היי לכולם,
זהו הפרק האחרון לחלק הראשון של הסיפור שלי. כרגע אני עובדת על החלק השני של הסיפור ואתחיל לפרסם פרקים ממנו בקרוב (מקווה🤞🏼)
אני מודה לכם כל כך ומעריכה כל אחד ואחת מכם על כך שהקדשתם מזמנכם לקרוא כל אחד מחמישים ושניים הפרקים שלי. מקווה שתהנו מהפרק הזה🩷🩷
"אתם מוכנים?" שאל דניאל את חולי ואת קרחון שכעת הייתה מקולחת וישבה על מיטתה של חולי, לבושה במכנס בד שחור נוח ובחולצה קצרה בצבע ירוק.
חולי הנהנה וחיכתה בקוצר רוח לבואו של תריחסטן. לא עברו שתי דקות וכבר נשמעה דפיקה על הדלת. ליבה של חולי פעם בחוזקה ובטנה כאבה ממתח. האם תריחסטן ישמור את הסוד? היא התקשתה לחשוב שהוא יגלה את סודם אבל עדיין לא יכלה לדעת מה תהיה תגובתו. סודם היה רציני ונחשב בגידה בממלכה ותריחסטן עדיין היה אחיינו של הקיסר. הוא אהב את דודו. מצד שני הוא התכוון לבקש את ידה של חולי מהקיסר למרות שתגובתו של הקיסר הייתה עשויה להיות חריפה.
היא נאנחה והרימה את עיניה בדיוק כשהוא נכנס. הוא נראה סקרן והביט בדניאל, שהפך שוב לחתול, והנהן אליו. דניאל הפנה אליו את גבו וקפץ על ברכיה של חולי, והתיישב לו בנוחות.
"היי, הוא קפא במקומו כשראה את קרחון "מה את עושה כאן?" שאל בקול מתוח ועיניו זזו אל חולי "מה קורה פה?"
חולי החוותה בידה אל הכיסא שהכינו במעוד מועד וסימנה לו לשבת "אני רוצה לספר לך משהו". תריחסטן התיישב וגרר את הכיסא כך שישב מול חולי והביט בה במבט זהיר "לספר לי מה?"
"תריחסטן, פתחה חולי שוב "אני מתכוונת לספר לך משהו שעשוי לשנות את הדרך בה אתה רואה אותי" ולאחר מחשבה נוספת הוסיפה "ואת שחרי."
"שחרי?" הוא כיווץ את גבותיו "שחרי כאן?" הוא הביט סביבו כאילו שחרי מסתתר בנקודה בלתי נראית בחדר.
"לא, אמרה חולי וניסתה להחזיר את תשומת ליבו אליה "הוא לא פה, אבל אני יכולה להגיד לך היכן הוא" עיניו של תריחסטן התמקדו בה בחדות "יש לי תחושה שאני לא הולך לאהוב את זה" מלמל וחולי נדרכה.
"רק נסה לשמור על ראש פתוח לזכור שאנחנו רוצים בטובת כולם" אמרה לפני שסיפרה לו את הכל. היא לא החסירה ולו פרט אחד ורק צפתה בעיניו הולכות ונפערות. כשסיפרה לו על דניאל, קפץ החתול ולפני שרגליו הספיקו לגעת בקרקע, דמותו האנושית של דניאל התגשמה מול תריחסטן שכמעט התעלף מבהלה. "שמיים אדירים" מלמל לעצמו אבל לא הפסיק את חולי ולו לרגע. היא הודתה לו בליבה שכן חששה שאם היה קוטע אותה ומקשה, הייתה מתבלבלת. אבל מילותיה קלחו, זרמו ושטפו את החדר הגדול, ממלאות אותו באמת.
"רגע, אמר תריחסטן. הוא אחז בראשו, מניח את מרפקיו על ברכיו. חולי שתתה מכוס המים שנתן לה דניאל, גרונה יבש אחרי זמן ארוך של דיבור. "את רוצה להגיד לי ששחרי, אוקיינוס ושני האסירים, נמצאים בחוץ?" את המילים האחרונות הוא צעק בשקט.
YOU ARE READING
כוחות כפולים
Science Fiction"אני יודעת שאת מיוחדת.החורף לא סתם נטש אותך. הוא פשוט לא היה מסוגל לחיות בתוכך. משהו בך חזק מדי עבורו". אוקיינוס היא תלמידה בת שבע עשרה במדינת כוחור. גופה ריק, אין בה כוחות ולכן היא מנודה חברתית חוץ מחברה אחת נאמנה בשם חולי שרואה אותה כשווה אליה. א...
