מתוק יותר מהמציאות

קצת על מצרים ועל הגאולה💛

בס״ד

״
״אתם יודעים?״ הוא לוחש. ״משיח יכבוש את העולם בכוח האהבה. רבי נחמן אמר את זה. בלי יריית כדור אחת, בלי מלחמה. זה נראה לנו דמיוני לגמרי, איך אפשר? הרי בכל מקום יש מלחמות... בעיקר בן החילונים לדתיים....״ הוא צוחק צחוק גדול ומבקש למלא לו את הכוס. ״זאת הכי מצחיקה מכולן. איך רבנו אמר? אנשים ממציאים לעצמם דמות בשביל לשנוא אותה, רעיון בשביל להתנגד לו, והם צודקים. את הדמות שהם המציאו גם אני שונא. הם צודקים שצריך לשנוא אותו, אבל הדמות הזאת היא לא אני...״ הוא שותה את הכוס שמולאה בינתיים וממשיך. ״ככה גם המלחמה הזאת. את היהדות שהם המציאו גם אני שונא. זאת מצווה לשנוא אותה, להוקיע אותה. גאון היצר הרע. גאון. המציא מלחמה, וניצח את שני הצדדים. בצד אחד הוא הרוויח חילוני מעוקר עיניים שחושב שהכל שקרים ומתחזק להילחם נגדם מלחמת מצווה, ובצד השני הוא הרוויח חרדי מסוגר ומבוהל, שונא חילונים שנאת חינם, תפוס ואחוז ביחד איתם במרדף אחרי כסף וכבוד. והשטן שמח. אלה שונאים את אלה, אלה גונבים מאלה, וכולם ביחד מקיימים מצוות שנאת חינם ורדיפת בצע ושררה... יש למישהו סיגרי׳ה?״

״אתה מעשן?״ אני מופתעת.

״רק בפורים. יש למישהו?״ הוא מתנשם בכבדות ומחייך חיוך גדול. לוקח את הסיגריה הדלוקה המושטת לו, שואף ארוכות וממשיך. ״...הגלות היא של כל עם ישראל. מצד אחד חי לו ככה החילוני בלי לדעת למה, בלי לשאול יותר מיד שאלות, השתכנע שזה בסדר לחיות בעיניים עצומות. העיקר שאתה מודרני ונאור ומבין שזו אחת ממצוקות הדור. זה המצב ואין טעם לשנות אותו, אז בואו נעשה מזה טרנד.״ הוא לוקח עוד שאיפה מהסיגריה. ״הרי הכל היום שונה, פעם אולי היה טוב ורע וכל הזבל הזה, אבל היום זה כבר לא ככה. היום, איש באמונותו יחיה... אף אחד כבר לא אכפת לו משום דבר ומאף אחד. אבל זה בסדר, הבן אדם אומר, ככה האישיות שלי. אני אחד שלא מסוגל שיכתיבו לו מה לעשות, ושלא יכול להיות עם אישה יותר מחודשיים בלי שימאס לו. זה לא אישי. זה האישיות שלי ככה, על תיעלבי מותק.״
הוא מחייך אלי.
״ובצד החרדי אתם חושבים שיותר טוב? הגלות של החילוני מחווירה ליד הגלות של הדתיים. זה נכון שהם יודעים שיש אמת וכל זה, ובכל זאת העולם הזה חזק עליהם, עם כל הצבעים והריחות והטעמים והאופנות. טובי הקופירייטרים עושים גם עליהם מניפולציות מבוקר עד ערב, כדי שגם הם יקנו קוקה קולה ויאספו פקקים במבצע ויזכו בכרטיס זוגי לפארק הכיף - כף החרדי לגמרי, עם חוף ים ומתקנים ולונה פארק והופעות בבמה המרכזית של כוכבי הטראנס החסידי שבטוח קניתם את הדיסק החדש שלהם, חסידימיקס אלפיים או משהו כזה...״
אנחנו צוחקים.
״עלובים כל - כך הם עומדים מול עולם מטורף, שמציע בקליק אחד על העכבר סרטי סאדו-מאזו, אז גם הם נופלים ומשתכנעים שלעולם הזה יש מה למכור להם, ושכדאי להאריך קצת את הבלורית ולקצר את החצאית, ולהצר קצת במותן ולעשות עוד פן לפאה של שבת, בדור מטורף שבו בטלפון שלך אתה יכול לברר מה התחזית למחר ותוך כדי זה מציעים לך שיחות ארוטיות. כולם רודפים אחרי הכסף והכבוד, אחרי בגדים, בשמים, סרטים, אוכל ויין, והשטן חוגג. הוא מתמוגג כשהוא רואה חתונות חרדיות עם מנות מעוצבות במאה חמישים דולר למנה. הוא חוגג כשהוא רואה ילדות יהודיות בנות שש עשרה מפגינות בכיכר נגד כפייה דתית, והשם יתברך בוכה. והשכינה בוכה, והצדיקים הולכים ונעלמים, וכולם סובלים ונחנקים תחת העול של עולם חומר גס ומגושם, והייאוש גדל, והעצבית גדלה, והדיכאון מנצח, והאלימות מתפרצת מכל חור אפשרי. בתוך המשפחה, בין שכנים, בין עדות, בין מגזרים, בין נהגים בפקק, בין ילדים בבית -ספר, בין שרים בממשלה,  בין רבנים כאלה לרבנים אחרים, ומשיח יבוא ויכבוש את העולם בכוח האהבה. איך?״
הוא מפסיק בשביל לנשום נשימה עמוקה. ״משיח יראה בנו רק את הנקודה הטובה, הפנימית, זאת שרוצה רק טוב. הוא ידון את כולנו לכף זכות. הוא יראה את הנקודה הנאנחת, הנשברת, זאת שרוצה להתעורר כבר מהסיוט הזה, להשתחרר משלטון הרע. משיח יאהב אותנו כל - כך. את כולנו. הוא יסתכל עלינו, חילונים, דתיים, ספרדים, אשכנזים, גברים, נשים, ופשוט יאהב אותנו. ואתם יודעים מה יקרה? אנחנו נאמין לו. פתאום אנחנו נאמין שיש בנו טוב מתחת לכל ערמות הזבל שלנו. פתאום נוכל להסתכל על עצמנו בחמלה, ברחמים אמיתיים, פתאום נוכל להגיד לעצמנו: ׳רגע, אני בעצם טוב, מה פתאום שאני אעשה רע? לא רוצה,׳ ונעזוב כולנו את היצרים האפלים ואת התאוות המגושמות ואת התארים המכובדים, וכל אחד יוכל סוף - סוף לראות מי הוא באמת, והרע יאבד את הקסם שלו ואת הכוח שלו. וביום הזה נראה שבעצם אנחנו טובים ורוחניים ואמיתיים, ומה לנו ולכל השקרים שבוססנו בהם כל החיים. ופשוט נצא כמו שפעם יצאו ממצרים, אבל הפעם זאת תהיה גאולת עולם, שאין אחריה גלות ואין אחריה מדבר, ואם בזה לא ראוי להאמין, אז אני כבר לא יודע שום דבר.״
״

*

זה קטע מסיפור שקראתי בשבת - חג, וכולי צמרמורות כשאני קוראת את זה, כי זה פשוט מתאים בול לתקופה הזאת. לשנאה הזאת נגד החרדים ונגד החילונים ונגד כולם. לפסח עם סיפור יציאת מצרים והגאולה.
לא אגיד יותר מידי אבל רק תחשבו על זה ועל הקטע הזה. לא יודעת מה איתכן, לי זה עשה משהו. פתאום אני תופסת את עצמי ושואלת למה בעצם אנחנו ככה? למה אנחנו שונאים על כלום? וכמה שעות לפני שקראתי את הקטע הזה מהסיפור, יצאתי עם חברה לסיבוב והיא אומרת לי שמתאים לי לצאת עם בחור דוס, ומיד אמרתי ״חס וחלילה,״ היא שאלה אותי למה אני כל הזמן כל - כך נגד דוסים, ואמרתי לה שאני לא יודעת וזה פשוט בתת מודע שלי. אני כן יודעת למה, אבל לא אמרתי לה. ופתאום כשקראתי את זה זה כל - כך התחבר לי ואני שואלת את עצמי למה בעצם אנחנו ככה? למה להגיב בשלילה לפי דת, גזע ומין? למה ישר לשנוא ולא לאהוב? למה לא להפיץ פה אור במקום חושך? למה לא לצאת כבר ממצרים ולקרב אלינו את הגאולה?

הייתי חייבת לפרוק ולשתף בזה. הרגשתי את זה בורידים שלי אז החלטתי לנצל את הפלטפורמולה הזו ולעלות את זה לכאן. תחשבו על זה. זה עושה יותר טוב לנשמה שלנו להיות אנשים טובים יותר. אוהבת אתכן המון וכבר מתגעגעת❤️