פרק 47

22 2 0
                                    

בן שפשף את גבו התחתון והבעת כאב נסוכה על פניו "כואב לי, התלונן בקול.

חולי שבדיוק נכנסה למטבח הביטה בו ברחמים "למה כואב לך?"

"למה?" התפרץ "כי אוקיינוס ואני ניקינו כמו שני חמורים את האורוות הארורות ואת השירותים הלא כל כך מלכותיים. הגב שלי גמור, זהו, הכריז "אני לא יכול לעבוד יותר. תחפשו אדם אחר".

אוקיינוס שהתיישבה לצידו נגסה מהכריך שלה וגלגלה את עיניה ואז נעצה עיניים מודאגות בחולי. "נו?" אמרה "מה היה עם הקיסר?"

הוראס ודניאל נכנסו בדיוק בזמן לשמוע את שאלתה ונעצו עיניים מודאגות בחולי וגם בן הואיל בטובו להתייחס אליה קצת. חולי חייכה אל החבורה. נגע לליבה הדאגה שלהם.
"הכל בסדר, פתחה והם פלטו אנחת רווחה ודניאל והוראס מיהרו לקחת לעצמם כריך. אוקיינוס הביטה בחולי בחשדנות. לא מצא חן בעיניה התשובה שלה. אין סיכוי שהקיסר היה פשוט נותן למישהי עם כוחות כאלו להתחמק. או שהוא לא היה מקבל אותה ומגרש אותה או שהוא הסכים לקבל אותה בתנאים מסוימים. חולי שהבחינה במבטה החשדני של חברתה מיהרה להפנות את מבטה אל שני הגברים שהכניסו את הכריך כמעט בשלמותו, לפיהם. "אתם ממש רעבים, מה?" אמרה ובקולה שמץ של רחמים.

דניאל והוראס הנהנו אבל לא השיבו. פיותיהם היו עמוסים מדי בלחם לשם כך ולכן בן ענה במקומם. "איך לא?" רטן "גברים חזקים ומגודלים ונותנים לנו כריכים במקום ארוחה דשנה... כאילו אנחנו אחרוני המשרתים".

"אנחנו אסירים, ציינה אוקיינוס ביובש "ממתי נותנים לאסירים אורחה דשנה?"

"בכלא, טען ולקח כריך נוסף "לפחות שם יש לנו ארוחות חמות".

אוקיינוס צקצקה בלשונה "אתה באמת יותר מדי זמן בכלא" מלמלה והמשיכה לאכול.

"אקח גם לי אחד" אמרה חולי ובחרה לה כריך עם ביצה.

בן עיווה את פניו "ביצים, אמר בגועל "אני שונא ביצים".

"אז איך אתה כזה שרירי?" התעניינה אוקיינוס ומייד התחרטה על שאלתה. בן הביט בה במבט מרוצה "שמת לב לשרירים שלי?" אמר בטון רברבני ואוקיינוס לא יכלה שלא לגלגל עיניה בשנית. היא לא השיבה לו ובמקום זה הביטה בחולי שהזדרזה לנעוץ את עיניה בכריך שלה. היא לקחה ממנו ביס גדול והמהמה בפה מלא משהו שנשמע באוזניה של אוקיינוס כ"טעים".

אבל אוקיינוס לא התכוונה לוותר בקלות כזאת. היא הציצה בשעון המטבח הגדול וראתה שנותרה להם עוד חצי שעה לפני שהרכב מגיע לקחתם בחזרה לאכסנייה. "תסיימי לאכול, אמרה לחולי "ואנחנו נצא לדבר".

חולי הביטה בה לרגע ואז כשהבינה שלא נותרה לה ברירה היא הנהנה באיטיות "בסדר" מלמלה.

"עוד פעם סודות?" אמר בן "את לא סומכת עלינו?" הוא הפנה את שאלתו אל חולי. חולי הסמיקה ונדה בראשה "זה לא שאני לא סומכת עליכם. אני פשוט מחליטה שלא לחשוף הכל. לרוע המזל לאוקי יש ראייה חדה מאוד אז היא מבחינה מתי אני משקרת או מתי אני אומרת חצאי אמת. אבל אם היא כבר גילתה, אספר גם לכם"

כוחות כפוליםWhere stories live. Discover now