Just The Way You Are

49

נקודת מבט מדיסון
הימים עוברים במהירות, בלי שאני שמה לב השמש שוקעת וזורחת. אני נהנת לקום בשעות הצהריים, לבלות עם איזבל ועוד כמה חברים ישנים שפגשתי, בסוף היום לאכול ולצפות בסרט עם אבא. לא דיברתי עם רפאל בכלל, הוא כל הזמן מנסה לפתח שיחה אבל אני מצליחה להתחמק בכל פעם מחדש.
אני מודה שהתגעגתי לאיזבל ולכולם אבל אני מתגעגעת גם לאחרים במיוחד לקייל. לפני שאני קמה מהמיטה יש איזה רבע שעה שאני לא מפסיקה לחשוב עליו ולדמיין את המשך החיים שלנו ביחד. הפעם האחרונה שדמיינתי את החיים שלי עם מישהו הייתה בכיתה ה׳ עם ז׳אק אפרון שעדיין חתיך בעיניי.

״תמדדי גם את זה.״ הביאה איזבל לידי סט של חצאית שחורה שאולי תעלה על תינוקת שרק נולדה מרוב שהיא קטנה... אההה, רק רגע זה מחובר? מה זה? פשוט שתי פיסות בד כסופות מחוברות לחצאית בסוג של קשירה. ״איז זה לא יעלה עליי וגם זה לא מסתיר כלום.״ השבתי עצבנית וזרקתי את זה עלייה מחוץ לתא המדידה. ״אבל תמדדי מה אכפת לך.״ היא פשוט נכנסה לתא. ״אחלה של ריבועים מאדי.״ גרמה לי להביט במראה ולבחון את גופי. ״אני עושה טיפה ספורט.״ טיפה, מצחיק. אני כל יום הייתי בים. ״יופי עכשיו תלבשי את זה.״ אמרה והתחילה להלביש אותי כאילו אני ילדה בת שנה. ״ואוו.״ ״אין סיכוי! אני מהתא מדידה לא יוצאת עם זה.״ השבתי מזועזעת זה מסתיר בדיוק את החזה שלי, יש מחשוף שלא משאיר כלום לדמיון, החצאית מחסה בדיוק מה שצריך ובנוסף החלק העליון שמתחבר לחצאית ועובר על כל בטני מציק בטירוף. ״תראי איזה כוסית את.״ אמרה והעיפה את שערי. ״ממש לא איז.״ הרגשתי נורא, אין לי בעיה עם הגוף שלי אבל זה ממש חשוף וגורם לי להרגיש לא בנוח. ״טוב אז אני מביאה לך משהו אחר כי יוצאים היום.״ השיבה וברחה מהתא.

נאנחתי מתסכול והתיישבתי בכיסא בתא עד שאיזבל תחזור. אחרי דקות בודדות יש הושיטה לי מכנס קצר ושחור שיש לו רוכסן קטן בכל צד מקדימה וגופיה עם שרוולים דקים שחורה אבל מנצנצת שנראת לי קצת בטן. ״רגע, גם זה יהיה לך יפה.״ היא הביאה לידי שמלת כתפיות שחורה שיש לה סוג של חגורה מאותו הבד באזור הבטן. ״בפעם המאתיים איז אני כבר לא לובשת שמלות.״ זרקתי את השמלה מחוץ לתא. "גם הגופייה נראת לי בטן.״ הוספתי וגם את הגופייה החזרתי לה. ״נו המכנס ממש גבוה יש לי כזה דיי להיות כבדה מדיסון.״ נאנחה והושיטה לי חזרה את הגופייה. גילגלתי את עיניי והתלבשתי במהירות. ״נו..״ פתחתי את הוילון. ״כל דבר יפה לך מדיסון תביני העיקר שאת מרגישה בנוח.״ נאנחה בתסכול. הסתובבתי למראה בתא ובאמת אהבתי את מה שראיתי. זה נוח, לא רואים לי בכלל את הבטן. פשוט אבל יפה. ״את זה אני לוקחת.״ הכרזתי וחיוך עלה על פנייה של איזבל. החלפתי במהירות לג׳ינס שלבשתי ולסריג הכחול. ״אוקיי את לוקחת את הסוודר הירוק הוא מבליט לך את העיניים בקטע מפחיד, את לוקחת גם אותו בשמנת. את הפדלפון השחור, הג׳ינס הכהה כי הוא יושב עלייך מדהים והסט להיום בערב.״ סיכמה את הבגדים שלקחתי וגם את שלה. להגיד את האמת אני זקוקה לבגדים במיוחד גם שלא הבאתי לפה הרבה. שילמנו ויצאנו מהחנות.