הוראס נאנק וגרר את עצמו אל מקום מסתור.
שחרי הזדרז לעזור לו ובן החזיק את אוקיינוס שהתנודדה כמו עלה ברוח.
המראה זעזע אותה.
"מה קרה?" שאל שחרי בסערה וקרע את חולצתו ויצר ממנה תחבושת מאולתרת.
עיניה הפעורות של אוקיינוס חלפו על גופו הפצוע של הוראס והיא נלחמה בדחף להקיא. בגדיו היו ספוגים דם רב מדי שהיא הייתה בהלם שהוא עדיין בחיים. הוראס נאנק בכאב, פניו מיוזעות וחיוורות.
"רק רגע, קרא בן שעה ששחרי החל לספוג את הדם מגופו של אביו, הבעת פניו כואבת כשהבחין כמה אביו סובל, "רק רגע, אמר שוב.
"מה?" שאלו שחרי ואוקיינוס בכעס.
"אוקיינוס! את יכולה לרפא אותו"
"מה?" נרתעה אוקיינוס "מאיפה הבאת את הרעיון הזה?"
"דניאל פעם אמר לי" הוא נופף בידו בביטול "את יכולה לעשות את זה"
"ומאיפה דניאל יודע משהו שאני עצמי לא יודעת? הוא אמנם קורא מחשבות אבל את זה הוא לא יכול לדעת"
"תדמייני שהוא פרח" אמר בן "את יכולה הרי לגרום לפרח נבול לפרוח שוב. תחשבי שהוא פרח נבול".
"תודה על ההשוואה" אמר הוראס מבין שיניים חורקות.
"אתה פרח מת, אמר בן "אבל לא רציתי לדכא אותך".
"אתה דפוק לגמרי" מלמל שחרי.
"סליחה?"
"כלום".
בן נעץ מבט לא נחמד בבנו של הוראס "אם הבן שלך מתכוון להיות כך כל הזמן אני מעדיף שיישאר כאן".
"למה שלא תישאר כאן אתה? אתה זה עם הבעיות נגדי"
"אני מראש התכוונתי ללכת, חמתו של בן בערה בו "ואתה, ילד, לא תתח-
"אתה גדול ממני רק בשש שנים, בנאדם, גלגל שחרי את עיניו "מה אתה מתנ- לפתע עיניו נפערו ואוקיינוס הביטה ביראה באור הכחלחל שהחל להקיף את גופו של בן.
"לא נכון, מלמל שחרי "חשבתי שחוץ ממקס הזקן-
"בן" אמר הוראס בנימה כה חדה שבן התעשת ובהדרגה האור נחלש עד שנמוג לחלוטין.
"אני אוהבת שהאור שלך כחול. זה ממש מגניב" אמרה אוקיינוס.
בן משך בכתפו "אז תעשי את זה?" אמר והחווה בסנטרו לכיוון הוראס החלש.
אוקיינוס נשכה את שפתיה "אני באמת לא יודעת איך" היא הביטה בהוראס בחשש "אני לא רוצה לפגוע בו".
"הוא גם כך פצוע מאוד, אמר שחרי "אני לא חושב שתגרמי נזק. במקסימום לא יקרה כלום".
אוקיינוס הביטה בהוראס שנשם בכבדות והנהנה בנחישות פתאומית. הוראס עזר לה כל כך הרבה, החביבות שלו סייעה לבן להתחבר אליה ובכך נוצרה ביניהם ידידות אמת. חוץ מזה, רק לאחרונה התאחד הוראס עם בנו לאחר שנים רבות, היא לא תרצה לגרום להם להיפרד שוב כל כך מוקדם.
"בסדר, אמרה והתקרבה אל הוראס. שחרי זז מעט, נותן לה לשבת לצד הוראס.
אוקיינוס הניחה את ידה על חזו מבלי לדעת אפילו למה היא עושה זאת ועצמה את עיניה.
"תדמייני שהוא פרח" קולו של בן שב והופיע במחשבותיה. היא שבה והנהנה לעצמה. הכל כדי להציל אותו, חשבה.
היא לקחה נשימה עמוקה ודמיינה את הפרח הקטן והסגור שנתקלה בו עוד כשלמדה בבית הספר. ביום ההוא גילתה את הכוח שלה לחזק את החלשים. היא זכרה אותו, סגור מבין כל כך הרבה פרחים ססגוניים ופורחים. היא כל כך הזדהתה איתו ויכלה להרגיש את כאבו שכשנגעה בו, הוא פרח פתאום, מרגיש את עידודה.
"שכך יהיה לי טוב, לחש שחרי ביראה והתרחק מאוקיינוס. יותר נכון, התרחק מהאור העז ששטף את האזור.
בין שראה את אוקיינוס מאירה כך, הסתכל בחשש לצדדים, לראות שאף אחד לא מבחין בהם. לרוע מזלם, זו הייתה שעת לילה מאוחרת ולפיכך הזמן הגרוע ביותר להפעלת הכוח של אוקיינוס.
בן חש את הלמות ליבו והתפלל שאף אחד מהשומרים לא ישים לב. למזלו, נראה היה שהשומרים כל כך בטוחים שאף אחד לא יצא מכוחור, שהם פשוט הביטו במבט עצל קדימה ולא טרחו לשים לב לדבר משונים שקרו לידם.
הוא החזיר את מבטו אל אוקיינוס שאורה הלך ודעך ואז הזיז את עיניו אל הוראס. עיניו נפערו ופיו נפתח מהלם. "הוא.. הוא הביט באוקיינוס שנראתה מותשת ואז בבנו של הוראס שנראה לא פחות זוהר מאוקיינוס ברגע שראה את אביו. הוראס הזדקף במקומו והסתכל בהלם מהול בהערצה על הנערה הצעירה. עורו קיבל גוון בריא ופצעיו נעלמו כלא היו.
"אוקיינוס, אמר בקול חזק "אני חב לך את חיי".
שחרי הפנה מבט מעריץ אל אוקיינוס "גם אני".
אוקיינוס הספיקה להנהן חלושות לפני שהתעלפה, היישר על זרועותיו של בן.
YOU ARE READING
כוחות כפולים
Science Fiction"אני יודעת שאת מיוחדת.החורף לא סתם נטש אותך. הוא פשוט לא היה מסוגל לחיות בתוכך. משהו בך חזק מדי עבורו". אוקיינוס היא תלמידה בת שבע עשרה במדינת כוחור. גופה ריק, אין בה כוחות ולכן היא מנודה חברתית חוץ מחברה אחת נאמנה בשם חולי שרואה אותה כשווה אליה. א...
