקול שלו הרגיע אותי. "מה?" שאלתי. "בואי," הוא אמר והתחיל לגרור אותי. "לא לפני שבלייק יחטוף קצת." אמרתי והצלחתי להשתחרר מהאחיזה שלו, רצתי לכיוון של בלייק שהספיק לצאת מהקפיטריה. הספקתי לתת לו אגרוף ללסת שהעיף אותו לרצפה ובאתי לתת לו בעיטה. "לא מדיסון!" שמעתי את הקול שהרגיע אותי נשפתי אוויר ונזכרתי שזה מגיע לבלייק אבל כבר הייתי על הכתף שלו. "קייל תוריד אותי!" צעקתי כמו משוגעת וחבטי בגבו כשאחז בי בחוזקה. "מדיסון תעשי טובה ותסתמי." הוא אמר בהתנהגות שלא מתאימה לו, סתמתי הדבר היחיד שחסר לי זה לריב עם הבן אדם שאני אוהבת.
"תטפסי," קייל אמר שהגענו למקום קרוב למחששה שיש בו גדר טיפה נמוכה אחרי שהוריד אותי. "אף אחד לא אומר לי מה לעשות," אמרתי והתחלתי לחזור אבל קייל משך אותי חזרה. "נו!" הוא אמר כבר חסר סבלנות. "טוב, בסדר." אמרתי והתחלתי לטפס על הגדר.
בתמונה למעלה מייגן תכירו אותה בפרקים הבאים.
מקווה שנהנתם מהפרק❤️
YOU ARE READING
Just The Way You Are
Fantasy-הושלם- היא הייתה ילדה רגילה לפני שקרה הגרוע מכל, הפחד הכי גדול של כל ילד. מאז ליבה ננהל ולאף אחד היא לא נתנה להיכנס. ״אני אוהב אותך בדיוק כמו שאת.״ נפלתי בעיניה הירוקות. ״אני לא יכולה לאהוב.״ היא אמרה בעצב והשפילה את ראשה. ״אז אני אלמד אותך מזה לאה...
