Just The Way You Are

10

נקודת מבט אמבר

לעזאזל אין לי בגדים, קייל יכול להתקשר למדיסון ואני בקצב הזה אני בחיים לא הספיק להתארגן.

אמבר-שומעת?
מדיסון- מה קרצייה?
אמבר-איפה את? אם קייל מתקשר אלייך תגידי לו שהלכנו לאכול.
מדיסון-למה לי?
אמבר-כי יש דייט עם ניק ולא כל כך בא לי שקייל ידע.
מדיסון-לא את מפגרת, אני אעשה את זה אבל את חייבת לי.
אמבר-אין בעיה, ביי.
מדיסון-ביי קרצייה ותהנו.

אוקיי דבר אחד סידרתי עכשיו בגדים. נעמדתי מול ארוני הפתוח לרווחה, מה יכול להתאים, אבל שלא יהיה מוגזם? אולי הג'ינס הלבן והגופייה השחורה? לא זה מוזנח מידי. אולי השמלה הכחולה? היא עודה לי אחלה של גוף אבל היא נראת טיפה זנותית. רגע אחד, החצאית האפורה עם חולצת הכתף הלבנה היו מושלמות עם הסנדלים החדשים. התאפרתי טיפה והחלקתי את שערי. נשמע מבחוץ צפצוף של מכונית, אז תיארתי לעצמי שזה ניק. הסתכלתי במראה בפעם האחרונה ויצאתי.

ניק נשען על הג'יפ הכחול שלו, נראה שקוע בטלפון שלו. המכופתרת הלבנה שלו פתוחה כפתור אחד יותר וזה ואוו. "היי," חייכתי טיפה במבוכה. "היי לאב." הוא הביט בי, משך את ידיי והדביק נשיקה קטנה על לחיי. 

"מה תרצו להזמין?" שאל המלצר, להגיד את האמת הוא קצת... קצת הרבה חתיך. "אני אקח רביולי בטטה ומים מינרליים." הנחתי את התפריט חזרה על השולחן. "אין בעיה יפה." קרץ המלצר, עיניו הירוקות עברו על כל גופי ושניה אחרי זה עברו לניק. "אותו הדבר." ניק הניח גם או יותר נכון זרק את התפריט על השולחן. "האוכל יגיע בקרוב." הודיע המלצר שלקח את התפריטים הביט בי בפעם האחרונה והלך. "חתיך," מלמלתי בכוונה ולניק עוד שניה יצאו אדים מהאוזניים. "סתם אתה היחיד." חייכתי ולקחתי את ידו, שפתיו התעגלו חזרה.
"תהנו." חייך המלצר כשהניח את שתי הצלחות על השולחן ובדרך הביא לידי פתק. "מה כתוב שם?" ניק שאל ישר לא בזבז דקה. "הטלפון." הבטתי בפתק. 'תקשרי אליי' עם לב. "ככה אני אוהב אותך." חייך ניק מרוצה שקרעתי את הפתק. "לא משאירים לו טיפ." ניק הנהנן להסכמה. 

"היה מושלם." קבעתי בחולמניות שניק מלווה אותי עד דלת הבית. "חוץ מהמלצר," הזכיר וגרם לי לצחקק. "אני רואה אותך מחר," הוא הניח את ידיו על לחיי ואני יודעת מה הוא הולך לעשות. "רגע!" קראתי וחסמתי את פיו. "אולי תישאר נראה סרט?" שאלתי עם חיוך חנפן והוא נאנח. "טוב אבל לא עד מאוחר." פתחתי את דלת הבית בחיוך רחב. "אח שלך בבית?" שאל בזמן שנעלתי את הדלת. "קייל?" הרמתי את קולי אבל לא קיבלתי מענה. "רגע אני אתקשר אליו." הודעתי והוצאתי את הטלפון מתיקי.
"זאת השיחה השלישית שהוא לא עונה." נאנחתי בעצבים, איך הוא אוהב לעשות את השטויות האלה. "תנסי את ז'אק." הציע ניק. "הוא עם ז'אק והוא ישן אצלו." הודעתי כשאנחנו עדיין עומדים בכניסת הבית. "ומה אם ההורים שלך?" שאל ניק. "באנגליה." הסברתי ועלינו לחדרי.

"הלכתי להחליף בגדים." הודעתי אחרי כשלקחתי את הפיג'מה שלי. "את מתביישת ממני? ראיתי אותך בהלבשה תחתונה וגם בבגד ים." המילים האלה מוכרות לי מידי. "תסתובב," דרשתי בוררה, זה קצת מציק לי. "את יפה שאת עגבנייה." גיחך ניק כנראה בגלל שאני מסמיקה. "תסתובב." דרשתי שוב ומיד הפנה לי את גבו. 
"אז מה רואים?" שאלתי. התיישבתי ליד ניק על מיטתי אבל יש בינינו מרחק טיפה. "מה את רוצה?" החזיר שאלה כשהפנה את מבטו אליי. "לא אימה ואקשן." הודעתי. זאת הייתה טעות לראות עם מדיסון באותו היום סרט איימה, לקח לי נצח להירדם באותו הלילה. "אז אני לא רוצה קומדיה רומנטית." הודיע ניק כשאני ממשיכה לדפדף בסרטים. "תעצרי!" הוא צעק פתאום. "מה יש?" שאלתי לא מבינה עצרתי על סרט בשם 'מגודלים'. "אני אוהב את הסרט הזה, ראית אותו." שאל כשהנהנתי לשלילה לא מבינה מה הוא רוצה. "אני רוצה את הסרט הזה." אמר כמו ילד קטן והפעלתי את הסרט.

"אנחנו חייבים ללכת גם." הודעתי מצחקקת בקטע של הפארק מים. "נלך בקרוב." אחרי כמה דקות ניק התקרב אליי, הוא כרך את ידו סביב כתפי וקירב את גופי לשלו. הבטתי בו, הוא פשוט בהה בסרט מהופנט אבל חיוך קטן הופיע על שפתיו. 
"טוב אני אזוז." אמר פתאום ניק כשמנסה לקום ומפריע לתנוחה שלי. "מאוחר אולי תישאר?" שאלתי טיפה במבוכה. בשעון בממיר מופיעה השעה רבע לאחת. "אבל אח שלך." הזכיר וכנראה שכח שקייל לא פה. "הוא אצל ז'אק זוכר." חייכתי והוא התחיל לפתוח את כפתורי חולצתו חושף את מבנה גופו המרשים. "את בוהה." חייך אליי ופאק אני בטוח מסמיקה. "כיף לי שזה שלי." הוא נשכב חזרה לידי.

פרק קצר ומשעמם בתמונה למעלה איבון💜

(הפרק נכתב מחדש)