בס״ד
מבחוץ, אלה נוצות, והן מלטפות לי את העור. מרגיעות. מראות שהכל בסדר והכל כרגיל.
אך מבפנים, זה כבד. זה אבנים שיושבות על הלב ולא נותנות פתח אויר. ואולי אני פשוט לא נושמת טוב. אז אני אתרגל את הנשימות, ואנסה להוריד את המשקולות הכבדות, ואולי אז אצליח לנשום, ולהיות גם מבפנים עם נוצות. ואולי אז אצליח גם לדעת לנשום כרגיל ליד מלאכי.
*
נכנסתי לזולה בשעות הערב המוקדמות. עדן ומלאכי ישבו שם בנונשלנטיות ודיברו.
שוב מלאכי. זה כבר לא היה זר בשבילי שהוא היה פה בכל רגע.
״חיים שלי!״ עדן קרא כשנכנסתי לזולה. מלאכי ישב לידו, ומבטו ננעץ בי, כרגיל. הוא חייך לעברי חיוך קטן, והרגשתי את ליבי שמפרפר בהתרגשות מחיוכו.
״מה קורה?״ שאלתי והתיישבתי ליד עדן.
״וואלה סבבה,״ עדן השיב לי. ״מה איתך? איך היה הראיון?״
״מנהל חופר,״ השבתי קצרות ונאנחתי. אליאב לא היה בזולה, והרגשתי את ליבי שנצבט. פגעתי בו, וידעתי זאת. שנאתי לפגוע באנשים. הייתי מתנהגת הרבה פעמים בקרירות לאנשים שלא הכרתי, אך לא אהבתי לפגוע בהם, מעולם לא. ולפגוע באליאב שהוא כמו אח בשבילי, זה כואב בהרבה. ״איפה אליאב?״ שאלתי.
״אצל חברים בבאר שבע,״ עדן השיב לי.
בלעתי את רוקי והנהנתי. ליבי נצבט כי ידעתי שהוא פגוע, וידעתי שהוא מייסר את עצמו על כך שגם אני נפגעתי מהמקרה.
״אני דקה יוצא להשתין,״ עדן סינן לפתע וקם מהספה, יוצא מהזולה במהירות, מותיר אותי ואת מלאכי לבד.
״מה איתך?״ מלאכי שאל לפתע. ליבי החסיר פעימה. סובבתי אליו את ראשי והבטתי לתוך עינייו הממכרות.
״סבבה. תודה,״ השבתי בשקט. ״מה איתך?״ החזרתי בנימוס.
״אחלה,״ הוא הגיב והינהן בראשו. ״תודה.״ הנהנתי גם אני ושיחקתי עם אצבעותיי, מובכת. ״עדיין לא מדברת עם אליאב?״ הוא שאל בקולו העמוק.
״לא,״ לחשתי.
״שיהיה בריא,״ מלאכי אמר ונאנח. ״איך עברה הנסיעה לצפון?״ מלאכי שאל בהתענינות. ליבי התמוגג מההתענינות שלו.
YOU ARE READING
מתוק יותר מהמציאות
Romance"האמונה אינה לא שכל ולא רגש, אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה״ - הרב קוק זצ״ל ״מצאתי לי פיתרון לכאב ההוא שהחליט לשכון קבע בליבי. יש האומרים שהוא בכלל לא פיתרון, הוא תוצאה של המוח המעוות שלי. אבל אני יודעת שזה פיתרון. פיתרון גרוע. אבל פיתרון...
