כוחות כפולים

פרק 29

בן היה במצב רוח רע הבוקר ונראה שכעס מאוד על אוקיינוס. כשירד לארוחת הבוקר מלווה במאבטח הרציני יותר, הוא נראה זועף מהרגיל.
אוקיינוס בדיוק מרחה לעצמה ריבה על פרוסת הלחם והרימה את מבטה אליו בחיוך "בוקר טוב, הזוהר בחשיכה" היא הייתה די מרוצה מהשם הזה ולכן חיוכה התרחב. אבל הוא לא נשאר בפניה זמן רב. למעשה, בשנייה הבאה הוא ירד כשבן הביט בה במבט זועם והתיישב על יד הוראס.
היא זקפה את גבותיה בהשתאות "הכל בסדר?"
לא יכול להיות שהוא עדיין כועס על אתמול, חשבה בגבות מכווצות, זה היה בצחוק ולפני שנפרדנו לחדרים הוא אמר לילה טוב.
מצד אחר, הוראס דחף לו מרפק לצלעות כדי שיברך אותה בלילה טוב.
היא הניחה את הפרוסה על הצלחת. "בן" אמרה בהיסוס. הוא לא הרים את מבטו אליה. הוראס העיף בו מבט אחד ואז גלגל את עיניו "עזבי, אוקיינוס. הוא עצבני על אתמול".
"אבל זה היה בצחוק!" קראה "אילולא ידעתי שזה יעצבן אותך כל כך לא הייתי עושה את זה" הוא עדיין לא הגיב ולכן הוסיפה "בחייך, אתה זה שאוהב להתבדח מבינינו. מה פתאום נהיית כבד?"
בן הרים את מבטו באחת אליה, עיניו יורות גיצי זעם "שלא תעזי לעשות את זה עוד הפעם, את שומעת אותי? אם את לא רוצה למות ולהרוג בדרך עוד אנשים, אני מציע לך שלא תשמשי בכוחות המטופשים שלך עליי".
היא נרתעה אחורנית, נבהלת מעט מנימת קולו החריפה. אבל היא לא יכלה שלא להיעלב "הכוחות שלי לא מטופשים" כעס השתרבב לקולה "אין לך מושג מה עברתי כדי לקבל אותם".
בן גיחך "מה עברת? נולדים איתם. תפסיקי להיות דרמטית".
עכשיו הגיע תורה של אוקיינוס לכעוס. פניה נעשו אדומים "אתה לא יודע מה עברתי כדי לגרום להם להופיע" סיננה "אז שלא תעז לצחוק על הכוחות שלי". הבעת פניו הכועסת של בן הוחלפה בהפתעה.
הוא החליף מבטים תוהים עם הוראס ואז חזר לצלחת שלו.
התחשק לאוקיינוס לקשור אותו לכיסא אבל היא גייסה את כל שליטתה העצמית כדי לא לעשות זאת. היא לא רצתה שיקרה מה שקרה בערב הקודם.
"אני הולכת להתארגן בחדר שלי" דיווחה למאבטחים שאכלו בשולחן לצידם. הם הנהנו לה והיא עלתה לחדרה, לא לפני שלקחה איתה את פרוסת הלחם שלה.

הוראס נאנח "אני לא יכול עם אווירת הזעף הזאת.בעוד רגע אעלם ואופיע בארמון" הוסיף כדי לראות את תגובתם. שום תגובה. השניים נעצו מבט זועף בחלון שלצידם. הוראס נאנח בשנית ונשען אחורה.למה אני לא ישבתי ליד החלון? הרהר, לפחות הייתי מרגיש אווירה שלילית רק מכיוון אחד ולא מוקף בה.
בסופה של שעה ארוכה ומעיקה הרכב נעצר והוראס זירז את בן לצאת. בן נעץ בו מבט כועס אבל הוראס התעלם. הוא היה מורגל למצבי הרוח שלו.
המאבטחים בדקו את הוראס ובן ומאבטחת מטעם הארמון בדקה את אוקיינוס לפני שנתנו להם להיכנס.
"כך זה יהיה כל יום?" רטן בן.
"כן" השיב לו אחד המאבטחים בשלווה. אוקיינוס הלכה בראש ותהתה אם תראה את חולי היום. עדיין היה לה מוזר שהיא כל כך קרובה אליה, אבל הן לא רואות האחת את השנייה. מסתבר שאסור לחולי לעשות כל מה שהיא רוצה, חשבה באכזבה, אבל חולי בהחלט נראתה רצינית כשאמרה לי אתמול שנתראה ונדבר. היא יודעת בכלל לכמה ימים אני כאן? יש רק עוד יומיים. איך נצליח..
"אוקי" נשמע קריאה לפתע. אוקיינוס שהייתה שקועה במחשבות קפצה ממקומה והסתובבה לכיוון הקול המוכר. חולי ירדה במהירות בגרם המדרגות הארוך עד גיחוך כששמלתה בצבע הלילך היום, מתנופפת מאחוריה בצורה מקסימה.
אוקיינוס חייכה אבל לא עשתה צעד אחד שמא יגיבו המאבטחים במהירות. הם עדיין לא ידעו איך חולי מכירה את אוקיינוס והם גם לא שאלו.
חולי עטפה את אוקיינוס בחיבוק וכשהתרחקה ממנה היא הנהנה אל השאר.
"נחשי מה?" אמרה בהתלהבות, עיניה נוצצות. היא לא חיכתה לתגובתה של אוקיינוס ואמרה "נתנו לנו שעה חופשית יחד".
אוקיינוס פערה את עיניה וחיוך גדול התפשט על פניה. היא ספקה את ידיה בהתרגשות "איך הצלחת לשכנע את השומר הרציני שלך?"
חולי צחקקה "הוא לא כזה רציני. הוא האדם היחיד שהיה נחמד אליי בכל השבועיים שלי כאן..עד עכשיו, בעצם" עצב מילא את תווי פניה.
"חוחי.." אוקיינוס לא ידעה מה להגיד כדי לנחם אותה. היא לא יכלה להגיד לה שהכל יהיה בסדר מעכשיו כי הן ביחד..הרי מחר בערב היא חוזרת לכלא..
"קדימה,בואי" היא הסבירה למאבטחים של אוקיינוס בקצרה את האישור שלה והם הנהנו ואמרו שהם מעודכנים.
בן והוראס הנהנו ונפרדו ממנה וקדו לחולי.
"בבקשה אל תשתחוו לי" אמרה חולי ותפסה בידה של אוקיינוס "כדאי שננצל כל שנייה" אמרה.חברתה הסכימה איתה בלב שלם.