"איך לעזאזל אני אמורה לעבור?" קראה אוקיינוס בזמן ההפסקה. היא הלכה אנה ואנה,זרועותיה מונפות אל על בתסכול. " אין בי כוח והוא יודע את זה" עכשיו החלה לכעוס " אם אתה יודע את העובדה הזאת ,אדוני המורה, למה אתה מצפה ממני לעשות משהו בלתי אפשרי?" קולה התרומם עד שצעקה.
חולי התרוממה ממקומה שבספסל והתקרבה אל חברתה. " אל תדאגי,ננסה לעשות משהו" אמרה בעדינות אבל אוקיינוס רק הסבה אליה עיניים רושפות "משהו?" היא שילבה את ידיה " אוקיי, חולי, קדימה,תסבירי לי מה זה המשהו הזה".
חולי זקפה את אצבעה "דבר ראשון,תרגעי-
"להירגע? קטעה אותה " איך להירגע??המבחנים בעוד שבועיים!איך אני אמורה להירגע? אין שום סיכוי שאצליח מהסיבה שאין בי כוחות. זה לא חומר ללימוד שאני יכולה לשנן ואני עוברת , זה מעשי. בחייך,חוחי,את יודעת שאני לא מסוגלת אפילו לגרום לגשם להתגבר לפי רצוני ואת זה כל תינוק יודע לעשות!"
"אוקי,תרגעי ומייד" עכשיו קולה של חולי נעשה קשוח.היא דיברה בקול שקט "אנחנו נחשוב על משהו,אוקיי? אני יודעת שאת מתבוננת בנו הרבה במהלך השיעורים וגם בתחילת היום-
"את שמה לב" ספק שאלה אוקיינוס בקול חלש. חולי המשיכה בדבריה,מעניקה לה הנהון יחיד בתגובה " אז את יכולה להראות את כל התנועות הנכונות ולהגות את המילים הנכונות.את החלק המעשי האמיתי תשאירי לי".
אוקיינוס התחילה להבין והיא הרגישה רצון לחבק את חברתה הטובה בחוזקה ויחד עם זאת הרגישה צורך להתנגד נחרצות. היא עשתה את שניהם לפי הסדר. לאחר שהתרחקה מחולי היא הביטה בה ונדה בראשה "תודה, אבל לא תודה" פניה של חולי הביעו הפתעה "מה זאת אומרת לא תודה?" דרשה לדעת.
אוקיינוס נדה בראשה וחייכה ברכות "אני מודה לך על הרעיון הנהדר אבל זה לא ילך. כולם בבית הספר יודעים שאני ריקה. אל תשכחי שהמורה חתור יודע בוודאות שאין בי ולו טיפה של כח. הוא יחשוד בוודאות ומאחר ואת החברה היחידה שלי והאדם היחיד שירצה לעזור לי,הוא יפיל את האשמה עלייך מבלי למצמץ ויכשיל אותך.את יודעת שלא מגיע לך להיכשל.את עובדת קשה ואת בין התלמידים הטובים והחזקים בבית הספר.את יודעת שהמורים וכולם צופים לך עתיד מזהיר".
חולי נדה בראשה ואחזה בזרועותיה של אוקיינוס.היא הביטה עמוק לתוך עיניה "את מבינה שאם לא תעברי,לא תעברי לאקדמיה?'
אוקיינוס לא הגיבה בשנייה הראשונה. ואז הנהנה באטיות "אני מבינה." היא השתחררה מחברתה "אז מה? לא כולם מגיעים לאקדמיה.יש מלא מקצועות אחרים כמו מורים לשפות.את יודעת שיש לי קליטה נהדרת לשפות.אוכל לעבוד בחנות המכשירים המיוחדים שיש בקצה העיר" כך לא אפגוש אף אחד מבית הספר ,חשבה בליבה, ובקול המשיכה "אני לא מוכנה שבגללי תיכשלי ותהרסי את העתיד שלך" היא קרבה אליה והעניקה לה חיבוק קצר ומהיר "אלך לדבר עכשיו עם המורה חתור" ובלי לחכות לתגובתה הסתובבה והחלה לפסוע לכיוון בניין בית הספר.
חולי הביטה אחריה והרגישה תסכול. אוקיינוס הייתה האדם הטוב ביותר שהכירה ואם היו לה כוחות ללא ספק הייתה משתמשת בהם בחוכמה ועושה בהם שימוש לטובה. לעומת זאת ,אין ספק שתריחסטן,קוחלי,שחרי ועוד תלמידים ישתמשו בכוחות שלהם לניצול אנשים חלשים מהם.
"מה את מוצאת בה?" קול מאחוריה הקפיץ אותה "את יכולה לבחור איזו חברה שיש בבית הספר ואת בוחרת בה,למה?" הקול העצל היה שייך לתריחסטן. גם אחרי ארבע שנים ,שהתוודתה לראשונה בפניה של אוקיינוס על רגשותיה כלפיו , ליבה ניתר במקומו. כמו בכל פעם שהסתכלה עליו,התפעמה מיופיו. שערו השחור והפרוע כמו הסערה גרם לה לרצות להושיט את ידה ולהרגיש ברכותו. עיניו האפורות נצצו כאילו ברק מתנפץ בתוכן.לסתו הייתה חזקה וקשוחה.הוא היה הבחור החזק ביותר בבית הספר והיו רבים שטענו שהוא יהיה ממשיך דרכו של המושל קייחו. מאחר והיה תריחסטן אחיינו של קייחו ,לא היה ספק שכך יהיה.
קייחו היה חסר ילדים ולא נראה גם שהשתוקק לכאלו. הוא לא נישא מעולם ואמנם אף אחד לא העז להגיד זאת בבירור אבל קייחו לקח לעצמו בכל פעם נערה שמצאה חן בעיניו ולאותה נערה אומללה לא הייתה היכולת להתנגד. טוב,חולי חשבה שהן אומללות אבל הבחורות שנבחרו על ידי קייחו היו מרוצות מאד.קייחו פינק אותן בתכשיטים שעשויים מטיפות גשם טהורות,שלא הספיקו לגעת באדמה. טיפות אלו היו נדירות מנשוא מאחר והיכולת לקטוף אותן מהאוויר ולשמור על צורתן המקורית הייתה שייכת ליחידי סגולה בלבד.לקייחו עצמו היה יצרן תכשיטי טיפות פרטי.
"את מקשיבה לי בכלל?" קטע אותה קולו של תריחסטן.
חולי התנערה ממחשבותיה ונדה בראשה "מצטערת".
תריחסטן נעץ בה מבט ארוך וחולי החלה לנוע במקומה בעצבנות "השתנית" אמר לפתע.
חולי הנהנה "גם אתה" ראשה נע מצד לצד באטיות כמו אינה מאמינה למראה עיניה "היית..אחר" היא לא מצאה את המילה המתאימה. תריחסטן נעשה קשוח,חזק מאד וליבו שהיה טוב בעבר,התקשה. היה ברור שהוא עושה הכל כדי שקייחו יראה בו אדם המתאים לשליטה אחריו. זה העציב את חולי מאד.
"ואני גאה בכך" השיב תריחסטן "אין זו אלא טיפשות להיות רך כלפי החלשים בינינו. הם נולדו כך ואם הם לא מסוגלים להשתנות,נגזר גורלם להיות בתחתית.להיות לנו למשרתים ולמוכרים.תפקידם לשרת אותנו ולא יותר מכך" הוא הסתכל על נקודה מאחורי חולי והוסיף "עד כמה שאת מגוננת על חברתך, סופה יהיה מר כמו כולם.לא תוכלי להגן עליה לנצח , לילי" זה היה כינוי הילדות שלה.כבר שנים שלא קרא לה כך.
"כפי שאמרת, אמרה כעבור רגעים מספר " הם נולדו כך.הם לא בחרו להיות כאלו.חבל שאנשים כמוך שנועדו לגדולה ואולי אפילו למשול על המדינה שלנו , כל כך רדודים וטיפשים. היא ראתה את עיניו נפערות בהלם. אף אחד,מעולם,לא קרה לתריחסטן רדוד וטיפש.אבל חולי לא הרגישה אף פעם חשש או פחד מפניו כמו שרבים חשו.היא ידעה שהיא חזקה מדי בשביל שיענישו אותה. המדינה נזקקה לכוחותיהם של כל האנשים במדינה וכולם ידעו שצפויה לה קריירה מכובדת מאד בעתיד הקרוב.היא המשיכה "אוקיינוס,החברה שלי, היא האדם הטוב ביותר שפגשתי ושאפגוש אי פעם. כדאי גם לך להקיף את עצמך באנשים הנכונים כי ההשפעה של החברים הנוכחים שלך בהחלט לא טובה.אולי תנסה, העזה להוסיף "להפוך להיות כזה בעצמך". היא הרכינה את ראשה במחוות פרידה והלכה משם משאירה את תריחסטן מאחוריה,פעור עיניים ומתרשם עמוקות.
YOU ARE READING
כוחות כפולים
Science Fiction"אני יודעת שאת מיוחדת.החורף לא סתם נטש אותך. הוא פשוט לא היה מסוגל לחיות בתוכך. משהו בך חזק מדי עבורו". אוקיינוס היא תלמידה בת שבע עשרה במדינת כוחור. גופה ריק, אין בה כוחות ולכן היא מנודה חברתית חוץ מחברה אחת נאמנה בשם חולי שרואה אותה כשווה אליה. א...
