מתוק יותר מהמציאות

פרק 23 - עוֹלָם מוּזָר

בס״ד

העולם הזה מוזר. וגם האנשים מוזרים. אבל בעיקר מי שיושב שם למעלה. מביט בנו וצוחק על כולם. אני לא יודעת כבר מה טוב ומה רע. אני רק יודעת שהכל כאן מוזר. והחיים עוד יותר.

*

מלאכי הביט בי במבט שניסיתי לפענח. ישבנו כבר כמה שעות בזולה. מדברים ושותקים. מביטים אחד בשניה ואז מעשנים. מביטים בשמיים האפורים ושוב שותקים. ואז מדברים. יכולתי להישאר כך שעות. אפילו לא שמנו לב לזמן שעבר. השעה הייתה כבר 9 בערב. ישבנו יחד למעלה מ - 3 שעות. וזה הרגיש נעים. ממש כמו השמש שמלטפת אותך ביום בהיר.

״את כזו יפה,״ מלאכי לחש לפתע, גורם לי להשתנק בהפתעה. ״ומיוחדת,״ הוא המשיך. ושוב השתנקתי. גיכחתי בחיוך ובחוסר אמון. אני מיוחדת? אני? מה מיוחד בי? שאני יודעת להרוס את החיים שלי? זה מה שמיוחד בי? ״אני לא צוחק איתך,״ מלאכי המשיך. לא הגבתי לו. רק חייכתי בחמימות, כמקבלת את מחמאותיו. ״שה׳ ישמור לך על החיוך הזה,״ הוא אמר, מחייך גם הוא. גלגלתי את עיניי בייאוש. מה הקשר ה׳ עכשיו? למה לדחוף אותו לכל מקום? ״בואנה,״ מלאכי סינן. ״מה את מגלגלת לי עיניים, כפרה?״

״כל דבר אתם דוחפים את ה׳,״ מלמלתי.

״את לא מאמינה?״ מלאכי שאל בשקט. יכולתי להרגיש את מבטו עלי. אך אני לא הייתי מסוגלת להביט בו חזרה.

״לא,״ השבתי בקצרה.

״למה?״ מלאכי לחש. ״מה קרה?״ הוא ישר קלע בול. ישר הבין שמשהו קרה ובגלל זה אני כבר לא מאמינה. לא מאמינה בדבר הזה שכולם חושבים שהוא טוב גמור. לא מאמינה בדבר הזה שלקח את סבא שלי. ברוח הזאת.

״עזוב,״ מלמלתי בלחש. ״אני לא רוצה ליפול עלייך.״

״ליפול עלי? תגידי לי את שומעת את עצמך? את לא נופלת עלי, חיים שלי. בחיים לא,״ מלאכי השיב לי ברכות. שתקתי. בראשי התחילו לרוץ כל מיני מחשבות על הקדוש ברוך הוא ועל סבא שלי. ועל כך שמאז שסבא שלי נפטר, התרחקתי מיליון צעדים אחורה מה׳. זה כאילו שחלק מההתרחקות קרתה לי בטבעיות, אבל חלק גם היה מכעס.
הרגשתי את הדמעות שמתחילות לצאת מעיניי בלהקה כשהתעמקתי במחשבות האלו. הבכי שלי מיד הפך לסוער, ומלאכי לא היסס לרגע וכרך את זרועותיו הגדולות סביבי. מחבק אותי. מנחם אותי ללא מילים. ״תוציאי את זה,״ הוא לחש. ״תוציאי את זה, חיים שלי. תוציאי.״

והוצאתי את זה. הוצאתי את כל הבכי שלי ואת כל הפגם אמונה. את כל החוסר הבנה הזאת, של איך אנשים עדיין מאמינים בקדוש ברוך הוא. איך אנשים עדיין מסוגלים להאמין. להאמין בפשטות. באהבה אמיתית. פשוט להאמין. להאמין שהוא בורא להכל ושהוא יוצר הכל. להאמין שהוא פשוט טוב גמור ושאין עוד מלבדו. להאמין בו. בהוא שיושב שם למעלה ומביט בכולם. בטח צוחק וחושב כמה אנשים הם טיפשים, שמאמינים במשהו שהם בכלל לא רואים.