"תריס" קראה קוחלי בהתרגשות כשראתה אותו. היא ירדה במדרגות במהירות וקפצה עליו בחיבוק. זה היה למחרת, והשעה הייתה עשר בבוקר. תריחסטן החליט ללכת לאחר שיעור הבוקר שבו גם לא ראה את שחרי, אל ביתה של קוחלי ולדבר איתה. הגיע הזמן להזיז עניינים, חשב שעה שדפק בדלת ביתה.
הוא כרך את זרועותיו סביבה באופן אוטומטי וחייך אליה. "מה אתה עושה כאן?" אמרה כשהתנתקו מחיבוקם. היא הובילה אותו אל עבר הסלון ואותתה לו לשבת. הוא התיישב בכורסה בצבע ורוד זועק והביט בה. היא בהחלט תתאים להיות מלכה, חשב, קוחלי בהחלט נראתה אצילה מאוד כשישבה בגב זקוף וכתפיים ישירות, עיניים אפורות וגדולות מביטות בו בשאלה. אפילו צורת ראשה והדרך בה החזיקה אותו נראתה מלכותית. היא בהחלט תתאים, חשב שוב.
"איפה היית היום?" הוא החליט לפתוח בשיחת חולין "לא ראיתי אותך בשיעור הראשון".
היא משכה בכתפיה "לא התחשק לי ללכת".
הוא הטה מעט את ראשו "לא מתאים לך לוותר כך על שיעור".
היא הנהנה והביטה בו. הוא הבין שהיא לא מתכוונת להוסיף ולכן המשיך, פונה אל העניין שלשמו הגיע. "רציתי לדבר איתך על משהו" פתח והיא הנהנה "אני חושב שחולי לא מתאימה להיות המלכה".
כתפיה צנחו מעט והיא גלגלה את עיניה "אתה חושב?" אמרה בלגלוג "אני בטוחה מהרגע שהצהירו על כך" היא נשענה על גב הספה שצבעה תואם את צבע הכורסא שעליה ישב תריחסטן, ושילבה את ידיה. "אני מתכוונת, מה לעזאזל הוא מצא בה? היא חכמה? גם אני. היא יפה, נו, באמת" אמרה בבוז "אני יותר יפה ממנה, אין על זה שאלה. אני באה ממשפחה מיוחסת בעוד הוריה רק עובדים בארמון. או לפחות עבדו" אמרה בחיוך מרוצה. אבל אז היא נאנחה "אתה יודע איזה כבוד זה להיות אשת הקיסר? תחשוב כמה מתאים יהיה לי לשים את הכתר על השיער שלי".
תריחסטן התאפק לא לגלגל את עיניו. איך לעזאזל יצאתי איתה? חשב בגועל על עצמו. במקום להביע את רגשותיו אלו, הוא נשען קדימה, מרפקיו על ברכיו והביט בה "סיפרתי היום לדוד שלי עלייך" חייך אליה. היא הזדקפה במקומה, נלהבת ונרגשת בעליל. עיניה נפערו וקולה רעד כשצייצה: "באמת?"
תריחסטן הנהן "כן. סיפרתי על כמה את יפה ומוכשרת וכמה תתאימי להיות אשתו. חולי פשוטת מראה לעומתך, והיא תנהיג את העם בצורה גרועה ביותר" הוא משך בכתפיו באדישות כביכול "מי יודע אם היא תנהיג מרד נגד הקיסר ברגע שיהיה לה את הכוח".
"צודק" היא הנהנה בלהט "מה אמר הקיסר?" היא כמעט לחשה את המילה האחרונה. תריחסטן חש באי נוחות כאשר הבחין ביראת הכבוד בה ביטאה את המילה הזו.
"הוא הקשיב לי, אמר "ואמר לי שהוא ישמח להכירך".
היא מחאה כפיים וחיוך רחב נפרש על פניה. תריחסטן היה בטוח שמעולם לא ראה אותה כזו נרגשת.
YOU ARE READING
כוחות כפולים
Science Fiction"אני יודעת שאת מיוחדת.החורף לא סתם נטש אותך. הוא פשוט לא היה מסוגל לחיות בתוכך. משהו בך חזק מדי עבורו". אוקיינוס היא תלמידה בת שבע עשרה במדינת כוחור. גופה ריק, אין בה כוחות ולכן היא מנודה חברתית חוץ מחברה אחת נאמנה בשם חולי שרואה אותה כשווה אליה. א...
