"אני מבקש מכולם להיות בשקט" אמר קנטורי,מנהל בית הספר.
השכבה של אוקיינוס הצטופפה באולם ההתעמלות ופטפטה בקול.הם נדמו ברגע שסיים המנהל את דבריו.
"כפי שהינכם יודעים,הגעתם לגיל שש עשרה-גיל הבגרות במדינת כוחור.בעוד עשרים וארבע שעות ייערכו המבחנים שיחליטו מה יהיה עתידכם" לצידה של אוקיינוס,חולי נעה בעצבנות,ידה מתחככת בידה של אוקיינוס.
אוקיינוס הושיטה את ידה ותפסה בחוזקה בזו של חולי,מרגיעה אותה,לא מנתקת את מבטה מהמנהל.
הן ניסו להיות כמה שיותר רגילות,במהלך היומיים האחרונים.אבל המתח של היציאה מכוחור יחד עם המבטים והשמועות על חתונתה של חולי,הקשו עליהן לעשות זאת.
אוקיינוס וחולי החלו לחשוד בכל אחד,ואפילו בחתור. הוא לעומת זאת,ניסה להתקרב אליהן ואפילו הופיע בערב יום האתמול אצל אוקיינוס בביתה.
היא שמעה את אמה מדברת איתו אבל לא יכלה לצותת מאחר ואמה יכולה הייתה לחוש בה.
"אני מבקש מכולכם,ללא יוצא דופן,להתייצב בבית הספר בשעה שבע וחצי בדיוק" המשיך המנהל בקול רם.החל רחש המלמולים והרטינות מצד התלמידים על השעה המוקדמת.חולי העיפה מבט בתריחסטן שעמד לצידה.הוא לא הניד עפעף.
ולמה שיילחץ? חשבה מתחת לכל המחשבות שהטרידו אותה באותו הרגע, הרי הוא יודע בביטחון שהוא יעבור את הבחינות.לכל הרוחות,הוא הקייחו הבא.
צמרמורת עברה בגבה כשדמיינה את תריחסטן על כס השלטון,אכזרי וקר כמו השליט הנוכחי.
בעלי לעתיד. פחד לפת את ליבה והיא אחזה בידה של אוקיינוס בחוזקה.אוקיינוס התכווצה מהכאב אבל לא נעה.ברגע שכולם החלו להתפזר הרגישה חולי שמישהו אוחז בידה.
היא הסתובבה מופתעת ועיניה ננעצו בתריחסטן.אוקיינוס לצידה השתהתה.
"מה קורה?" דרש תריחסטן לדעת.
אוקיינוס וחולי העיפו זו בזו מבטים מודאגים ונבוכים.
"מה זאת אומרת?" חולי ידעה שהולך להיות מאבק קצר עם תריחסטן ולא הייתה מוכנה לערב את אוקיינוס בו.היא הושיטה את ידה הפנויה לאחור ונגעה בידה של חברתה.אוקיינוס הבינה את הרמז ולחצה את ידה של חולי כהבעת תמיכה ועזבה את המקום.
"את מתנהגת מוזר וכך גם אוקיינוס" ציין תריחסטן ושילב את זרועותיו על חזו.
"אז אתה כן יודע איך קוראים לה" ניסתה להגיד בציניות אבל קולה יצא יבש וחד.
"חולי" קולו דחק בה.
"תריחסטן" חיקתה אותו ,לא מוותרת.
הוא נשף ברוגז ונעץ בה מבט דומה.
היא נעצה בו מבט אדיש." למה אתן מתנהגות כך?" התפרץ.
"כך איך?" למתבונן מהצד היה נדמה שחולי רגועה לחלוטין כשלמעשה בתוכה התחוללה סערה מלאה בחרדות וחשש שתריחסטן יגלה את סודן.
"תשחרר בבקשה את היד שלי,זה מכאיב לי" המשיכה בקול מונוטוני.
האם תריחסטן חושד? חשבה בחשש עמוק, האם אוקיינוס ואני התנהגנו באופן חשוד? היא כיווצה את גבותיה,מאמצת את מוחה.היא לא זכרה שום התנהגות מוזרה של שתיהן במהלך היומיים האחרונים.אסור שהוא יעלה עלינו, המחשבות המשיכו להתרוצץ בראשה ותמונה שלה כורעת על ברכיה מול קייחו שיושב על כיסאו ומחייך בשביעות רצון מרושעת חלפה לפתע.היא הצטמררה ונרתעה מעט אחרונית.
"הכל בסדר?" שאל תריחסטן וידו ריחפה מעל זרועה,נכונה לתפוס אותה במקרה ותיפול.
היא הנהנה ולא ענתה,נתונה עדיין למחשבותיה.
"אז מה קורה לך,לעזאזל?"
"מה הסיפור שלך?" פלטה לפתע.
גבותיו התרוממו בהפתעה "מה?"
"מה הסיפור שלך? למה כזה אכפת לך מה אוקי ואני עושות? אין לי מושג למה החלטת לשחק אותה פתאום בלש אבל אין לי סבלנות לזה." הרוגז שהחל להשתלט עליה העניק לה אומץ והיא המשיכה "אני מבקשת ממך להפסיק עם כל החקירה חסרת המטרה הזאת כי זה בהחלט מפריע לי.אני מספיק מוטרדת מהמבחנים ומהמחויבות שמחכות לי לאחר נישואיי לשליט קייחו" היא השתדלה לא לירוק בבוז את שמו "אז תסלח לי,להתראות" היא הפנתה את גבה אליו והחלה ללכת כשקולו עצר בעדה.
"מה קורה לנו,חולי?" היא הסתובבה לאיטה והביטה בו במבט שואל.
"מה קרה לחברות שהייתה בינינו?"
היא לא ענתה והוא המשיך "היינו החברים הכי טובים עד שאוקיינוס הגיעה והרסה הכל".
"טעות, אמרה בשקט "היינו החברים הכי טובים עד שכל החבורה שלך הרסה הכל.אוקיינוס טובה מדי ואין לה מה להרוס לעומת החבר'ה הטובים- היא הרימה את ידיה במרכאות "-האלו שלך שמנצלים את חולשתם של אחרים וצוחקים עליהם ומביישים אותם.אתה השתנת,תריס, לא אני.החברות שלנו השתנתה בגללך.הדרך בה אתה רואה את העולם השתנתה ולא לטובה."
"הדרך בה אני רואה את העולם דומה מאוד לדרך של האדם שעומד להיות בעלך" ירה.
בבקשה אל תזכיר לי את זה, התחננה אליו בליבה אבל פניה רק הביעו שאט נפש "ואני לא מסכימה עם זה והלוואי ותהיה לי דרך לשנות או אפילו להעלים את הצורה המעוותת בה אתם רואים עצמכם נעלים מאחרים".
"אוי,חולי הטובה, הוא נד בראשו "תמיד היית טובה ותמיד אבי טען שזה יסבך אותך".
היא גיחכה "אז עכשיו להיות טובה נהפך לפשע?"
"תלוי מאיזה צד מסתכלים" שקט מתוח השתרר ביניהם ואז חולי צעדה קדימה והושיטה אליו את ידה.
הוא נראה מבולבל בתחילה ואז הושיט את ידו אליה בהיסוס.
היא תפסה בידו וחפנה אותה בין שתי ידיה "בגלל החברות האמיצה שהייתה בינינו אני לא רוצה שנהפוך לאויבים" אמרה חרש "אבל אני לא חושבת שנצליח לחזור לקשר הזה של פעם.התבגרנו, היא משכה בכתפיה ונראתה עצובה מאוד "השתננו וכל אחד פנה לדרכו.אני מאחלת לך רק הצלחה והלוואי ותגיע למקומות רחוקים כמו שכולם מצפים.אתה בחור טוב,תריס, היא עזבה את ידו לאט והושיטה את ידה הימנית ונגעה במקום שבו ליבו מונח "הוא נמצא כאן" קולה ירד לכדי לחישה "ועצוב לי שאתה לא מוציא אותו החוצה ונותן לאנשים להכיר אותך כמי שאתה באמת".
תריחסטן נרתע באחת וידה צנחה ונחה לצד גופה "אני מי שאני באמת" אמר בקרירות.
אבל חולי לא התרגשה מהנימה הצוננת בקולו.היא רק הרימה את ידה ברפיון והלכה משם.הפעם הוא לא עצר אותה.
YOU ARE READING
כוחות כפולים
Science Fiction"אני יודעת שאת מיוחדת.החורף לא סתם נטש אותך. הוא פשוט לא היה מסוגל לחיות בתוכך. משהו בך חזק מדי עבורו". אוקיינוס היא תלמידה בת שבע עשרה במדינת כוחור. גופה ריק, אין בה כוחות ולכן היא מנודה חברתית חוץ מחברה אחת נאמנה בשם חולי שרואה אותה כשווה אליה. א...
