כוחות כפולים

פרק 3

"מה זאת אומרת , צריך למצוא..על איזה כוחות אתה מדבר? אתה צוחק ממני המורה?' את השאלה האחרונה שאלה בנימת חשד.לפתע הבעת פניה התבהרה.זה לא מצא חן בעיני חתור.
"הו, היא התרוממה ממקומה,נתקלת באחד מרגלי הכסא "הבנתי" עיניה הביעו אי אמון והמורה הזדקף במקומו בחשש.
"הבנת מה?" שאל בשקט.
"זו בדיחה,נכון?" קולה רעד "יש פה מצלמה שמתעדת את השיחה הזאת" זו לא הייתה שאלה.
היא פלטה צחוק קצר,חסר הומור "לא ציפיתי...מהכיתה.. היא הסתבכה מעט במילים ואז נשמה עמוקות. "יום טוב" היא הסתובבה בנוקשות וסגרה אחריה את הדלת בשקט מתעלמת מהמורה שקרא בשמה.
חתור הביט בדלת לרגע או שניים ואז נאנח בכבדות. הוא הציץ ביומן השנה שניצב על שולחנו ונד בראשו בייאוש.עם כל יום שעובר המצב רק מחמיר.היה עליו לשכנע את אוקיינוס ומהר.

אוקיינוס צעדה במסדרון השקט פגועה עד עמקי נשמתה. מעולם לא חשבה שדווקא המורה חתור,המורה היחיד שלא לגלג על מצבה,יעשה לה את זה. מההתחלה הבהיר לכיתה שהוא לא יקבל שום צחוק או בדיחה על חבר לכיתה.
"כולכם מוכשרים בדרך כזו או אחרת.כל עוד אתם לא בעמדת מושל כמו קייחו אין לכם זכות לצחוק על אדם אחר. הוא הרכין את ראשו לרגע ואז הוסיף "אתקן את עצמי.אפילו בעמדת ממשל אין לכם הזכות לעשות זאת" רחש תדהמה עבר בכיתה.האם הרגע הביע המורה בדרך עקיפה,התנגדות לשלטון?
למחרת ראו שניים ממשטר כוחור אוחזים במורה ומובילים אותו החוצה. אף אחד לא ידע מה היה שם,אבל כבר למחרת חזר חתור לבית הספר,מעביר שיעורים כרגיל. התרוצצו כל מיני שמועות אבל אוקיינוס כבר הספיקה לחבב אותו ולכן לא שמה לב לשמועות המופרעות שסבבו את הפרשה.
ועכשיו..היא הרגישה כאילו תקע סכין בגבה.
היא פתחה את דלת הכיתה,מתעלמת מעשרות העיניים שננעצו בה. "מצטערת שאיחרתי" אמרה בקול ריקני. המורה קלמטרי התבוננה בה וחייכה ברשעות "זה בסדר,גם כך תכשלי ללא ספק בבחינות.מבחינתי את משוחררת עד סוף השנה."
אבל אוקיינוס לא חיכתה לשמוע את סוף המשפט והתיישבה בכיסאה מתבוננת בעיניים ריקות במחברת הפתוחה מהשיעור של המורה חתור.
השתררה שתיקה מופתעת לרגע ואפילו המורה קלמטרי כחכחה בהפתעה נבוכה ואז המשיכה בשיעור.
חולי דחקה בה בעדינות בעזרת מרפקה "הכל בסדר?"
אוקיינוס לא ידעה מה להגיד. מצד אחד זאת הייתה מתיחה של הכיתה וסביר להניח שהם תכננו את מה שיגיד המורה כדי לגרום לה להתלהב ואז לצחוק עליה. מצד שני...היה בה ספק קטנטן שהמורה דיבר אמת.הכיתה נראתה מופתעת מאיחורה ואפילו לא נשמעו לחשושים מרושעים..אולי המורה לא שיקר? אבל על אילו כוחות הוא דיבר? היא החלה להרגיש בבושה מתפשטת בה. היא לחצה את עיניה כשהתקרית במשרדו של המורה שוחזרה במוחה. נראה היה שדיבר אמת. היא לחצה על מצחה וכיווצה את גבותיה. "אויש,אני כזאת טיפשה" חולי צחקקה "טוב,זה לא חדש" אבל קיבלה רק מבט נוזף מחברתה.
"אני חייבת ללכת" אמרה לפתע אוקיינוס בבהילות.
"את השתגעת? גם כך את על הכוונת של קלמטרי".
"אני על הכוונת של כולם. וחוץ מזה,היא אמרה לי ממש לפני דקה שאני לא צריכה להיכנס לשיעורים כי אני הולכת להיכשל" היא חייכה קצרות.
"העלמה אוחלי, יש לך משהו לספר לנו?" היה ברור שהיא תתעלם לחלוטין מכך שגם חולי דיברה.
חולי כנראה הרגישה בכך כי היא הרימה את מבטה ואמרה "אני מצטערת המורה,אני התחלתי בשיחה" אבל קלמטרי רק אמרה "בבקשה חולי,את לא חייבת לקחת את האשמה על עצמך.ראיתי בבירור את אוקיינוס מדברת".
"זה בסדר, הזדרזה אוקיינוס להגיד לפני שחולי תתחיל להתווכח עם המורה.היא הביטה במורה וחייכה "אני יכולה לספר לכם את מה שאמרתי לחולי" המורה נראתה מופתעת אבל היא מיהרה לכחכח בגרונה "ובכן?"
"אמרתי לה שהחלטתי להקשיב לדברייך, אוקיינוס הרימה את תיקה ודחפה את המחברת והעיפרון לילקוטה "ומהיום לא אכנס לשיעורים שלך" היא התרוממה ממקומה והחלה לצעוד בין התורים,לכיון הדלת.
"מה את- החלה קלמטרי להגיד אבל אוקיינוס כבר אחזה בידית הדלת.היא הסתובבה אליה בשלווה "זה לא מה שאמרת? היא כיווצה את גבותיה כאילו מנסה להיזכר בדבריה של המורה "יעצת לי לא להיכנס לשיעורים שלך מאחר ואני בכל מקרה אכשל" כעת שום צל של חיוך לא נראה בפניה. לא תריחסטן ולא אף אחד מתלמידי הכיתה היה מודה בזה אבל באותו רגע היא נראתה מאיימת מאד. "וזה מה שאני מתכוונת לעשות" אוקיינוס הסתובבה ויצאה מהכיתה.