Just The Way You Are

35

נקודת מבט מדיסון
התעוררתי לצלילי השעון המעורר שלי, קמתי מהמיטה, פתחתי את הווילונות ונכנסתי לחדר הרחצה שצמוד לחדרי.
שטפתי את פניי וציחצחתי שיניים. מרחתי קונסילר מתחת לעיניי, קיבעתי את פניי בפודרה, שמתי עיפרון שחור מסביב לעיניי, מרחתי מסקרה ומרחתי אודם כתמתם על שפתיי. לבשתי חולצה לבנה עם טייץ כחול ומעל ג׳קט ג׳ינס בהיר. לקחתי את תיקי וירדתי למטה.

״בוקר טוב!״ איחלה אוליביה כשירדתי למטבח, ״בוקר,״ אמרתי בפיאוק, ״אני רואה שפעם בשנה את מתעוררת בזמן,״ אמרה אוליביה ונגסה בעוגיה שלה. ״כן יש לי זמן היום,״ אמרתי, אני בדרך כלל תמיד ממהרת למרות שלא כל כך מעניין אותי מתי אגיע לבית ספר. הכנתי לעצמי קפה לקחתי עוגיה מהצנצנת שעל השיש והתיישבתי ליד אוליביה.

״בוקר טוב בנות,״ אמא הגיע למטבח לבושה בחליפה שחורה ושערה קשור בקוקו גבוה. ״בוקר,״ השיבה אוליביה בחיוך, ״אל תשכחו שהיום המדידות,״ הזכירה אמא משהו שבכלל לא ידעתי עליו, ״מדידות למה?״ שאלתי בחוסר מידע, ״רואים שאת לא פה דיברנו על זה אתמול בארוחת ערב,״ נזפה בי אוליביה, ״יש עשר שנים לחברה,״ אההה עכשיו נזכרתי, ״תביאו את קייל ומקס למדידות היום ואתן יכולות להביא כמה חברים קרובים לאירוע העצמו.״ אמא שלחה חיוך והניחה עשר הזמנות על השולחן המעוטרות בזהב חמש לי וחמש לאוליביה. ״היום המדידות וביום חמישי האירוע עצמו.״ הוסיפה אמא, ״אוקיי,״ הנהנתי, ״שיהיה לכן יום מקסים,״ היא אמרה לקחה את תיקה ויצאה.

״את באה?״ שאלתי את אוליביה למרות שאנחנו נוסעות בכלי רכב שונים, ״מחכה למקס,״ היא הסבירה בחולמנות, ״תגידי את יודעת איפה ריצ׳ארד?״ היא שאלה ונפתחו לי העיניים. באמת לא ראיתי אותו הרבה זמן לא שזה מעניין אותי בכלל. בימים האחרונים ניצלתי את זמני בים כדי להתאמן לתחרות הקרבה. ״לא ולא אכפת לי.״ השבתי ויצאתי.

״מה זה?״ שאלה אמבר שהנחתי את ההזמנות על השולחן בהפסקה, ״יש עשר שנים לחברת בנק של אמא שלי,״ הסברתי, ״אם אתם רוצים אתם מוזמנים לבוא,״ הוספתי, ״רגע זו מסיבה גדולה או יותר נכון סוג של נשף?״ שאלה מייגן והביטה בהזמנה המוזהבת. ״כן אירוע די גדול צריך לבוא לבושים בהתאם,״ השבתי באנחה אני לא רוצה לחשוב על השמלות, ״אתם לא חייבים לבוא לבוא,״ אמרתי שוב והתיישבתי ליד ז׳אק. ״אבל בא לי לבוא,״ אמר ניק ולקח גם הוא הזמנה מהשולחן. ״ואני לא מקבל?״ שאל קייל והתיישב לידי. ״לך יש הזמנה מיוחדת ואתה גם צריך לבוא למדידות,״ השבתי בחיוך חמוץ, ״מדידות?״ שאל קמרון בגיחוך, ״אתם צריכים טוקסידו או חליפה בקיצור קמרון אתה רגיל,״ אמרתי, כמות הפעמים שראיתי אותו באירועים עם המשפחה שלו בלתי נספרת, ״כמובן שזה גם נוגע לכם,״ אמרתי והתכוונתי לניק וז׳אק. ״ואנחנו צריכות שמלות?״ שאלה אמבר בהתרגשות, ״כן,״ השבתי באנחה, ״תראו מה זה?״ שאלה אלכסה בחיוך המתנשא שלה, ״זה לא בשבילך,״ אמר ניק וקם. ״למה אני אוהבת נשפים,״ היא השיבה ובא לי להחטיף לה אגרוף, ״זה לא נשף וחבל רק שאת לא מוזמנת.״ אמרתי בזעם לא שאני מתלהבת מזה. ״איב תראי,״ היא קראה לאיבון מה שחסר לי עכשיו, ״עשר שנים,״ קראה איבון מהזמנה וחטפתי לה אותה מהיד, ״זה לא בשבילכן,״ קייל גם כן קם, ״בסדר במילא לא התכוונתי לבוא,״ גיחכה איבון וליטפה את לחיו של קייל מה שמעלה לי את העצבים. ״איבון,״ קרא קייל בזעם, ״בסדר הלכתי,״ היא שלחה לו נשיקה באוויר שגורמת ללב שלי לפעום במהירות. שנייה לפני שקפצתי עליה קייל תפס את ידי והעביר בי צמרמורת נעימה שמצליחה להוריד ממני את הזעם. ״ביי אלכסה,״ אמר ניק בחיוך חמוץ, ״תזכור את זה,״ אלכסה זרקה הערה לכיוונו של ניק ולאמבר עוד דקה יצא עשן מהאוזניים.

״בת כלבה,״ מילמליתי לעצמי, ״אני שונאת אותה, אותן. עד שאחת יצאה מחיים שלי יש חדשה ועכשיו ההיא חזרה,״ נאנחה אמבר וניק נשיק את ידה. ״יאלה סתם שתי ממורמרות,״ זרקה מייגן, ״כן משעמם להן בחיים,״ הוסיף קמרון, ״מאדי את מודעת לזה שהאירוע שלכם הוא ביום של המוקדמות?״ שאל ז׳אק, בבקשה שמישהו יגיד לי שזה לא נכון... ״מה אבל..״ לא הצלחתי לדבר, אני חייבת השנה לעבור את המוקדמות שנה שלמה אני מתאמנת אבל האירוע הזה כל כך חשוב לאמא שלי. ״אני אספיק להגיע,״ אמרתי בנחישות, הצבתי לעצמי מטרה ואני רוצה אותה. ״כתוב שהאירוע מתחיל בשתיים עשרה והמוקדמות בעשר וחצי בבוקר את בטוחה שאת תספיקי?״ שאל ניק, ״כן אני אספיק,״ התנשפתי אני אספיק נכון? ״טוב אני בלוקר,״ הודעתי ויצאתי מקפיטריה לכיוון הלוקרים.

״איך את אוהבת להסתבך ככה,״ זיהיתי את קולו של קייל מאחוריי ודחפתי את ספרי מתמטיקה ללוקר. ״אני אספיק אני בטוחה,״ אמרתי שוב והוא עטף אותי בזרועותיו החסונות. ״אין לי כוח למדידות,״ נאנחתי ורק חשבתי על הפדיחות שאמא שלי עומדת לעשות מולו. ״אנחנו צריכים להתלבש תואם?״ הוא לא הבין, ״סוג של זה היום,״ השבתי ויצאתי מהאחיזה שלו. אין לי כוח לאירועים הגדולים האלה כשבטח כל נערה בעולם תתלהב מהם כאליו זה הנשף סיום שלה, סתם שמלות של נסיכות ואוכל של פלצנים הייתי בעשרות ואם לא מאיות של אירועים כאלה. ״אז אני מקווה שלפחות יש לך כוח לשיעור ספורט,״ הוא אמר בחיוך שגורם לי לזיקוקים בבטן, טרקתי את הלוקר והתקדמנו לאולם ספורט.

פרק קצרצר מקווה שאהבתם חג שמח ושבוע טוב✨🧡