פרק 42

20 4 0
                                    

חולי חיכתה בקוצר רוח לבואה של אוקיינוס ולכן ברגע שראתה אותה נכנסת לארמון זינקה ממקומה שעל מדרגות הזהב הגדולות ורצה אליה לחבקה.

אוקיינוס צחקה כשראתה את חולי השועטת לעברה ופרשה את זרועותיה לרווחה והידקה אותן סביב חברתה הטובה.

"לא האמנתי שנתראה שוב" אמרה חולי בחיוך כשהתנתקו "ובעיקר לא אחרי פחות משבועיים". חולי הטתה מעט את ראשה כדי להביט בבחורים הנכנסים. היא הרימה את ידיה בברכה לעברם של הוראס ובן ונעצה מבט שואל בדניאל. "ומי הוא?" לחשה לאוקיינוס.

דניאל העביר באטיות את מבטו במבואה המפוארת ושוב אוקיינוס לא הצליחה לקרוא את הבעת פניו. "תכירי, זה דניאל" אמרה. דניאל למשמע שמו, מיקד את עיניו בחולי וקד "הוד מעלתך" אמר בקול עדין. חולי הסמיקה מעט ונופפה בידה האחת "בבקשה, תקרא לי פשוט חולי" קולה היה נבוך.

דניאל הזדקף "אני כבר מחבב אותך" הודיע וחיוכה של חולי התרחב.

"אני חייבת לספר לך משהו" מלמלה אוקיינוס אל אוזנה וחולי הנהנה במהירות "גם אני".

"אבל עכשיו אנחנו צריכים לעבוד" אמרה אוקיינוס בעצב "אולי תנסי למצוא לנו זמן שנוכל לדבר. גם הם, היא הפנתה את מבטה אל שלוש הגברים "יוכלו הפעם להשתתף". 

חולי נראתה מופתעת אבל הנהנה "אתם באמת כאן לשבוע?" קולה רעד מהתרגשות. אוקיינוס הנהנה אבל לא נראתה שמחה על כך "זה הרבה זמן" הוסיפה חולי, תוהה על גישתה הרצינית של אוקיינוס.

"זה לא הרבה זמן, אמרה בכובד ראש אוקיינוס "אנחנו נסביר לך מאוחר יותר" הספיקה ללחוש לפני שהובילו אותם המאבטחים למקום עבודתם.

לחוסר מזלו של בן הם הובלו אל המרתפים הגדולים ולשם כך נאלצו לעבור דרך המטבח עצמו. חוליאניה הופיעה במהירות כשחיוך נסוך על פניה היפות. בן חייך באופן אוטומטי ישר עם שאר החברים והרים את ידו לברכת שלום.

חוליאניה לא העזה לעשות יותר מזה כדי שהשומרים לא יחשדו ולכן מיהרה בחזרה לעסוק במלאכתה. אוקיינוס שצעדה לצד בן הייתה היחידה ששמעה אותו נושף בהקלה והעיפה בו מבט מהיר. הוא החזיר לה מבט מתוסכל והיא משכה בכתפיה וחייכה בהתנצלות. היא רצתה לעזור לו אבל לא יכלה לעשות יותר מדי מאחר ולא ידעה מדוע בן החליט לוותר על חוליאניה. היא חשה רחמים על חוליאניה. היא הייתה כל כך נחמדה אל כולם וכל כך מאוהבת בבן שזה היה ממש התאכזרות. אבל אוקיינוס ידעה שיש לבן סיבה טובה. הוא עצמו היה מאוהב בחוליאניה- חייבת להיות לו סיבה טובה למה הוא פתאום מרגיש צורך להתנתק ממנה.

הנה עוד חלק שנגלה לעיניה הסקרניות של אוקיינוס. נו, חשבה לעצמה בשעשוע, מי היה מאמין שהכניסה למרתפים נמצאת ממש ביציאה האחורית של המטבח. אחד השומרים דחף את דלת העץ הכבדה והם נכנסו למחסן של המטבח. המחסן היה כחצי מגודלו של המטבח ובהתחשב בזה שהמטבח היה בגודל ביתה של אוקיינוס, המחסן היה בהחלט רחב וגדול. בצד השני של המחסן היו מדפים עמוסים צנצנות ודגנים. על הרצפה היו מונחות צנצנות זכוכית גדולות שהיו מלאות באורז ובמיני דגנים אחרים. בצד השמאלי ניצב מקרר עצום בגודלו שאוקיינוס ניחשה ששם מאוחסנים הבשר והחלב. המחסן היה אפור וקודר אבל איכשהו ריח המנטה והנענע שעמדו על אדן החלון שהיה לצד המקרר הצליחו לחדור פנימה ולרענן את האוויר הדחוס.

כוחות כפוליםWhere stories live. Discover now