מתוק יותר מהמציאות

פרק 11 - סֶרֶט רַע

בס״ד

אני תמיד עושה טעויות. לא כי אני רוצה, זה פשוט שבאותו הרגע הטעות הזאת נראת לי הדבר הכי טוב שיש. הדבר הכי נכון שיש. ורק לאחר זמן אני מבינה ששוב עשיתי טעות. וככה זה תמיד. אך הפעם עשיתי טעות גדולה יותר. ולא תמיד יש דרך חזרה. לפעמים אני יכולה רק להמשיך ישר. אין לי אחורה ואין לי ימינה ושמאלה. ונותר לי רק לקוות שהפעם יש לי עוד כיוון לאחר הטעות.

*

פקחתי את עיניי בעייפות לאחר שינה מרובה. הצצתי בשעון היד שלי. המחוג הורה על השעה 14:17. עיניי נפקחו לרווחה בבהלה. פאק. מלאכי אמור לחכות לי למטה והוא בטח כבר על סף ייאוש. ישנתי כמו בול עץ ולא התעוררתי לרגע. לשם שינוי, אימי לא העירה אותי כמו בהרבה מהבקרים.
קמתי במהירות ממיטתי והלכתי לשירותים. צחצחתי במהירות שיניים והתארגנתי ליציאה. קמתי עם כאבי בטן וראיתי שקיבלתי מחזור. נאנחתי.
חזרתי לחדרי וזרקתי על עצמי שמלה אפורה ומעט צמודה וקצרה ברגליים ובשרוולים. לקחתי תיק צד שחור והכנסתי לתוכו את הטלפון ההרוס שלי, כמה פדים, טישו ואת האשראי שלי שהיה כמעט וריק מפאת זה שעבדתי תקופה קצרה קצת לפני שסבי נפטר, ולאחר מכן הפסקתי. שניה לפני שיצאתי, פתחתי את הארון תרופות כדי לקחת לי כדור נגד כאבים ולשים לי עוד אחד בתיק. הקופסא הייתה ריקה. נאנחתי בייאוש וסגרתי את הארון.
לקחתי את המפתחות של הבית, נעלתי את הבית וירדתי למטה בריצה. מלאכי עמד שעון על הרכב וסיגריה בידו. הוא היה נראה רגוע וסבלני, כאילו לא איחרתי לו ביותר מרבע שעה. בסופו של דבר הוא עשה לי טובה. הוא לא חייב לי כלום.
מלאכי הרים את עינייו כשהייתי כבר קרובה אליו. הוא בחן את גופי כמו שהירבה לעשות. הוא עלה מראשי, וירד במבטו לרגליי, מתמהמה עליהם ארוכות. שילבתי את ידיי והתקדמתי עוד. ״היי,״ מילמלתי במבוכה. ״סליחה על העיכוב, ישנתי ולא שמתי לב לשעה...״

מלאכי התנתק מהרכב. ״שטויות,״ הוא סינן מפיו. ״את לא צריכה להתנצל.״ נשפתי בהקלה כשלא שמעתי שום זעם או כעס בקולו. ״יאללה כנסי,״ הוא אמר וסימן לי בראשו לעבר הרכב.
עקפתי את הרכב ונכנסתי אל המושב הקדמי. חגרתי את החגורה ובהיתי מבעד לחלון במלאכי שלקח שאכטה אחרונה מהסיגריה ומיד לאחר מכן כיבה אותה בעזרת נעלו. הוא נכנס אל הרכב ומיהרתי להזיז את מבטי ממנו. הוא הביט בי לשניה וחייך, ואז חגר את חגורותו והתניע את הרכב. ״יפה השמלה,״ הוא אמר בחיוך קטן בזוית פיו. הרגשתי את לחיי שבוערות וליבי החסיר פעימות.