אז ככה אהובות שלי... אני מרגישה צורך לישר פה עיניינים כי אני פעם פה ורגע אחרי זה נעלמת גם כשאני אומרת שאני כבר חוזרת לגמרי.
מאז ומתמיד הכתיבה הייתה התרופה שלי להכל וגם היום, זה פשוט שבתקופה האחרונה מאוד קשה לי להוציא את זה ממני, אני לא יודעת למה זה אבל אני כבר פחות כותבת מפעם ואני מתה לחזור לזה. מרגיש לי שהסיפור הזה כבר מאוס, שהוא יותר מידי נמרח, ומעבר לזה מרגיש לי שהכל בו בלאגן. בבקשה תגידו לי שזה לא ככה ואני רק מדמיינת. אני כל כך רוצה לחזור אבל אני חייבת גם כוחות, הכתיבה פשוט לא יוצאת ממני ובנוסף לפני שבועיים קיבלתי את הבשורה הכי מצערת שיש ומאז עוד יותר אני לא מצליחה לכתוב, נכנסתי למצב של הלם ואדישות וכלום לא יוצא לי. אני יודעת שזה נשמע מתמסכן אבל האמת שבאלי להתמסכן לרגע כי אני חייבת את החיזוקים שלכן!!!!
חייהת שתגידו לי האם הסיפור הזה באמת משמעותי עבורכן או אפילו שסתם אתן אוהבות לקרוא אותו והאם בכלל תרצו לראות פה עוד סיפור שלי שהוא כבר בתהיליכים...
כי אני באמת מנסה להיות הכי חזקה שיש ולקום על הרגליים למרות הכל - כי החיים ממשיכים, והכתיבה היא מה שמרים אותי וגם התגובות והחיזוקים שלכן. אין לכן מושג מה זה עושה לי, כל תגובה הכי קטנה שלכן, שאתן כותבות לי תודה על הדברים שאני כותבת, שאתן נהנות ממה שאני כותבת ושאתן פשוט פה.
אז אני יוצאת עכשיו הכי צומיסטית, אבל האמת שאני חייבת את זה.
אז תחזקו אותי,
אני מתה כבר לחזור נורמלי
התגעגעתי ברמות!!!
וסליחה על הבלאגן פה בשורות, הראש שלי גם בבלאגן
אוהבת אתכן המונים💘
YOU ARE READING
מתוק יותר מהמציאות
Romance"האמונה אינה לא שכל ולא רגש, אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה״ - הרב קוק זצ״ל ״מצאתי לי פיתרון לכאב ההוא שהחליט לשכון קבע בליבי. יש האומרים שהוא בכלל לא פיתרון, הוא תוצאה של המוח המעוות שלי. אבל אני יודעת שזה פיתרון. פיתרון גרוע. אבל פיתרון...