נקודת מבט מדיסון
״בוא,״ אני אומרת לקייל ומורידה את הקסדה מראשי, ״לאן?״הוא שואל בחוסר הבנה, ״תישאר לארוחת ערב,״ אני אומרת, יותר נכון אוליביה ודיאנה מתות לפגוש אותו. ״חשבתי שאת לא רוצה שידעו עלינו,״ הוא אמר והוריד את הקסדה. ״ולמה נראה לך שבאתי היום, רק בגללך ונחש מי עזרו לי לצאת מבית?״ שאלתי בחוסר סבלנות, ״דיאנה ואוליביה.״ הוא עלה על זה. ״טוב,״ הוא נאנח וירד מאופנוע. ״תודה,״ אמרתי בחיוך וקפצתי עליו בחיבוק. ״אתה לחוץ?״ שאלתי את קייל הוא החזיק בידי חזק מבדרך כלל, ״לא פגשתי אותן כבר,״ הוא אמר ונכנסנו בשער, ״כן אבל אז הינו ידידים,״ אמרתי והסתכלתי עליו, ״הן טיפה מגוננות ומתרגשות אולי יותר ממני,״ אמרתי בחיוך מובך, ״ומה נראה לך תהיה אמבר שהיא תגלה,״ הוא אמר וגרם לי לצחוק.
״חשבתי כבר מתי תועילי בטובך לבוא,״ אוליביה אמרה עצבנית כשפתחה את הדלת, ״רגע אחד, זה קייל?״ היא שאלה בהתרגשות, ״את אוליביה?״ הוא החזיר שאלה, ״כמה שמענו עלייך,״ היא אמרה בחיוך נשבעת שבפעם הבאה שאני אראה מקס היא תצטרך לברוח מהעיר אחרי מה שאני אספר לו, ״אוליביה!״ קראתי עצבנית ומובכת בו זמנית. ״מה את רוצה? לא כל יום יש לך חבר,״ היא בחיוך וקייל רק האדים, ״בסדר, ביי,״ הודעתי ומשכתי את ידו של קייל במעלה המדרגות. ״ארוחת ערב עוד חצי שעה.״ היא צרחה מלמטה.
״יש לך פה חדר משלך?״ קייל שאל כשנכנסו לחדר, ״סוג של אוליביה נוהגת לישון פה הרבה ואני לפעמים. אז יש לנו חדרים אבל הוא בטח בקרוב יהפוך להיות חדר לתינוק.״ אמרתי כהתיישבנו על המיטה ואני בזרועותיו מרגישה את אותה תחושת ביטחון. ״זאת אומרת שאת הולכת להיות דודה,״ הוא אמר בחיוך. ״כן,״ השבתי גם בחיוך. ״ואת תעזבי אותי כדי לטפל בתינוק.״ הוא אמר באכזבה מזויפת. ״כן, בטח.״ אמרתי והוא סובב אותי אליו ככה שאני מביטה בעיניו. ״ככה אתה חושב שאני אעזוב אותך בשביל תינוק?״ שאלתי באכזבה, ״אולי מי יודע?״ הוא השיב שאלה, ״אז אני אשתדל לתת לך גם צומת לב,״ אמרתי וליטפתי את פניו. ״גם?״ הוא שאל, ״יש עוד תשעה חודשים,״ הסברתי, ״אל תצעקי עליי,״ הוא אמר בהתגוננות והורדתי את ידי מפניו. ״אני לא צועקת,״ הרמתי טיפה את קולי, ״אז מה עשית עכשיו מכוערת?״ הוא שאל בחיוך שובב. ״מכוערת?״ שאלתי בהלם ושילבתי את ידיי. ״כן זה מה שאת בעיניי מכוערת,״ הוא אמר והרים את גבותיו. ״שמן,״ אמרתי ויצאתי מזרועותיו. ״קופה,״ הוא החזיר. ״אידיוט,״ אמרתי בזלזול והתיישבתי בצד השני של המיטה. ״סתומה,״ הוא השיב בהתחכמות, ״מטומטם,״ אמרתי והסתכלתי לצד השני של החדר. ״דפוקה,״ הוא אמר ותפס את ידי. ״שחחר,״ קראתי וניסיתי להוציא את ידי באחיזתו. ״נו יחתיכת מפגר תשחרר,״ אמרתי והוא צחק מזה. ״אתה מכאיב לי ואתה צוחק,״ אמרתי בהלם מזויף. ״לא התכוונתי להכאיב לך.״ הוא אמר ושיחרר מיד את ידי. ״תיראה מה עשית לי,״ אמרתי והסתכלתי את ידי, לא הופיע עליה שום סימן אבל לא יזיק לי לצחוק קצת על קייל. ״מה?״ הוא שאל בהלם ונראה מודאג, ״תראה,״ אמרתי והושתי את ידי, פניו השתנו בשנייה. ״למה את עושה לי את זה,״ הוא אמר ודחף אותי על המיטה כשהוא מעליי. ״עושה מה?״ התגרתי בו,״למה את מפחידה אותי,״ הוא אמר ונשק לצווארי מה שגרם לי לצמרמורת נעימה. ״אבל לא פגעת בי,״ הסברתי והוא המשיך לנשק את צווארי. ״הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לפגוע בך,״ הוא אמר וגרם לחיוך לא קטן להופיע על פניי.
״מדיסון!״ אוליביה קראה מבעד לדלת, ״מה?״ עניתי כיצאתי מזרועותיו של קייל ופתחתי את הדלת. ״אוכל,״ היא ענתה, ״דקה יורדים,״ אמרתי וסגרתי עליה את הדלת. ״את אמרת שהיא אחד הדברים שהכי חשובים שלך,״ קייל אמר והתכוון לאוליביה. ״כן, אבל היא יכולה להיות קוץ בישבן,״ אמרתי והוצאתי בגדים מתיק שלי. ״היא רק קראה לך לאכול,״ הוא נעמד מאחוריי והחזיק במותניי. ״בסדר,״ אמרתי והסתובבתי אליו. ״ככה זה כשיש חבר,״ הוא אמר בחיוך, אוי כמה שהחיוך שלו יפה. ״אני צריכה ללכת להתלבש,״ אמרתי, ״ו...״ הוא אמר בחיוך שובב, ״תשחרר אותי,״ הסברתי, ״אני מבין, את מתביישת,״ הוא נאנח ושיחרר את אחיזתו. ״אני שמחה שאתה מבין,״ אמרתי ונכנסתי לחדר אמבטיה שצמוד לחדרי. סגרתי את הדלת מאחוריי, לבשתי שורט אפור וסריג דק שחור.
כולם ישבו בשולחן, לוק ישב בראשו ודיאנה לצידו. בצדו השני של לוק ישבה גרייס התיישבתי לידה מול אוליביה שישבה ליד דיאנה וקייל התיישב לידי. ״קייל זאת דיאנה אחותי הגדולה שכבר פגשת, זה לוק בעלה וזאת גרייס אחותו הקטנה של לוק. ״נעים להכיר אותכם,״ קייל אמר טיפה במובכה. ״אז... תספר על עצמך קצת,״ דיאנה אמרה, ״יש לי אחות תאומה, עברתי לאזור עם המשפחה שלי השנה מהצד השני של העיר ואני לומר עם מדיסון בכיתה.״ קייל אמר והחזקתי בידו, ״באיזה קולג׳ אתה רוצה ללמוד?״ דיאנה שאלה ובאמת שאני יכולה להוריד לה את הראש. ״אני חושב אולי שבבוסטון,״ קייל השיב, ״אז יש לך ציונים טובים,״ דיאנה הבינה, ״דיאנה...״ קראתי שתפסיק, ״אני משקיע את כל מה שאני מסוגל.״ קייל אמר וחייכתי, הלוואי שהיה לי את היכולת והכוח ללמוד כמוהו. ״ויש לך מוסג מה אתה הולך ללמוד?״ דיאנה שאלה ונאנחתי אני לא יודעת מה אני אעשה אם אני אצתרך לעבור את זה עם ההורים של קייל ובטח אמא שלי תשאל אותו מה מידת התחתונים שלו. ״אני עוד לא יודע,״ הוא ענה ושתה מהכוס. ״טוב אני חושבת שנגרמה החקירה,״ אמרתי והמשכתי לאכול מהפשיטה, ״מה כבר עשיתי?״ היא שאלה ושלחתי לה מבט רצחני, ״טוב,״ היא נאנחה, ״דווקא את יכולה להמשיך זה בסדר,״ קייל אמר, ״אבל..״ ״מדיסון אין לי בעיה,״ באתי לומר אבל הוא קטע אותי, ״טוב אז אם זה בסדר יש לי עוד כמה שאלות,״ דיאנה אמרה בחיוך שטני, ״תמישיכי,״ קייל השיב בחיוך והחזיק את ידי.
שאר הארוחה עברה בזה שכולם ולא רק דיאנה חוקרים את קייל אבל אני חושבת שהוא עבר את זה בשלום.
״נתראה בשני,״ קייל אמר, ״כן,״ אמרתי וסגרתי את הדלת.
״מאדי,״ דיאנה קראה לי מהסלון, ״מצאת לך אחלה של בחור חתיך, ציונים טובים ילד טוב כזה,״ היא אמרה בחיוך והתיישבתי לידה, ״את נשואה ובהריון,״ הזכרתי לה, ״אני גאה בך שהתגברת על זה סוף סוף,״ היא אמרה, ״על מה?״ שאלתי לא מבינה. ״על הפרידה של אמא ואבא.״ היא ענתה, ״זה לא קשור,״ אמרתי והיא הפעילה את הסרט ״מה שבחורה רוצה״.
בשבועות האחרונים כמעט ולא עלו פרקים, היה לי חודש ממש עמוס ולא היה לי חשק לכתוב אבל יש לי מלא רעיונות חדשים ויעלה פרק במשך השבוע.
בכל מקרה מקווה שאהבתם את הפרק✨🧡
YOU ARE READING
Just The Way You Are
Fantasy-הושלם- היא הייתה ילדה רגילה לפני שקרה הגרוע מכל, הפחד הכי גדול של כל ילד. מאז ליבה ננהל ולאף אחד היא לא נתנה להיכנס. ״אני אוהב אותך בדיוק כמו שאת.״ נפלתי בעיניה הירוקות. ״אני לא יכולה לאהוב.״ היא אמרה בעצב והשפילה את ראשה. ״אז אני אלמד אותך מזה לאה...
