"אתה חייב לראות משהו" קראה חולי ברגע ששתי הבנות התפרצו למשרד בהתלהבות.
חתור ועוד שני אנשים שהבנות לא הכירו הסתובבו אליהם.
הבעת פניהם הייתה חמורת סבר ושל חתור משועממת.
"או, חולי נרתעה וכך גם אוקיינוס "מצטערת,לא התכוונו להפריע".
אחד מהשניים,שהיה גבוה ובעל פנים צרות כל כך שאוקיינוס התפלאה שהיה מקום לעיניים ,לאף ולפה להיכנס לתוכם,חייך חיוך עקום ומכוער להפליא.
"כך מתפרצים למשרד של מורה? " אמר בקול צרוד וגבוה "נראה שאין כבוד לתלמידים" הוא פנה אל חתור "אף אחד מהתלמידים שלי לא היה מעז לחשוב על להתפרץ כך למשרדי.הם יודעים שהם ייענשו בחומרה".
"אבל אנחנו לא בבית הספר שלך, חמיר," ענה חתור בשלווה "ופה הכללים שונים".
חמיר בלע את רוקו,מופתע בבירור.אבל מהר מאד הוא מצא את קולו "אולי כדאי שתבדקו את הכללים שוב.זה לא יאה לבית ספר ברמה כל כך גבוהה שיהיו בו תלמידים כל כך פראיים".
אוקיינוס וחולי הסמיקו.הראשונה ממבוכה והשנייה מזעם.
"תסלח לי,אדוני- החלה חולי להגיד בשיניים חשוקות אבל חתור הרים את ידו להשתיק אותה.
"אוקיינוס,חולי,אדבר איתכן מאוחר יותר" הוא הציץ בשעונו "בואו נאמר בשעה חמש,לאחר סיום הלימודים".
אוקיינוס משכה את חולי לפני שזו תספיק להתפרץ בכעס.
"למה הוצאת אותי משם? הייתי רוצה למחוק את הזחיחות מהפנים של השרוך בעל החיוך המזעזע".
אוקיינוס צחקקה "די,לא יפה.חוץ מזה,הוא יכול היה להוריד לך נקודות.אל תשכחי שהוא אחד מהשופטים.".
"אז שישנא אותי" הפטירה אבל החלה להירגע "לא ארשה לאף אחד לקרוא לי ולחברה הכי טובה שלי פראיות".
"מה קרה,חולי? שוב מישהו עצבן אותך?" תריחסטן הופיע משום מקום וכעת צעד לכיוונן,כשידיו בכיסים והוא הולך כאילו כל העולם שייך לו.
ובכן,לא רחוק הזמן שזה אכן יקרה, חשבה אוקיינוס והביטה בו בחוסר חיבה מופגן.
"שלום לך" אוקיינוס תמיד קינאה בקול השלו של חולי כשדיברה עם האנשים החזקים והמקובלים של בית הספר.נדמה היה ששום אדם,חזק ובטוח ככל שיהיה,לא מסוגל להוציא אותה משלוותה.
"שלום גם לך" השיב תריחסטן והתעלם מאוקיינוס.
"אז מה קרה?" המשיך.
חולי הביטה בו לרגע ואז משכה את אוקיינוס בפתאומיות והעמידה אותה מולה.
"אולה,קומו סטס?" עברה חולי לשפת אמה שהגיעה ממדינה רחוקה מאד בשם ספרד.
תריחסטן נראה מבולבל "סליחה?"
אוקיינוס הסמיקה ממבוכה ורצתה לברוח מהמקום.
היא התנערה מידיה של חולי שאחזו בזרועותיה ומיהרה לעמוד לצידה "מה את עושה?" סיננה לה.
"אתה יודע,תריחסטן,יש פה מישהי שקוראים לה אוקיינוס.אתה מכיר אותה כבר יותר מארבע שנים.יהיה נחמד אם תגיד לה שלום". קולה היה קשה.
תריחסטן נראה מופתע ואז פתח ואמר:" אשמח אם לא תגידי לי מה לעשות.את לא אמא שלי".
"כנראה שאמא שלך לא חינכה אותך כמו שצריך אם כך אתה מתנהג" קולה היה עוקצני.
עכשיו הכעס מילא כל תו בפניו של תריחסטן "הייתי מציע לך להתנהג אליי בכבוד,חולי"
"למה?" היא נטעה את ידיה על מותניה "למה אני אמורה להתנהג אליך בכבוד כשאתה מתנהג כך לחברה הכי טובה שלי?"
"תפסיקי לגונן עליה כל הזמן.היא צריכה להתמודד לבד."
"למה היא צריכה לסבול את הירידות שלכם כל הזמן?" קולה של חולי הורם "למה אתם לא מסוגלים לקבל את השונים מכם? ואתם עוד קוראים לעצמכם אנשי חוכמה ובעלי חזון?לא פלא ש- לפתע ידו של תריחסטן זינקה וכיסתה את פיה.
הוא קרב אליה עד שראתה את אישוניו באופן ברור מאד "בכל מקרה אחר הייתי נותן לך לסיים את המשפט כדי שהשומרים ייקחו אותך לכלא על בגידה במדינה " קולו היה שקט כל כך שחוץ מחולי אף אחד לא יכול היה לשמוע אותו "אבל בגלל שאני מכיר אותך מגיל אפס אכפת לי ממך קצת יותר ממה שאת חושבת." הוא התרחק ממנה והוריד את ידו מפיה "אני לא מפלצת" אמר בשקט,קולו מבקש ממנה שתאמין לו.
"תוכיח לי" לחשה ואז סובבה את ראשה "איפה אוקייינוס?"
YOU ARE READING
כוחות כפולים
Science Fiction"אני יודעת שאת מיוחדת.החורף לא סתם נטש אותך. הוא פשוט לא היה מסוגל לחיות בתוכך. משהו בך חזק מדי עבורו". אוקיינוס היא תלמידה בת שבע עשרה במדינת כוחור. גופה ריק, אין בה כוחות ולכן היא מנודה חברתית חוץ מחברה אחת נאמנה בשם חולי שרואה אותה כשווה אליה. א...
