Just The Way You Are

אפילוג

אני ממש מצטערת על האיחור והשעה הפרק נמחק וכתבתי אותו מחדש תהנו❤️

נקודת מבט מדיסון
אור השמש נכנס דרך החלון למרות הווילון ששמנו. שפשפתי את עיניי והתהפכתי לצידה השני של המיטה הקטנה והפחות נוחה. כאב הראש נוראי תופס אותי וגורם לי להיאנח. שלחתי את ידי לשולחן ולקחתי את הטלפון שלי. האור החזק של המסך סנוור את עיניי וגורם לי להביט בו בהלם כי השעה עשרים לתשע. "איז קומי אנחנו מאחרות." קראתי בבהלה כשזרקתי על ראשה כרית. "פאק נו." נאנחה והעיפה את הכרית מראשה. הלכתי במהירות לחדר הרחצה הקטן שבחדרנו. הבטתי במראה, עיגולים שחורים מופיעים מתחת לעיניי ושאריות איפור מרוחות על פניי. מקלחת טובה הייתה באה בטוב אבל נסתפק בשטיפת פנים. הורדתי במהירות את שאריות האיפור מפניי וצחצחתי שיניים. איזבל כבר לבושה בג'ינס וחולצה פשוטים והיא טרקה את הדלת חדר הרחצה אחריה. לבשתי את הג'ינס הראשון שראיתי עם גופייה שחורה. נעלתי ואנס רגילות ולבשתי חולצה משובצת מעל הגופייה. מרחתי שכבה קלילה של קונסילר כי אין לי מושג איפה המייקאפ ופידרתי את פניי. "אני מוכנה יש לנו חמש דקות להגיע לשיעור." הודיעה איזבל עומדת כבר ליד הדלת עם תיקה בידה. "באה," השבתי וטליתי את תיקי על גבי.

רצנו ברחבי הקמפוס שמתרוקן בכל שנייה מאדם נוסף. "העלמה ווסט והעלמה פאוול הגעתן בדיוק בזמן." אמר מר תמופסון כשעמדנו ליד דלת הכיתה. "בוקר טוב פרופסור." איחלתי בחיוך ששתינו נשמנו לרווחה. רוב הכיסאות מלאים אבל בשורה השלישית יושבים רפאל וג'ון וליד כל אחד מהם כיסא פנוי. התקדמנו בשקט לשורה שבערך כולם נועצים בנו מבטים. אני לא זוכרת הרבה מליל אמש אבל אני זוכרת ששתיתי. ששתיתי הרבה. "את חוזרת הביתה היום?" שאל רפאל בשקט. אמרתי לכולם אני מעדיפה להישאר ולעבוד בזמן החופשה. "כן אמא רוצה שאני אחזור לחופשה וגם אני מתגעגעת לקייל." השבתי. הבטתי בטבעת הכסופה על ידיי. המילה תמיד בולטת מתמיד. "מה איתכם באמת?" שאל כהפנה את מבטו חזרה לפרופסור שיראה כאילו הוא מקשיב לו. "לא יודעת, לא דיברנו כבר שבועיים ואני מתגעגעת." אמרתי בצער. קשר מרחוק זה לא דבר קל. אומנם אני פה עם איזבל, לי, ג'ון, רפאל ועוד רבים שהכרתי אבל קשה לי שקייל נמצא במרחק רב ממני. "אז תנסי לדבר איתו היום את רוצה שאני אחזיר אותך?" שאל לפתע, "כן אני אודיע כבר למייקל לא לבוא." אני מעדיפה לבלות נסיעה עם רפאל מאשר בשקט עם מייקל למרות שהוא נחמד מאוד. "זאת הייתה הפעם האחרונה שאנחנו הולכים למסיבת אחווה יום לפני לימודים." הודיעה איזבל היא נראת לא יותר גרוע ממני ועוד אני הספקתי טיפה להתאפר. "אמרת את זה גם פעם קודמת." צחקק לי בשורה מאחורינו. "לא נורא תשרוד." השיבה איזבל והניחה את ראשה על כתפו של ג'ון.

התקלחתי סוף סוף, החלפתי בגדים וארזתי חלק מדבריי. "אז את נוסעת?" שאלה איזבל כשיצאתי מחדר הרחצה הקטן. "כן התגעגעתי," השבתי כשהבטתי במראה, אני לבושה בסדר. חצאית ג'ינס עם חולצה מכופתרת לבנה שחלקה הקדמי מוכנס בחצאית. "תהני מדיסון זה מגיע לך." חייכה איזבל שמשכה את ידיי לחיבוק. טמנתי את ראשי בתלתלים השחורים, נחנקתי מריח הקרם שהיא שמה עליהם בזמן שהיא צוחקת. אני אתגעגע אלייה, נראה לי כי כל מה שאני רוצה זה לראות את קייל. "נתראה." חייכתי והיא סגרה אחריי את הדלת. יצאתי לחנייה של הקמפוס מחפשת את המכונית הכסופה של רפאל. צחקתי ישר כשפתחתי את הדלת לראות אותו מעוצבן, הוא שונא לנהוג במכונית כמוני וכמו קייל. "תכנסי כבר." נבח וצחוקי התגבר. הכנסתי את המזוודה שלי למושב האחורי והתיישבתי במושב ליד הנהג. "בת כלבה." מלמל מעוצבן כשהפסקתי לצחוק. "שתוק וסתכל על הכביש." נחרתי בבוז כשהדלקתי את הרדיו.