מתוק יותר מהמציאות

פרק 3 - שִׁגְרָה מְכֹעֶרֶת

בס״ד

יש ימים טיפה שונים, שמישהו חדש מגיע, ולא תמיד אני יודעת אם כדאי לפתוח לו את הדלת. יש כמה דלתות ללב שלי. לפתוח לו את כולן? או רק אחת? אולי בכלל כדאי להשאיר אותו בחוץ, גם ככה אין לי עתיד. או שבעצם יש? יש כאלה שאומרים שכן, יש כאלה שבכלל לא מאמינים שיהיה לי. אני אחת מהם.
יש לי כמה דלתות בתוך הלב, יש לי גם עתיד. או שלא?

*

אליאב הביט באותו בחור, שהתברר כמלאכי, במבט משתומם. מלאכי קם מהספה עם חיוך והתקרב אל אליאב. הם התחבקו שניהם והיה נראה שלא ראו אחד את השני שנים.

״מה אתה עושה כאן, אחי?״ אליאב שאל בהלם לאחר שהם התנתקו מהחיבוק המוחץ. ראיתי איך הוא נירגש לראות אותו.

״השתחררתי,״ הוא אמר באדישות אך בחיוך.

״שקרן,״ אליאב מילמל. ״איך התגעגעתי יא זין. מתי השתחררת?״

״לפני כמה ימים.״

הבטתי באליאב ומלאכי בסקרנות וניסיתי להבין על מה הם מדברים ומאיפה הם מכירים זה את זה, ואיך זה שלא הכרתי את מלאכי קודם לכן.

״יא מניאק למה לא התקשרת להודיע? אתה יודע איך התגעגעתי?!״ אליאב אמר.

״הטלפון הלך,״ מלאכי סינן.

אליאב המהם והביט בי. ״את!״ הוא אמר והניף לעברי אצבע מאשימה. ״יש לך מזל שזה היה הוא ולא מישהו אחר! הייתי משתגע אם היה קורה לך משהו.״

הבטתי באליאב ומשכתי בכתפיי באדישות.
״מי זה?״ שאלתי את אליאב והבטתי במלאכי.

״מלאכי,״ אליאב אמר.

״אה, וואלה?״ שאלתי בגילגול עיניים. ״איך זה שאני לא מכירה אותך?״ עכשיו פניתי אל מלאכי והבטתי בו. הוא החזיר לי מבט וליבי החסיר פעימה. הוא משך אותי אליו כמו פרפר לפרח. משהו בעינייו העצובות והאטומות הראה לי שהוא מסתיר מאחוריו סיפור שלם וכואב. ויותר מזה, היה לו גוף שכל בחורה רוצה להתכרבל איתו בלילה. החולצה השחורה והקצרה נצמדה אל גופו השרירי באופן עוצר נשימה. מכנס הג׳ינס הכהה שלו ישב עליו בשלמות כאילו תפרו אותו במיוחד בשבילו. קרעים קטנים ושיפשופים עיטרו את המכנס.