היום האחרון הגיע. אוקיינוס באופן מוזר חשה עצבות. אמנם בילתה בארמון רק יומיים, אבל היומיים האלו היו מלאי חוויה ועבודה קשה. ובמיוחד חולי. עדיין התקשתה להאמין שהיא מדברת שוב עם חברתה הטובה ושאולי קיים הסיכוי הקטן שהן תצלחנה לברוח מכוחור. עדיין היא לא ידעה אם הרעיון להעביר את חולי לספרד נכון, אבל זה מה שקפץ למוחה באותו הרגע. בשיא הרצינות, אוקיינוס לא חשבה שזה רעיון כזה מוזר כמו שחולי חשבה. אבל קודם היא תצטרך לחזור לכלא כדי שתוכל לדבר עם הוראס בפרטיות.
היא התיישבה כעת בחדר האוכל הקטן באכסנייה והביטה בבן ובהוראס שישבו מולה ואכלו ארוחת בוקר תוך כדי הקנטות והצקות של האחד את השני. היא חייכה. מי היה מאמין שאתחבר אל שני המגודלים המפחידים האלה ושבסופו של דבר יסתבר שהם ממש נחמדים. במיוחד הוראס. בן היה גם בסדר, גיחכה לעצמה. הוא היה במצב רוח טוב יותר הבוקר. היא ניחשה שזה בגלל שחוליאניה נפרדה ממנו באופן אישי אתמול, לפני שעזבו, ואף נגעה בזרועו כשחייכה אליו ואמרה לו שתשמח לראות אותו גם מחר.
בן הסמיק כמו.. היא החליטה להגות את מחשבותיה בקול ולכן אמרה:"הייתה לך חברה פעם, בן?"
בן הרים אליה את עיניו בהפתעה "מאיפה באה לך השאלה הזאת?"
היא משכה בכתפיה והביטה בו, מחכה לתשובה.
"כן, הנהן "הייתה לי. למעשה נשארנו חברים גם כשנכנסתי לכלא".
"אז יש לך עדיין חברה?" תמהה "אבל חוליאניה-
"הייתה לי," קטע אותה ואז באנחה פירט יותר "לאחר שנה בה הייתי בכלא, היא נפרדה ממני. היה לה קשה לשמור על זוגיות כזאת. מעבר לזה שההורים שלה לחצו עליה..את יודעת, הוא חייך חיוך עקום "זה לא נראה טוב שבחורה יוצאת עם גנב".
היא הנהנה "אז איך אתה מתכוון לשמור על קשר עם חוליאניה?" היא גמעה מכוס החלב הקר שלה.
"הרי זאת לא הפעם האחרונה באה נהיה כאן, נכון?" אמר ברמיזה.
היא הנהנה "נראה לי שהיא גם מחבבת אותך".
הוא חייך בסיפוק "איך לא? אני חתיך".
"וצנוע," אמר הוראס בחיוך קטן.
"זאת התכונה הכי בולטת שלו" גיחכה אוקיינוס.
בן חייך והמשיך לאכול את ארוחת הבוקר המוקדמת שלהם "מי יודע, אולי אצא איתה באופן רשמי אחרי שאשתחרר".
"עוד כמה יש לך?"
"שנתיים" אמר.
"חבל שכאן אין שליש על התנהגות טובה" חשבה אוקיינוס בקול.
"נכון..אבל יש את זה בכושם לפי מה שהבנתי" אמר הוראס.
"שם הם חכמים" הנמיך בן את קולו עד כדי לחישה. אוקיינוס רכנה מעט קדימה כדי לשמוע אותו "אם הייתי יכול, הייתי עובר לכושם".
"לא היית שורד שם" אמרה בפשטות "מעבר לזה, תחשוב שאם כן היו מורידים שליש על התנהגות טובה, לא היית רואה את אהובתך" אמרה בחיוך.
בן חייך חיוך מאוהב "נכון, אמר בחולמנות "אם כך, יש לי מזל".
הוראס גלגל את עיניו "הוא נתפס חזק" אמר לאוקיינוס בגיחוך.
היא צחקה "בהחלט".
"היום נתנו לנו רק חצי שעה, בישרה חולי לאוקיינוס בעצב ברגע שאוקיינוס נכנסה לארמון בלווית בן, הוראס והמאבטחים.
"אז לא כדאי שנבזבז זמן, אמרה אוקיינוס "קדימה".
הפעם חולי לקחה אותה לגן של הארמון שבמרחק שני מטרים מהם הולך מאבטח בשקט.
"את תמיד במעקב?" רטנה אוקיינוס.
"כן" אמרה חולי "בתחילה זה היה מפריע לי ואז התרגלתי" אמרה בפשטות "לעומת הארמון הגן יפהפה. רואים שהקיסר לא היה המעצב של הגן" אמרה בגיחוך.
אוקיינוס צחקה "גם אני חושבת שהארמון מכוער" הודתה בקול נמוך. היא לא ידעה מה היחס של המאבטחים לגבי העלבת טעמו האישי של הקיסר.
חולי הבינה ואמרה בחצי חיוך:"בינינו, כולם, למעט הקיסר, חושבים שחוש העיצוב שלו גרוע".
אוקיינוס ממש נהנתה ממראה הגן:הן הלכו כעת על מדרכה עשויה מאבן חומה בהירה ובשני צדי המדרכה עמדו זקופים פרחי חורף צבעוניים ורעננים. כל הירוק של העצים והדשא והצבעוניות של הפרחים הדהימו את אוקיינוס. שבועיים שלא ראתה פרחים כמו שצריך ודשא רענן. הדשא בבית הכלא היה יבש לא משנה כמה השקו אותו.
מדי פעם הייתה עושה אוקיינוס קסם ומצמיחה כמה פרחים קטנמם ויפים אבל מאחר והיה אסור להם להשתמש בכוח שלהם, נמנעה מכך.אם היו תופסים אותה היא הייתה מקבלת שנה נוספת בלי אפשרות חנינה.
לבסוף חולי תפסה בידה ומשכה אותה לשבת על ספסל אבן נמוך ואפור.
"אז מה אנחנו עושות?" קולה של חולי היה מובס.
אוקיינוס העיפה מבט לעברה וכתפיה השתוחחו.
"חולי.. לא דיברתי עם הוראס לגבי ספרד..המאבטחים היום שם-
"אוקי, גם אם הוא יכול להעביר אותי לספרד, אמרה חולי "היכן אגור?מה אעשה שם?"
"תשכרי דירה אם יש לך משפחה נוראית כל כך" אמרה אוקיינוס.
"ובאיזה כסף בדיוק?" התמרמרה "הלא את יודעת שאנחנו מדינות מוסתרות. אף אחד לא יודע שאנחנו קיימים ולכן גם לא אוכל להחליף כסף כוחורי במטבעות של ספרד... איך הם נקראים..אירו" נזכרה.
אוקיינוס נשכה את שפתיה. המצב היה כל כך מתסכל! כעת הייתה בטוחה שלא תצליח להוציא את חולי לפני הכניסה לחדרו של הקיסר.
היא קמצה את אגרופה והרגישה איך מרכז ביטנה מתחיל להתחמם והטבור מתרתח.
"אוקיינוס" פלטה חולי צווחה ומשכה אותה אליה מסתירה אותה מעיני השומר.
"מה?" מלמלה, ראשה מעורפל מרוב מחשבות וכעס ואכזבה.
רצינו לצאת מכאן. זאת זכותנו, זעמה, אנחנו לא השבויות של קייחו.
"אוקייניס, חולי תפסה בפניה של אוקיינוס והכריחה אותה להביט בה.
"את זוהרת" לחשה.
לקח לה שנייה או שתיים לקלוט מה היא אומרת. היא השפילה את מבטה לגופה והבאת השתאות מחודשת עלתה על פניה.
"הו," פלטה. היא כיווצה את עיניה והתרכזה. האור דעך ואנחת הקלה נפלטה מפיה של חולי.
היא טפחה על כתף חברתה "אסור לך לעשות את זה! עוד רגע ולא הייתי מצליחה להסתיר את זה מהשומר"
"אני לא מצליחה לעצור את זה" אמרה אוקיינוס עדיין מופתעת. "וואי, לא מרשים לנו לעשות קסמים בכלא..זה כל כך כיף להרגיש את הכוח שוב..חששתי שזה כבר נעלם לי".
חולי צחקה בהקלה "כוח לא יכול להיעלם, טיפשונת. גם אם לא תשמשי בו שנים. הוא אמנם יהיה קצת חלוד, אבל לעולם לא ייעלם".
השתרר שקט ואז אוקיינוס אמרה:"אדבר עם הוראס דבר ראשון כשנגיע לכלא. אני מבטיחה לנסות לעדכן אותך בכל התפתחות שתהיה".
חולי הנהנה "אני רוצה להראות לך משהו." היא תפסה בידה של אוקיינוס ומשכה אותה אל הספסל האפור והנמוך.
"תבטיחי לי שתהיי בשקט" הזהירה. אוקיינוס נעצה בה עיניים כחולות סקרניות. "מה זה?"
"תבטיחי שלא תצעקי" חזרה שוב חולי בחומרה.
"מבטיחה," אמרה בקוצר רוח. השעון תקתק ולא היה להן זמן רב.
חולי הנהנה ואז הושיטה את ידה קדימה ועשתה כמין סיבוב בה. כאילו היא מציירת בידה את צורתו של הכדור.
עשן לבן יצא ממסלול ידה ולאחריו נח בכף ידה מכשיר לבן זעיר.
"מה זה?" לחשה אוקיינוס עיניה פעורות לרווחה.
"מכשיר האזנה" מלמלה חולי "תצמידי אותו אלייך לבגדים וכך אוכל להאזין לכל מה שתגידי ולא נצטרך להתסכן שיחשפו אותנו".
"לכל דבר?" אמרה אוקיינוס באי נוחות.
"לאא, צחקקה חולי "את רואה את הנקודה השחורה כאן למעלה?" אוקיינוס אימצה את עיניה ואז הנהנה "תלחצי עליה וכשתראי אור כחול זה אומר שהיא מאזינה. תלחצי שוב והאור הכחול יעלם. כך תדעי שהאוזנייה הפסיקה לעבוד".
"יפה, התפעלה אוקיינוס ולקחה אותה מיד חברתה "מאיפה השגת את זה?"
"גנבתי את זה מאחד המאבטחים" לחשה חולי וניצוץ שובב הופיע בעיניה "יש להם הרבה כאלו. אני בטוחה שהם לא יבחינו שאחד נעלם".
אוקיינוס צחקה "את טובה!".
חולי חיבקה אותה בפתאומיות ואוקיינוס ללא היסוס השיבה לה חיבוק.
"אל תדאגי, אנחנו נצא מכאן" הבטיחה לה אוקיינוס בשקט. אבל הפעם, לראשונה, הספק כירסם בליבה.
YOU ARE READING
כוחות כפולים
Science Fiction"אני יודעת שאת מיוחדת.החורף לא סתם נטש אותך. הוא פשוט לא היה מסוגל לחיות בתוכך. משהו בך חזק מדי עבורו". אוקיינוס היא תלמידה בת שבע עשרה במדינת כוחור. גופה ריק, אין בה כוחות ולכן היא מנודה חברתית חוץ מחברה אחת נאמנה בשם חולי שרואה אותה כשווה אליה. א...
