Just The Way You Are

30

נקודת מבט מדיסון
יום המשחק הגיע ואני בדרכי לאמבר לעזור לה להתלבש. אתמול ממש נהנתי עם כולם, אחרי שסיימנו לצבוע את בית ספר הלכנו לקניון וסוף סוף נפטרתי מהריתוק המזוין הזה. דפקתי בדלת קייל פתח אותה, מבט חולמני עלה על פניי והוא חייך את החיוך הקבוע שלו שגורם ללב שלי לעשות סלטות. ״פרינסס?״ שאל בהפתעה, ״שלום חתיך,״ אמרתי ונישקתי את לחיו. ״מה זאת החצאית הזאת?״ שאל שנכנסתי, אני לובשת חצאית שחורה די קצרה אבל למי אכפת, גופיה שחורה מעליה ג׳קט ג׳ינס כהה ונעלתי וואנס שחורות. ״חשבתי שאתה אוהב אותה?״ שאלתי והוא נעל את הדלת מאחוריו. ״אני כן אבל לא כולם צריכים לראות אותה עלייך,״ אמר והחזיק אותי בזרועותיו. ״מישהו יגע בי שאתה לידי?״ שאלתי בחיוך והוא צחק. ״ואתה יודע מה קורה לכל מי שנוגע בי,״ אמרתי והתכוונתי לזה שאני יכולה להסתדר בעצמי. ״אני מת עלייך,״ הוא אמר ונשק לצווארי. ״חבל שלא באתי בשבילך,״ אמרתי בחיוך שובב ויצאתי מהאחיזה שלו. ״אני אצל אמבר,״ הודעתי ועליתי לחדרה של אמבר.

״מה קורה פה?״ שאלתי בהלם כשראיתי את חדרה של אמבר נראה כמו ג׳ונגל. ״אני לא יודעת,״ אמבר אמרה מיואשת והתיישבה על הרצפה. ״אמבר זה רק משחק כדורגל של בית ספר היית באחד כבר,״ הסברתי, והתחלתי להרים בגדים מהרצפה. ״אבל אז ניק ואני לא היינו ביחד ואני חייבת להתלבש יותר יפה מאלכסה,״ אמרה באכזבה, ״תעזבי את הזונה ביום שהיא תתלבש נורמלי אני אשנה שם,״ אמרתי ואמבר צחקקה. ״כמובן שלא נראה לי שהיום הזה יבוא,״ אמרתי לקחתי את ידה ועזרתי לה לקום, ״יאלה שיש לי רעיון,״ אמרתי בחיוך כשראיתי את החולצה של ניק על הכיסא שלה.

״מה אמרתי?״ שאלתי בחיוך שאמבר נעמדה מול המראה היא לבשה את החולצה של ניק עם המספר שלו וחצאית כמו שלי כי קנינו אותה אתמול ביחד. ״אוקי זה מושלם!״ היא אמרה נלהבת, ״בנות?״ קייל דפק על הדלת, ״צריך לצאת,״ הוא הוסיף ויצנו.

״קבלו את נבחרת צמרות!״ אלכסה והקול הפרחי שלה נשמע במגפון. הנבחרת שלנו עברה וגם הנבחרת של מוערבים. ישבנו אני וקייל בשורה הראשונה. מייגן, ז׳אק ואמבר ישבו שורה אחת מאחורינו ורוב המשחק אמבר בכלל הייתה באזור שאפשר לעמוד כדי להביט בניק. ״אני חייבת לומר שנבחרת של מוערבים ממש חתיכים,״ מייגן אמרה ועוד דקה התמוטטה. ״כן לא רעים,״ אמרתי וחייכתי לקייל שישב לידי. ״תזהרי פרינסס,״ הוא אמר והושיב אותי עליו, החזרתי את עיניי אל המגרש רואה את הכדור אצל קמרון הבנתי שהנבחרת שלנו בהתקפה, קמרון התקרב אל השער בעט בכדור והבקיע. כל האוהדים של הבית ספר שלנו קמו ממקום וצעקו כי הנבחרת שלנו השוואה את התוצאה. קייל קם גם מה שגרם לי לקפוץ באוויר ולעמוד על רגליי. ״סליחה,״ אמר מהר כשהבין מה עשה והושיב אותי חזרה עליו. ״רואה זה למה אני לא צריכה לשבת עליך,״ הסברתי והוא הצמיד אותי עוד יותר קרוב עליו.

״פנדל!״ צעק השופט אחרי ריב קטן שהיה על המגרש הפנדל הוא למעורבים אם הם יבקיעו רוב הסיכויים שהנבחרת שלנו תפסיד. ״ואוו,״ אמרתי בהלם שהשוער שלנו תפס את הכדור ומסר אותו לשון. הנבחרת שלנו שוב עולה להתקפה ניק בתור החלוץ בעט בכדור בחוזקה לכיוון השער והבקיע גול, התוצאה 2-1 לנו אבל נשארה חצי שעה מי יודע מה יקרה בזמן הזה. ״יש מים?״ שאתן שהרגשתי את הגרון שלי מתייבש, ״קחי,״ ז׳אק מעביר לי בקבוק, ״תודה,״ אמרתי ושתיתי את רוב תכולת הבקבוק. ״את צמאה אהה?״ ז׳אק שאל כשהבאתי לו את הבקבוק חצי ריק, ״חם לי,״ השבתי וירדתי מרגליו של קייל במקום זאת ישבתי לידו על הספסל הארוך ושמתי עליו רגליים. הוא חייך לכיווני והמשיך להביט במשחק.

״תוספת זמן,״ צעק השופט, המשחק הזה לא הולך להגמר בחיים, התוצאה 2-2 ואני לא הולכת יותר למשחק כדורגל יותר בחיים שלי. ״אני הולכת לשטוף פנים,״ הודעתי וקמתי. לא ציפיתי שיהיה ממש חם, שטפתי את פניי ויצאתי מהשירותים שהיו די מסרחים ראיתי את קייל מחכה בחוץ. ״מה אתה עושה?״ שאלתי, ״ניצחנו,״ הוא הודיע בשמחה, ״תודה לאל המשחק הזה נגמר,״ אמרתי מיואשת אבל בחיוך, חזרנו למגרש וכל האוהדים שלנו ירדנו למגרש חיפשתי את ראשה הבלונדיני של אמבר והיא הייתה בזרועותיו של ניק.

״טוב מה עושים?״ שאלתי את ז׳אק הוא בדרך כלל אחראי על המסיבות. ״יש מסיבה בבית של בלייק,״ השיב והשפלתי מבט, ״אני..״ ״אני יודע את לא מחבבת אותו אבל תבואי יהיה כיף,״ הוא קטע אותי. ״בסדר,״ אמרתי מיואשת, ״תגידי גם לקייל ותבואו בעשר,״ הוא ביקש והתקדמתי לקייל שחיכה על ליד האופנוע שלו.

אני לא יודעת למה הפרקים יוצאים קצרים בקרוב הסיפור הולך להיגמר אני רוצה לסיים אותו לפני שנחזור ללימודים אם נחזור. בנוסף אני כותבת סיפור חדש הפרולוג שלו יעלה אולי מחר או ביום שבת❤️

בכל מקרה מקווה שאהבתם את הפרק ושבת שלום✨🧡