כוחות כפולים

פרק 5

נשמעה דפיקה בדלת.
כל השלושה קפצו ממקומם.
הדלת נפתחה ומיורק נכנס למשרד.
המורה חתור נאנח בהקלה ומיהר להסוות זאת בכחכוח.קולו היה יציב כשאמר :"כן,מיורק,במה אני יכול לעזור?"
מיורק נראה מופתע "אמ..אנחנו מחכים לך,אדוני" הוא העיף מבט באוקיינוס החיוורת.
חתור נראה מופתע אבל הבעת פניו התחלפה בתוך שנייה למבט רציני.הוא הנהן "תודה,מיורק.אנא גש לכיתה ואמור לכולם לפתוח את הספר 'יתרונות הגשם ואיך הוא עוזר לנו' בעמוד 79.תודה לך."
מיורק הנהן וסגר את הדלת מאחוריו.
חתור הביט עוד רגע בדלת הסגורה ופתח את פיו לדבר.
קרחון הרימה את ידה ונדה בראשה "הוא עומד שם" התוותה ללא קול בשפתיה.
חתור הנהן "בסדר,אני מודה לך שהגעת לכאן,גברת אוחלי" אמר ברשמיות וקם ממקומו.
גם אוקיינוס וגם אמה התרוממו.קרחון לחצה את ידו והנהנה "תודה לך,אדוני,אני מקווה שאוקיינוס תעבור את המבחנים".
אוקיינוס הנהנה,עדיין מלאה בסיפור של אמה.היא הסתקרנה לדעת מה היה עם הבחור ההוא,דניאל. איך אמה שרדה את המסע הארוך הזה? איך אף אחד לא יודע על זה כלום? איך אף אחד לא חשד בה? איך היא הצליחה להתגנב לכוחור שוב? והשאלה החשובה מכולם הייתה למה. למה היא חזרה,למה היא חשבה שכוחור טובה יותר מכושם אם קייחו,היא הרגישה איך הזלזול כלפי השליט ממלא את שמו, עלה לשלטון.היא נזכרה שכשאמה סיפרה שאמרה לדניאל שקייחו לא רוצה את האנשים החלשים במדינה ושהוא יהפוך אותם למשרתים, חשבה כמה אמה לא ידעה שתהיה לה בת כזאת.

"את מצטערת?" שאלה אוקיינוס בשקט.
השאלה הייתה כל כך פתאומית,שקרחון הביטה בה לרגע.
היא הניחה את מזלגה על הצלחת והתבוננה בביתה."מצטערת על מה?"
"על .. אוקיינוס שיחקה לרגע באוכל שעל צלחתה "על שילדת אותי".
"אוקי! קראה אמה בתרעומת "מה זה אמור להביע?"
אבל עכשיו היא הבינה. היא הבינה את התנהגותה המוזרה של אוקיינוס בימים האחרונים. מאז השיחה במשרד אוקיינוס הייתה עטופה בשתיקה רועמת. היא בקושי דיברה או אכלה ואפילו חולי לא הבינה מה קורה לה. אוקיינוס לא פצתה את פיה והביטה במבט ריק בתלמידים שהחליטו לצחוק עליה מסיבה כזו או אחרת. היא אפילו לא נראתה לחוצה לקראת המבחנים שהלכו והתקרבו בצעדי ענק. למחרת היום שהשיחה במשרדו של חתור התקיימה,מישהו החליט שיהיה זה מצחיק לגרור את אוקיינוס לתוך סופה קטנה.
חולי כל כך זעמה שהיא הפנתה את הסופה שהתלמיד עצמו יצר כדי שתתקוף אותו. זה דרש כוח רב לקחת למישהו את הסופה הפרטית שלו עצמו,שאמורה להקשיב לו, אבל חולי הייתה חזקה מאוד ובאותו רגע הבינו כולם עד כמה היא חזקה.
אוקיינוס פשוט התקרבה אליה,נתנה לה לחיצה חלשה על היד והלכה משם. חולי לא הלכה בעקבותיה.היא הבינה שעובר על אוקיינוס משהו לא טוב.היא ידעה שזה קשור לחתור ומיהרה למשרד שלו.
"אני.. הדמעות חנקו את גרונה של אוקיינוס "בסיפור שסיפרת לפני כמה ימים, היא בלעה את רוקה בכוח "אמרת לדניאל שקייחו לא אוהב אנשים חלשים,שהוא רוצה להפוך אותם למשרתים,מה שלמעשה קורה עכשיו", היא פלטה צחוק קצר ורועד,לא היה הומור בצחוק הזה "לא..לא חשבת שהבת שלך תהפוך לכזאת? לא חשבת שתיוולד לך ילדה ריקה".
ידה שאחזה במזלג רעדה.היא עזבה את המזלג.
כל גופה רעד כשהחלה להתייפח בקול "הכיתה לא מפסיקה לצחוק עליי.לפני כמה ימים מישהו הכה בי סופה. חולי הצילה אותי..אמא,המצב שלי בכיתה לא טוב. לא..לא רציתי שתבואי לבית הספר כי לא רציתי שתתאכזבי ממני..
"להתאכזב ממך" הדהד קולה של אמה. ליבה של קרחון נשבר בקרבה.היא ידעה,למרות שאוקיינוס לא סיפרה לה,שלא טוב לה בבית הספר. לעיתים נדירות חזרה ביתה מבית הספר בחיוך,אבל לא שיערה כמה רע לה בבית הספר.
היא התכופפה וחיבקה בחוזקה את אוקיינוס "מעולם לא התחרטתי.אפילו לא לרגע. את הבאת לי את האושר הגדול ביותר שהרגשתי אי פעם. אני אוהבת אותך." היא התרחקה מאוקיינוס והושיטה את ידה ואחזה בעדינות בסנטרה של ביתה "הסתכלי עליי,אוחה" עיניה של אוקיינוס היו עצובות ורטובות מדמעות "יש בך כוחות שאת לא יודעת. מרוב שטפטפו לך שאת ריקה את באמת חושבת שאין בך כלום.אבל אני מבטיחה לך שיש בך יותר מכול אדם אחר בעולם." היא רכנה לביתה ואמרה בשקט בשקט "אפילו יותר מקיי" היא לא אמרה את שמו המלא,אבל אוקיינוס הבינה. היא גיחכה "לא נכון".
אבל אמה נראתה רצינית להחריד כשאמרה "אני רצינית.יש בך הרבה אבל הרבה יותר ממה שאת חושבת".
אוקיינוס רק חיבקה את אמה שוב.

"היי, חולי, נופפה אוקיינוס, היא מעולם לא בירכה ראשונה את הברכה המסורתית,רק אם מישהו בירך אותה לפני והיא נאלצה לענות לו.
"היי,אוקי, איך מרגישה היום?" חולי חיבקה אותה.
"אני..בסדר. אני מתנצלת על ההתנהגות שלי בימים האחרונים.." היא העיפה קבוצת שיער כהה שנפלה על עיניה.
חולי נדה בראשה "בבקשה,אל תתנצלי.עבר עלייך משהו לא טוב.אני שמחה שהייתי פה כדי להיות איתך,גם אם מרחוק" היא חייכה אליה.אוקיינוס לא השיבה חיוך.
"בקשר לזה,אני מודה לך על שהצלת אותי מהסופה" פניה של חולי התמלאו זעם "ברור,טלחוי הטיפש הזה!הלוואי שיוגלה למדבר הייסורים. ואת מבינה שאנשים כאלו, מגיעים לשלטון.לא פלא שהמדינה שלנו נראית כמו שהיא נראית".
אוקיינוס לא יכלה שלא לצחוק. היא הדפה את חברתה בעדינות "מישהי פה נסחפה".
חולי שילבה את זרועותיה "ממש לא."
"טוב,אני חייבת ללכת לחתור-
"בקשר לזה, קטעה אותה חולי "אני אעזור לך."
אוקיינוס נעצה בה מבט מבולבל "תעזרי לי,איך- ואז לפתע נזכרה "היי,אין סיכוי! אם זה שוב הרעיון הטפשי ההוא-
"לא,לא" מיהרה חולי להרגיע אותה.היא חייכה "למרות שבעיני זה היה רעיון מצויין" טענה "לא,אעזור לך בדרך המסורתית.אבל לפני הכל אני חייבת להתוודות על משהו".
"או,ממש מסתורית" צחקה אוקיינוס אבל היא נאלצה לחכות מאחר והשיעור החל.

חולי דפקה על דלת משרדו של חתור.
"היכנסי,חולי".
"מה קורה לאוקיינוס?" תבעה לדעת ברגע שסגרה את הדלת.
עיניו של חתור נראו עייפות "את יודעת".
"אז היא כבר יודעת?"
"לא,לא בדיוק" הוא סימן לה לשבת ולאחר שצייתה לו הוא רכן לשולחן ואמר בשקט "אמה החלה לספר לה את הסיפור.היא הגיעה לחלק שבו הכירה את דניאל,אביה של אוקיינוס."
"בסדר,אז למה אוקיינוס כל כך שקטה? היא נראית כאילו מכונית דרסה אותה".
"אני חושב שהיו כמה נקודות רגישות בסיפור הזה".
"כמו?"
"השליט קייחו" חתור הבין במדוייק את הרגשתה של אוקיינוס. לאחר שסיים אמר חתור "אני שמח שאת פה כי אזדקק לעזרתך".
חולי הנהנה במרץ "כל דבר".
"אצטרך שתאמני את אוקיינוס למבחן.אין צורך לחזור על החומר,היא יודעת אותו בעל פה. החלק המעשי..
"למה שאתה לא תעשה זאת?" שאלה "בכל הכבוד המתבקש אדוני" מיהרה להוסיף כשהבינה שהשאלה יכולה להישמע מעט חצופה.
"הייתי עושה זאת ברצון," הנהן חתור "אבל את מסכימה איתי שזה ייראה חשוד אם אתחיל להיות בסביבה של אוקיינוס כל הזמן,נכון? אם היא אכן תעבור את המבחן יחשבו שעזרתי לה לרמות מאחר ואני אחד מהשופטים. יגידו שבטח נתתי לה את רשימת המשימות לפני".
"נו,ומה זה משנה? גם אם תיתן את הרשימה לאוקיינוס,היא לא תצליח לעשות אותן,נכון? היא ריקה,או כך לפחות חושבים כולם" ענתה חולי בשלווה.
"נכון,אבל אנשים מאמינים למה שהם רוצים להאמין" .
"אני לא מבינה איך אתה רוצה שאאמן אותה" קמט של דאגה הסתמן בין גבותיה "הרי החורף באמת לא שוכן בה".
המורה הרים אצבע אחת "לא לגמרי" הזכיר לה. חולי חייכה.