מייה רוסו
אני מסתירה את המכה עם איפור, והכול למדתי דרך היוטיוב.
אבא שלי נהיה אלים בגלל ההתקפים של אמא שלי, וטייט אחי נהיה מטורף והאויב הכי גדול שלי. הם היו מפחדים ממני כשהייתי בנישואים עם פאולו, אבל עכשיו השמועות רצות ואומרים שפאולו זה שזרק אותי, שלא אכפת לו, שהוא שונא אותי.
אם לפני כמה ימים חשבתי שפאולו האויב הכי גדול שלי לגמרי טעיתי.
עכשיו אני לגמרי לבד בסיפור הזה.
וכדאי לצאת מהסיפור הזה אני צריכה להתחזק פיזית ונפשית. פיזית כי אין לי כוח מול אבא שלי ולא מול טייט ונפשית כי אני מרגישה את הלב שלי עדיין נסדק בלי פאולו.
איך לעזאזל כל זה קרה?
ולמה יצאתי כל כך טיפשה?
עוד יום בחדר כושר זה עוד יום לראות את פאולו.
זה כואב בלב אבל נותן מוטיבציה.
אני מתגעגעת אליו.
מה חשבתי לעצמי כשברחתי ממנו?
אלוהים אדירים.
ברחתי ממנו כמו פחדנית.
הוא מושך בשיערו ואני פשוט מהופנטת. הוא אפילו לא מניד עפעף לעברי. ״היי,״ קולו של טייט גורם לי להתקשח. ״את מתכוונת להמשיך לבהות בגבר שזרק אותך?״ הוא בכוונה אומר את זה בקול.
״היי,״ אני מחזירה לו מבט. ״אתה מתכוון להמשיך לדמיין דברים?״
״הדבר היחיד שאני מדמיין זה המוות שלך, כלבה.״ הוא ממלמל.
מי אמר שקשר דם זה חשוב מעל הכול?
שמשפחה היא מעל הכול?
המשפחה שלי היא בעצם האויב הכי גדול שלי.
בעולם שלי, קשר דם הוא הדבר הכי מסוכן.
כשאני עולה להילחם עם טייט אני נתקפת פחד. אני נופלת בפעם השניה אבל בפעם השלישית אני מצליחה להפיל אותו, אבל אז הוא בועט לי ברגל ואני נופלת אחורה והראש שלי מקבל מכה חזקה.
אני נושמת בכעס, מתעלמת מהכאב.
״טייט, תילחם גם איתי,״ קולה של ... מי לעזאזל הבחורה הצעירה והחצופה הזו?
טייט מחייך בשחצנות ואני יורדת בכעס מהבמה. אני מתקדמת לפאולו שנועץ בי עיניים קרות. ״תילחם איתי.״ אני דורשת.
״את בקושי עומדת על הרגליים.״
״תילחם איתי.״ אני מתעקשת, עיניי כואבות מהמאמץ לא לבכות. אני חייבת את העזרה של פאולו.
״תפסיקי לשחק במגרש של הגדולים, מייה.״ הוא נוהם בכעס, מנגב את הפנים שלו במגבת.
״אני צריכה את העזרה שלך,״ לחיי מסמיקות מהמבוכה.
״לכי תזדייני,״ הוא מחייך חיוך מריר והולך לשירותים.
אני חייבת להמשיך לנסות.
אין סיכוי שאני מרימה ידיים.
אני לא כזאת.
לא עכשיו ולא אף פעם.
אני מחכה לו ביציאה מהשירותים. ״זוזי, מייה. אל תיתני לי להפעיל כוח.״ הוא מכווץ את גבותיו כמו שהוא עושה כשהוא מבולבל. הוא נועץ עיניים בכל מקום שהסתרתי עם איפור. ״ממתי את מתאפרת?״
״אתה מתכוון להילחם איתי?״
״לא.״
״אז לא אספר לך.״
הוא נושם עמוק, מסיט את העיניים שלו ממני והולך.
פאולו רוסו
אלו מכות יבשות והיא מסתירה אותם עם איפור. טייט מרביץ לה כזה חזק?
אני דואג לטפל בטייט הבן זונה הזה.
אבל גם כשאני מטפל בו, ביום למחרת נוספות לה מכות, וכשהיא חושבת שאף אחד לא מסתכל היא צולעת.
מה לעזאזל קורה פה?
YOU ARE READING
המלחמה שלנו
Romanceיש לו כל מה שאני רוצה. אני שונאת אותו, מקנאה בו. ובסוף כמו טיפשה מתאהבת בו. כמו שהתאהבתי בחיים שלו. אני אוהבת ושונאת אותו. אני נלחמת איתו.
