"אני חייב לתת לכם הזדמנות נוספת לחזור לארמון" אמר מר טאקי. זה היה לאחר ארוחת הערב והשלושה נקראו אל משרדו.
הוראס נתן לו דוח מפורט על מה שקרה. אוקיינוס לא הייתה מרוכזת בדבריהם. היא חיכתה שבכל רגע ייכנסו שומרים וייקחו אותה לקייחו. היא דאגה לאמה. האם נתפסה?
מה איתה עכשיו? אילולא תריחסטן הטיפש, חשבה בזעם, כל זה לא היה קורה. מה פתאום הוא רצה לדבר איתי? אוף חולי, חשבה בעצבות, אם לא היה לך אכפת ממני הכל היה בסדר.
איזו מחשבה מגעילה, חשבה ישר לאחר מכן, חולי דואגת לי וכך אני חושבת עליה?
זה פשוט.. היא זעה במקומה בחוסר נוחות, ממתי תריחסטן צריך להתנצל בפניי? בכל שנות הלימודים שלנו יחד הוא לא התנצל. למה עכשיו? השחצן הזה. אם הוא לא רוצה להתנצל לא צריך. אני לא צריכה שיעשה את זה בגלל שחולי ביקשה ממנו. זה אפילו יותר משפיל , הזעף בפניה העמיק.
"הכל בסדר?" מישהו לחש לידה.
היא התנערה ממחשבותיה באחת והנהנה אל בן. היא העבירה את תשומת ליבה אל השיחה בחדר.
"בסדר גמור, אמר הוראס "תעדכן אותנו. לילה טוב".
"זהו?" הופתעה אוקיינוס כשיצאו.
בן סגר אחריו את דלת המשרד "את חלמת" השיב והם החלו לצעוד במסדרון כשמאחוריהם מאבטח.
"על מה דיברתם?" שאלה בחוסר זהירות. הוראס העיף בה מבט חד "על ההתנדבות שלנו" אמר בקול מרומז "הוא כנראה ישלח אותנו לשם בקרוב".
"למה?" דעתה של אוקיינוס שוב הוסחה כשחשבה על כך שתראה את חולי שוב ומיד אחר כך זרם של מחשבות הגיע בעקבות זה.
בן נעץ את מרפקו בצלעותיה. היא התקפלה קלות בכאב "למה עשית את זה?"
"תתעוררי. את לא מקשיבה למה שהוראס אומר לך" נזף בה.
"אני מקשיבה".
"לא, את שומעת" תיקן.
היא הרימה את גבותיה "אוהו, קראה "מי זה שהפך להיות חכם?"
"אני תמיד חכם" התרברב "אני פשוט מסתיר את זה כדי שלא תקנאו בי" הוא חייך.
"נכון,נכון" הסכימה "אני חייבת להגיד, אבל, שאתה משחק את הטיפש בצורה מאוד משכנעת"
"אני שחקן מעולה" הוסיף והיא גלגלה את עיניה כשהבינה שהפסידה במשחק.
הוא צחקק ואז פניו הרצינו. "רגע, אמר בשקט "אז זה אומר שאפגוש שוב את חוליאניה"
הוראס ואוקיינוס הנהנו בשקט "מה באמת קרה שם,אוקיינוס?" שאל לפתע הוראס "פספסנו את כל ההתחלה. רגע אחד חזרת לאולם ושנייה אחרי זה היה בלגן"
היא זעפה "רגע אחד חזרתי לאולם ובשנייה הבאה הדביל הזה תריחסטן החזיר אותי אליו בכוח קסם. ההל באשמתו" נשפה והרגישה איך הדם עולה לה לראש.
"אוקיינוס תרגעי" נבהל בן "את אדומה לגמרי".
באופן פתאומי החלו דמעות להופיע בעיניה "הכל בגללו, לחשה בקול רועד והשפילה את מבטה "אילולא הוא, אמא שלי הייתה מוגנת בבית שלנו ואני לא הייתי דואגת לה בכל רגע" היא בלעה את רוקה אבל נוכחה שזה היה קשה. הגוש בגרון היה גדול מדי וחונק מדי.
"אני צריכה לשתות מים" אמרה בשקט.
"עוד רגע נגיע לחדרים" ניחם אותה הוראס ולא לחץ עליה לפרט מה קרה שם.
"לילה טוב, הם נפרדו ממנה והמשיכו משם עם המאבטח.
היא עלתה על יצועה והפכה את גבה אל דניאל. הוא התרומם ממיטתו והביט בה בדאגה "הכל בסדר, אוקיינוס?"
היא הרימה את ידה ונופפה בה בביטול "כן. לך לישון".
עבר רגע עד שענה.
"בסדר".
YOU ARE READING
כוחות כפולים
Science Fiction"אני יודעת שאת מיוחדת.החורף לא סתם נטש אותך. הוא פשוט לא היה מסוגל לחיות בתוכך. משהו בך חזק מדי עבורו". אוקיינוס היא תלמידה בת שבע עשרה במדינת כוחור. גופה ריק, אין בה כוחות ולכן היא מנודה חברתית חוץ מחברה אחת נאמנה בשם חולי שרואה אותה כשווה אליה. א...
