נקודת מבט מדיסון
קייל עצר בכניסה לאולם, הנחתי נשיקה מהירה על לחיו ורצתי לחדר ההלבשה. ״מדיסון!״ קראה אימי בלחץ לבושה באוברול כסוף מתאים לרגליה הארוכות והצרות. ״אני פה נכנסת להתקלח.״ הודעתי כשנכנסתי לעשות דוש מהיר באחד מהתאים. כשסיימתי להתקלח החלפתי במהירות לסתם טרנינג אפור וסריג אדום. הלכתי לחדר שבו בדרך כל האיפור והשיער וקייל ישב שם מתעסק בטלפון שלו.
״בוקר טוב מדיסון!״ קראה ליאנה ששמה לב שנכנסתי לחדר בזמן שהיא מאפרת את אוליביה. ״בוקר,״ השבתי בחיוך מהופנט כשקייל סובב את ראשו לכיווני והתיישבתי לידו על ספת העור. ״אתה חתיך היום,״ הודעתי כשהרמתי את ידו והנחתי אותה סביב כתפי. ״אז אני בדרך כלל מכוער?״ הרים גבה משועשע, ״לא,״ השבתי מיד.
לא בא לי שהזמן יעבור כשהוא מעשה את עורי גורם לי להשתחרר. אני מרגישה כל כך בטוחה בזרעותיו, אני נותנת לעצמי להתפרק ומסירה עוד אחת מחומות המגן שנבנו במהלך השנים. ״כמה שאני אוהב אותך מדיסון,״ לחש כנגד אוזני, גורם לצמרמורת נעימה לעבור בי שידו משחקות בשערי. ״גם אני אוהבת אותך,״ הצמדתי את שפתיי לשפתיו החמות כאילו חצי מהמשפחה שלי לא יושבת איתנו באותו החדר עכשיו.
״הגברת מדיסון ווסט?״ ציחחקה ליאנה המומה. ״אני פה,״ השבתי מובכת והרגשתי סומק קל על לחיי. ״קדימה בואי כבר תורך,״ קראה אוליביה מופתעת כשקמה מהכיסא. ״באה באה,״ התיישבתי בצער על הכיסא מול המראה שבה אני רואה את חיוכו המשועשע של קייל. ״למה מדיסון עוד לא מאופרת?״ שואלת אימי בהפתעה כשהתפרצה לחדר. ״עכשיו, במילא היא לא צריכה יותר מידי.״ ליאנה נראה לי נבהלה טיפה. ״הכל כרגיל, כשתסיימו, להתייצב בבקשה באולם לצילומים.״ הודיעה אמא כשהביטה בטאבלט שבידה. ״אין בעיה,״ השיבה דיאנה ישר וליאנה התחילה להתעסק בשערי.
״יש לי סוד לספר לך,״ לחשה דיאנה לאוזני כיצאנו לחלק הקדמי של האולם. האולם הוא סוג של גן אורבני מלא בפרחים וצמחים אבל במידה בדיוק כמו שאמא שלי אוהבת. חלקו הקדמי של שערי משוך אחורה ללחמניה מסודרת דומה קצת לתסרוקת של הנסיכה בל. פניי מאופרת באופן טבעי כשעדיין רואים את הנמשים שלי חוץ מהאיילנר המדגיש את עיניי הירקות והבוהקות. אני לבושה בשמלה שבחרנו לפני יומיים רק מעיל שחור מגן עליי מפני הרוח הקרירה שנושבת ונעלי עקב מגביהות אותי בכמה סנטימטרים. ״מהו?״ שאלתי בסקרנות כשפיהוק ברח מפי, ״זו בת,״ הכריזה בהתרגשות ועצרתי במקומי, זו בת. ״תיהיה לי אחיינית!״ צרחתי בהתרגשות וכל המבטים הופנו אליי, ״אני לא מאמינה,״ דיאנה הניחה את ידה על פי כדי שאפסיק לצרוח. ״רגע לא ידעת?״ שאלה אוליבה כידו של מקס הונחה על מותניה. ״לא ידעתי? סיפרתי לי רק עכשיו?״ הורדתי את ידה של דיאנה ממני, ״פשוט אני יודעת שהייתה לך את התחרות ולא רציתי להטריד אותך.״ הסבירה והשפילה את מבטה לבטנה שנראת כרגיל. ״הכל טוב חוץ מזה שתהייה לי אחיינית!״ אמרתי בחיוך, אני ממש לא רוצה לריב דיאנה במיוחד היום ובטח שהיא בהריון.
YOU ARE READING
Just The Way You Are
Fantasi-הושלם- היא הייתה ילדה רגילה לפני שקרה הגרוע מכל, הפחד הכי גדול של כל ילד. מאז ליבה ננהל ולאף אחד היא לא נתנה להיכנס. ״אני אוהב אותך בדיוק כמו שאת.״ נפלתי בעיניה הירוקות. ״אני לא יכולה לאהוב.״ היא אמרה בעצב והשפילה את ראשה. ״אז אני אלמד אותך מזה לאה...
