לאן הוא הולך? חשב תריחסטן בטירדה שעה שעקב אחרי שחרי. שחרי הלך זמן רב מה שבהחלט לא התאים לו. הוא אהב ספורט בערך כמו שתריסחטן אהב את אוקיינוס. במילים אחרות, בכלל לא. אבל לא נראה שהמרחק הרב הטריד את שחרי. אבל משהו אחר בהחלט הטריד אותו, קבע תריחסטן. שחרי לא הפסיק להביט לצדדים כאילו הוא מפחד שיעקבו אחריו.
ממתי שחרי נעשה כזה מסתורי? שאל את עצמו תריחסטן כשהוא מתחבא מאחורי גדר של בית. הוא הביט בגבו הרחב של שחרי. משהו פה לא בסדר. הרהר והזדרז אחריו. חבל שאין לי את הכישרון של קרחון חשב בצער. זה בהחלט יכול היה להועיל לי.
כעבור מה שנדמה כשעה עצר שחרי מול בית מוזנח. הוא שוב הביט לצדדים ותריחסטן התכווץ מאחורי פח גדול וירוק ומסריח במיוחד. לעזאזל, למה הוא בשכונת עוני, התלונן בתוכו, הריח כאן לא נורמלי.
שחרי דפק בדלת והדלת נפתחה. הוא החליף מילים עם מי שזה לא יהיה שעמד על יד הדלת ונכנס. הבית היה כל כך חשוך שתריחסטן לא הצליח לראות את האדם איתו דיבר שחרי.
הוא התרומם ממקומו, העיף מבט של קוצר רוח בפח המסריח ומיהר לכיוון הבית.
הוא הצמיד את אוזנו אל הדלת ולא שמע דבר. הוא כיווץ את גבותיו. מה לעזאזל קורה כאן?? חשב והושיט את ידו לדפוק בדלת. ואז הוא עצר. אולי קודם אבדוק מסביב לבית. אם שחרי מסתיר את זה ממני כנראה זה סודי. אולי יש פירצה לתוך הבית וכך אוכל לרגל אחריו.
תריחסטן הסתובב סביב הבית ונדהם מההזנחה ששרתה במקום. האדמה הייתה מלאה בעשבים שוטים ושלוש תרנגולות הסץובהו שם וניקרו אוכל מהאדמה. היו שם עוד חמישה חתולי רחוב רזים שהסתובבו שם בחוסר מעש ומדי פעם רבו האחד עם השני. לאחר עשר דקות מתסכלות הבין תריחסטן שאין שום כניסה נוספת. כמה שהכל היה מוזנח, נראה שהם דאגו היטב לחלונות של הבית. לא היה ניתן לראות דבר מבחוץ.
טוב, חשב כשהוא עומד מול הדלת הראשית והיחידה, אני חייב להיכנס.
הוא דפק בדלת. לא נשמעה שום תזוזה מבפנים.
הוא דפק שוב והפעם חזק יותר. לא רעיון כל כך טוב, חשב שבריר שנייה לאחר מכן. אתה לא רוצה שיחשבו שאתה בא נגדם. תדפוק בעדינות. לכן חזר לדפוק והפעם בשקט.
לפתע הוא נדרך. נשמע רעש מפנים הבית.
כעבור רגע הוא שמע רעש רב של שרשרות ברזל וניחש שאלו המנעולים. למה כל כך מוגן כאן? חשב בחשד. הוא לא הספיק לענות על כך כי ברגע שהדלת נפתחה, הוא נתפס בצווארון חולצתו ונמשך פנימה.תריחסטן צמצם את עיניו וניסה לראות מעבר לעלטה ששרתה בבית. לעומת הריח הכבד והלא נעים שעמד בחוץ, בפנים הבית היה ריח נקי ורענן. הוא נשם עמוקות ואז קלט שידיו תפוסות בחוזקה מאחורי גבו. הוא גם הבין שאדם עומד מאחוריו.
הוא ניסה להסתובב אבל לא הצליח.
"מה קורה כאן?" התנשף. התחוור לו שכל גופו קפוא. אין ספק שזה כישוף.
לפתע אור זהוב ורך דלק והוא מצא את עצמו עומד מול כעשרים אנשים. שחרי עמד במרכז ומקדימה כך שעיניו של תריחסטן ננעצו בו ישירות.שחרי לא נראה מרוצה בכלל ולראשונה מאז שהתחיל תריחסטן לעקוב אחריו הוא חש מבוכה ומעט אשמה.
"לא התכוונתי, נפלט לו והוא הביט במבט רציני בחברו הטוב.
"לא התכוונת?" חזר אחריו שחרי בטון לא מרוצה ומעט מופתע "במשך כמה זמן לא התכוונת?"
תריחסטן השפיל את עיניו. הוא לא ידע מה לומר.
שחרי קרב אליו והניח את ידו על כתפו. עיניו האפורות הישירו מבא אל עיניו של תריחסטן. תריחסטן לא ראה אותו מעולם כזה רציני. "אסור לך לגלות לאף אחד על המקום הזה" אמר בשקט. קולו היה קשוח.
תריחסטן כיווץ קלות את גבותיו "מדוע לא?"
עיני שחרי הצטמצמו קלות. "אתה באמת שואל אותי אחרי שעקבת אחריי לכאן?"
הוא הרגיש אשם. הוא הרגיש נבוך. אבל הוא חייב לדעת מה זה המקום המוזר הזה.
"אני בסך הכל רוצה לדעת מה המקום הזה".
"אין בעיה, שחרי הפתיע אותו. שחרי הזדקף במקומו "תבטיח קודם".
"אני מבטיח" אמר לבסוף. "אבל מה זה המקום הזה?" שאל ביותר מדי להיטות ממה שהתכוון. הוא כחכח בגרונו "אני מתכוון, מה זה המקום הזה?" קולו היה מתון יותר.
שחרי נאנח וסימן משהו באצבעותיו. האיש שעמד מאחורי תריחסטן רכן לעברו ותריחסטן חש איך החולים שכובלים אותו נרפים. הוא זז באטיות וכשהיה בטוח שהחוטים הוסרו ממנו הוא התרומם באטיות כדי לא להקפיץ אותם ומתח את איבריו.
שחרי גלגל את עיניו "היית כבול בקושי חמש דקות. מה אתה עושה הצגות?" בקולו נשמע שעשוע ותריחסטן חייך בהקלה.
"מצטער שעקבתי אחריך, אמר בכנות "אם תרצה, אלך ולא אספר לאף אחד על המקום הזה"
שחרי הביט בו לרגע ונשך את שפתו התחתונה בהרהור "לא,תישאר. אבל תישבע שאתה לא מספר לאף אחד על מה ששמעת היום".
תריחסטן לא היה בטוח איזו סוג של שבועה הוא רוצה ולכן הלך על הבטוח והרים את ידו הימנית כשכפה חשופה.
"נשבע" אמר ברצינות.
שחרי הנהן ואז הוריד את ידו בטפיחה "קדימה ,חטטן" כשהם התקדמו לעבר חדר כלשהו שחרי מלמל אליו:"באמת אסור לך לספר. אם תספר, לא אגן עליך מהעונש". הוא טפח על כתפו ותריחסטן הנהן מרגיש לראשונה חשש על חייו. אבל הוא בלע את רוקו ונכנס לחדר הפנימי.
YOU ARE READING
כוחות כפולים
Science Fiction"אני יודעת שאת מיוחדת.החורף לא סתם נטש אותך. הוא פשוט לא היה מסוגל לחיות בתוכך. משהו בך חזק מדי עבורו". אוקיינוס היא תלמידה בת שבע עשרה במדינת כוחור. גופה ריק, אין בה כוחות ולכן היא מנודה חברתית חוץ מחברה אחת נאמנה בשם חולי שרואה אותה כשווה אליה. א...