פרק 39

27 3 0
                                    

חולי ישבה באולם הגדול על כיסא מהודר והביטה בקייחו שהסתובב אנה ואנה. ידיו היו שלובות מאחורי גבו הצר וכל צעד השמיע את זעמו. עברו כבר ארבעה ימים מאז הנערה ההיא אוקיינוס, זהרה לה כמו כושמי וארבעה ימים מאז ברחה קרחון מביתה.
"איך,לעזאזל, יכלה לדעת שאנחנו מחפשים אותה?" קרא בפעם המי יודע כמה והרים את ידיו בתסכול. הן צנחו לצד גופו כשהמשיך ללכת כשהוא ממלמל לעצמו. חולי השתדלה מאוד שלא לחשוף את מה שחלף במוחה. אילו רק היה יודע שזה אחיינו האהוב ויורשו לכתר, גיחכה בליבה. כל הכבוד,תרי, חשבה בליבה בהערכה.
כשנזכרה בתריחסטן עלתה לראשה דמותו של שחרי. שיערו הבלונדיני מלוכלך נופל על עיניו כמו תמיד. מעניין לאן הוא הלך, תהתה לפתע. הבעת פניו הייתה די לחוצה כשיצא מהבית. אבל היא הזדרזה לחזור לארמון ולכן לא טרחה לשאול אותו.
תריחסטן בטוח יודע, הרהרה, הוא החבר הכי טוב שלו. אבל אז נזכרה שתריחסטן עצמו לא הבין מדוע שניהם כה נחפזים ללכת.
היא נאנחה בקירבה. יותר מדי סודות יש כאן לאחרונה. עיניה ננעצו בקיסר העצבני וראשה מלא מחשבות.
כשקמה בבוקר, מוקדם בבוקר, איפרה את עורה שוב כך שהקיסר דחה שוב ושוב את העברתה לחדרו.
היא רצתה לספר לאמה אבל לא יכלה לחמוק מהארמון. קייחו בקושי נתן לה רגע לבדה והיא מצאה את עצמה נמלטת למטבח פעם אחר פעם. חוליאניה הייתה אשת סודה ואף עזרה לה ללטש את האיפור ולתקן אותו בגיחותיה הקצרות של חולי.
לאחר שחולי חשפה בפניה את מצבם הרע של הוריה וכיצד היא חושבת להציל את אוקיינוס ולברוח משם, חוליאניה הייתה נחושה בדעתה לעזור לשתי הנערות.
חולי העיפה מבט זריז בשעון הקיר הגדול והמפואר עד כדי גיחוך וזעה בעצבנות בכיסאה. היא קבעה להיפגש עם חוליאניה בעשר ועכשיו השעה הייתה חמישה לעשר.
חוליאניה התריעה בפניה שזמנה מוגבל ושיש עליה שש עיניים ולא שניים.
המאבטח האישי של חולי לא עשה את החיים קלים יותר.
קוטר היה לחלוטין שבוי בקסמיה של חוליאניה על אף שזו לא הייתה מעוניינת בו כלל ועיקר.
"אני מעוניינת בכלל באסיר ההוא,הידיד של חברה שלך.. בן" לחשה לחולי במתיקות יום אחד כשזו עזרה לחוליאניה לנקות את המטבח בשעת לילה מאוחרת. כך הצלילו השתיים לדבר על נושאים מסווגים בלי לחשוש שמי שומע אותן.
חולי זכרה את בן ולפי מה שאוקיינוס אמרה לה, הבחור הרגיש אותו הדבר כלפי חוליאניה.
"חולי, חדר קולו החד של קייחו למחשבותיה. היא זינקה ממקומה והביטה בו במבט עירני "את וודאי יודעת לאן הלכה אמה של הנערה הכושמית" הנערה הכושמית משום מה מילים אלו העבירו בה צמרמורת. מאין להם שלאוקיינוס יש שורשים כושמיים? תהתה, האם אוקיינוס בעלת דם כושמי? מחשבה ליוותה מחשבה עד אשר הלכה חולי לאיבוד ולא השיבה לשאלת קיסרה.
"חולי!" קרא קייחו בקול רם. היא זינקה בשנית ונענעה בראשה כדי לנקות אותו מסבך המחשבות המבולבלות "לא, אדוני" השיבה במהירות "אני לא מכירה מספיק את קרחון כדי לדעת זאת" היא ידעה שהיא יכולה לעשות שימוש בכוחותיה אבל כמובן סוג כוח זה היה צריך להישאר בסוד. למעשה, היא מאוד השתדלה לאחרונה לא להשתמש בכוח חיזוי העתיד. היא חששה מדי מפני מה שעלולה הייתה לראות.
קייחו נאנח ואז הרים את ידו "משוחררת" חולי השתדלה לא לזנק מהכיסא ולרוץ אל המטבח כדי לא לעורר את חשדו.
"חוליאניה" קראה בלחש, נימת קולה דחופה "היכן את?"
חוליאניה הופיעה בשמלת העבודה החומה שלה שהייתה מכוסה בסינר לבן וארוך "כאן, יקירה" אמרה בקול עדין "מה קרה?"
חולי מיהרה אליה "הם מחפשים אחר קרחון" עדכנה.
"את יודעת איפה היא?" היא הושיטה לחולי בד אפור וסימנה לה להתחיל לנקות את משטח המתכת עליו חתך השף את הבשר. רק בדרך הזו הצליחו השתיים לעדכן ולהתעדכן מבלי לעורר את חשדם של מנהל המטבח ושל קייחו. הן רק קיוו שקוטר לא יופיע שם ויפריע להן.
"את יכולה אולי להעמיד פנים שאת בקטע שלו, יעצה לה חולי יום אחד לאחר שקוטר הלך מהמטבח כדי לטפל בעניין דחוף "כך נוכל לרכוש את אמונו ומי יודע, אולי הוא יהיה לנו לעזר".
"אני לא משתמשת בנשיות שלי בשביל לפתות גברים לעשות כרצוני, אמרה אז חוליאניה בקול תקיף "אנחנו נמצא דרך גם בלי עזרתו של קוטר". חולי לא העלתה את הנושא פעם נוספת כדי לא לעורר שוב את כעסה של חוליאניה.
"אני חושבת.. אמרה חולי לאחר רגע מחשבה בעודה מנקה באיטיות את המשטח הכסוף "ששחרי אולי יודע. הוא התנהג מוזר בפעם האחרונה שראיתי אותו.. זה היה ממש לאחר העלמות קרחון".
"שחרי זה החבר הכי טוב של תריחסטן?" נזכרה חוליאניה ונענתה בהנהון מצדה של חולי.
"כן. תריחסטן וודאי לא יודע כי הוא עצמו נראה מופתע כששחרי כל כך הזדרז ללכת... אני מיהרתי לכאן כדי להעמיד פני חולה, היא נדה בראשה "אני חייבת לגלות היכן קרחון" אמרה בקול נחוש "אני לא חושבת שהיא יודעת כמה קייחו מחפש אחריה".
"אני תוהה מדוע" מלמלה חוליאניה שעה שקילפה תפוחי אדמה וגזרים לארוחת הצהריים. חולי הרימה את פניה ונעצה בה מבט מופתע "מה זאת אומרת?"
"זה פשוט, חוליאניה הניחה לרגע את הסכין על קרש העץ עליו היו מונחים כל הקליפות שחלקן מאוחר יותר, יינתנו לתרנגולות "אני מבינה למה הוא מחפש אחריה. בכל זאת, כנראה הבת שלה היא חצי כושמית מה שאומר שקרחון התרועעה בדרך כלשהי ובלא ידיעת אף אדם, בחברת כושמי שרק הירח והכוכבים יודעים איך הצליח להתגנב לכוחור מבלי שאף אדם ישים לב".
"בלי להעליב את המשמר הארצי, אמרה חולי בטון יבש "אבל השמירה פה לא להיט. לי ולאוקיינוס לקח פחות מעשר דקות לצאת מכאן" חולי מעולם לא דיברה על יום הבריחה של השתיים ולכן חוליאניה לא מיהרה להשיב או לומר דבר מה ורק חיכתה להמשך. "היינו כל כך קרובות" משהו נשבר בקולה של חולי אבל כשחוליאניה פנתה להביט בה עיניה של הנערה היו קשוחות וגבותיה מכווצות. ליבה של חוליאניה התכווץ בקרבה. היא ידעה מהשיחות עם חולי כמה קיוותה הנערה לצאת לחופשי ולהשתחרר מהנישואין שנכפו עליה עם גבר מבוגר ממנה ואכזר מאוד. לראשונה בחייה שמחה חוליאניה בהיותה נערת כפר פשוטה, בת למשרתי המלך והמלכה. עליה לא נכפו נישואין וספק אם קיסר גדול כמו קייחו היה משפיל את עצמו להציע לבת כפר נישואין. מאחר וחוליאניה עבדה מגיל מאוד צעיר בארמון, לא ייחס לה קייחו חשיבות מרובה וכך לא נאלצה להיות בהרמון שלו. נשים יפהפיות שמצאו חן בעיני קייחו נלקחו להרמון שקט בקצהה הדרומי של כוחור וחיו שם עד אשר לא חפץ בהן הקיסר יותר. ככל שהעמיקו יחסיה עם חולי הבינה מדוע התעניין בה קייחו כל כך עד שהציע לה נישואין. מעבר ליופיה, הייתה חולי חריפת שכל ועקשנית. משיחה קצרה איתה שניהלה איתה חוליאניה לראשונה הבינה שיש לה עסק עם נערה פקחית ולא פשרנית. חולי הייתה נחושה לצאת מכוחור ומהנישואין האיומים וחוליאניה שמחה להציע לה עזרה. כרגע המטרה הייתה להוריד את קוטר מהגב של חולי כדי שתוכל לחמוק לבית הוריה ולחבריה. חולי ניסתה לארגן פגישה בכלא בינה לבין חברתה הטובה, אוקיינוס, נערה שהתחבבה מאוד על חוליאניה שעה ששהתה כאן לתקופה קצרה אמנם, אבל מספיק בשביל להבין איזו נערה מיוחדת היא. הנסיונות היו עקרים ובכל פעם קיבלה חולי סירוב תקיף מקייחו. חוליאניה לא הבינה מהיכן האומץ לשאול שוב ושוב את הקיסר מבלי לפחד מתגובה חריפה. אבל נדמה היה שקייחו סבלני מאוד עם חולי. עוד דרך בה ראתה כמה חולי חשובה לקיסר.
אבל נראה שחולי בהחלט לא חושבת כמו הקיסר. היא הרגישה בכלא לא פחות מחברתה. היא קמה כל בוקר בחשש שהיום יעבירו אותה לחדרו של קייחו. למזלה הרב, האירועים האחרונים דחו את המעבר אבל חולי וכמותה חוליאניה, ידעו שזה רק עניין של זמן עד שהקיסר ידרוש להעביר אותה לחדרו. ואז לא תוכל חולי להתחמק ממגעו של קייחו. מגע שידעה שיגרום לה להקיא. רק המחשבה על כך גרמה להבעה של תיעוב לעלות על פניה של חולי ולתחילתה של בחילה להופיע בבטנה.
"אתן תצלחנה, אמרה חוליאניה בשקט והושיטה את תפוחי האדמה הקלופים לחולי ששטפה אותם במים ושמה אותם במסננת גדולה ואפורה "אני אעשה כל שביכולתי" הבטיחה וידעה שתעמוד בכך.
"אבל חולי, אמרה בקול נמוך יותר. חולי עצרה ממלאכתה ורכנה לשמוע את דבריה של נערת המטבח "את לא יכולה לראות אם.. היא הניעה את ראשה מעט למעלה ועיניה ננעצו במצחה של חולי. חולי נאנחה. "אני לאחרונה לא רואה יותר מדי. אני די בטוחה שזה קשור למצב הנפשי שלי" היא חזרה לשטוף תפוחי אדמה "אבל זה טוב. כך לא אוכל לראות אם מחכה לי גורל אכזרי".
"או טוב" הוסיפה חוליאניה בעדינות.
חולי לא ענתה על זה ושאר העבודה בוצעה בשקט מתוח.

כוחות כפוליםWhere stories live. Discover now