פרק 44

22 4 0
                                    

העיניים האפורות נפערו לרווחה וחולי נדה בראשה באי אמון "לא" לחשה. זה כל מה שהצליחה להוציא מפיה.

אוקיינוס שהרגישה הקלת מה אחרי המשפט הראשון הנהנה "כן. אמא סיפרה לי ולדניאל את זה לפני כמה שבועות. אני לא יודעת למה היא הייתה עם קייחו אבל זה מה יש. אני הבת של הקיסר שלנו ואף אחד לא יודע את זה חוץ ממך, מבן והוראס וממני ומדניאל. את מוזמנת לשנוא אותי כמה שתרצי" היא התרוממה "ובזמן הזה אני אמשיך לשטוף את הסירים".

אוקיינוס לא רצתה לחשוף בפני חולי את כאבה. ליבה התכווץ כשראתה את הבעתה של חולי. אולי חולי לא התכוונה להראות זאת אבל אוקיינוס זיהתה את ניצוץ הדחייה שהופיעה בעיניה של חברתה הטובה. חולי כנראה יכלה לסבול את עצם היותה ריקה אבל לא את עצם היותה הבת של הקיסר. האיש שהן תיעבו יותר מכל. היא השתמשה בכל כוחה כדי לשפשף את הסיר הגדול מתכולתו שהתייבשה ותיעלה את כל כוחה לבפנים. היא לא תבכה מול חולי, חשבה בכעס כשהרגישה את העקצוץ בעיניים. תראי שאת אדישה, שלא אכפת לך, המשיכה לומר לעצמה בעקשנות, אל תראי שזה מפריע לך. זו לא אשמתך שאת הבת של האיש המתועב הזה. 

לפתע קול מיואש הופיע. אבל למה? למה אני הבת שלו? לא סבלתי מספיק עד עכשיו? 

כמה מוזר לחשוב שהאנשים שהתעללו בה וצחקו עליה בבית הספר בגלל הריקנות שבה, הם אלו שיעריצו אותה ויחפשו בחברתה אם יגלו שהיא הבת של קייחו, חשבה במרירות. לא תודה, אני לא רוצה אף אחד מהחבורה המגעילה הזאת. אני רוצה רק שחולי תישאר חברה שלי. למה אני צריכה להיות הבת שלו? למה עשית את זה אמא? לפתע הכעס על אמה התעורר. למה עשית את זה? הייתי מעדיפה להישאר ריקה ולא לגלות את הסוד הנוראי הזה.
היא דחקה את הדמעות והמשיכה לנקות בכעס הולך וגובר את הסיר. אני שונאת אותך אמא, חשבה בליבה למרות הכאב שחשה כשאמרה זאת. היא אהבה את אמה אבל המעשה הזה... איך יכולת לעזוב אדם נהדר כמו דניאל? איך יכולת לעזוב אדם שסיכן את חייו כדי לגור איתך במדינה שלא מתאימה לתנאי המחיה שלו? אדם שהיה מוכן לסבול את הקור בשבילך? פשוט נטשת אותו והלכת לאדם אחר. ועוד איזה אדם! קייחו! לא פחות. בנו של הקיסר דאז וכיום הקיסר שלנו. אדם שלימדת אותי לשנוא. למה גרמת לי לשנוא את הקיסר שעה שידעת שהוא אבי? 

"אוקיינוס!" קולה החד של חולי קטע את רצף מחשבותיה המבולבלות.

"אוקיינוס!" נימת התרעה הופיעה בקולה וגרמה לאוקיינוס להוציא את מחצית גופה מתוך הסיר ולהביט בחולי בשאלה. באופן מוזר נראה כאילו מישהו הדליק עוד אור במטבח. היה קשה כמעט לראות את חולי. היא ראתה את הצללית של גופה כאילו היא רק צל. אוקיינוס כיווצה את עיניה :חולי?" לאט היא החלה להבחין בפניה של חולי ואז באשר גופה, בגדיה נצבעו בגווני ירוק בקבוק ושיערה חזק להיות כהה.

האור במטבח דעך ואוקיינוס נשענה על אצבעות רגליה והביטה בחולי "מה קרה?"

"את הארת" אמרה חולי בקול המום "אבל האור היה חזק מתמיד. אם לא הייתי עוצמת את העיניים, הייתי מתעוורת" קולה עדיין נותר נדהם "בחיי, הרגשתי כאילו השמש העבירה את ביתה למטבח הזה. האור היה מטורף".

כוחות כפוליםWhere stories live. Discover now