המלחמה שלנו

פרק ספויילר לסיפור הבא + 52

טייט רוסו
הכול דם. דם שלי, של אבא, של אמא. כל המוות שלהם מלוכלך על הידיים שלי.

אמרתי לאבא שלא אתן לו להרוס את המשפחה, אבל בסוף אני זה שחיסל אותה.

אמא התאבדה אחרי שהחטפתי לאבא.

אבא הרים עליה את היד. מה הוא ציפה שאעשה? לעזאזל, אז הכיתי אותו עד שהוא נפל מהרגליים, וכשהוא חטף את ההתקף שלו לא עזרתי לו.

נתתי לו למות לבד, ולמען האמת, זה לא כאב כמו שציפיתי שיכאב.

אולי את היום הזה אזכור לנצח.
את היום שהנפש שלי נרצחה.

למה אני לא מרגיש כלום חוץ מריקנות?

••••

מייה רוסו
אני לא מאמינה.

חיובי.
חיובי.
חיובי.

אפילו הרופא שבודק אומר ש... שיט. אני בהריון. אני? איזה מין אמא אני אהיה? איך אני אחייה? האם זה קשה? אני .... מפחדת.

״מייה,״ פאולו חוזר הביתה.

פאק.
פאק.
פאק.

אני זורקת את הבדיקות לפח וממהרת לרוץ אליו. ״היי,״ אני מתנשפת.

״החולצה שלך הפוכה.״

שיט. ״אה, התרגשתי שבאת.״

״ומה את מסתירה?״ הוא מעקם פרצוף, מביט בי במבט לא מאמין.

״טוב.״ אני נושמת עמוק. ״אני אגיד את זה מהר- אבל,״ אני מנופפת בידיי בלחץ. ״תשב.״

הוא יושב. ״נראה לי שכדאי שגם את תשבי. את לחוצה, מייה.״

אני נאנחת בתסכול, מתיישבת גם. ״יש לנו המשך-״

״מה?״ הוא מגחך.

״אני בהריון,״ אני מסמיקה. ״אתה יודע, צאצא המשכי.״

״את עובדת עליי?״

אני נוהמת. ״פאולו.״

החיוך שלו עולה בהדרגה. ״אלוהים,״ הוא עוצם את העיניים.

״זה טוב או רע?״

הוא פוקח את העיניים שלו, מביט בי. ״בואי נתחתן מחדש.״

״פאולו, אתה שיכור? מה קשור מחט לתחת?״ אני ממלמלת בכעס.

״בואי נתחתן מחדש, ונתחיל לעצב את החדר. איזה זין.״ הוא משפשף את הזיפים שלו. ״אני.. פאק.״

״מה לקחת?״ אני קמה כדי להתיישב לידו אבל הוא מרים אותי בקלילות ומושיב אותי עליו.

״אותך. לכל החיים.״ החיוך שלו דבילי. ״את רוצה שנעשה קייטנת רוסו משלנו?״

״אין שום סיכוי. מלא כמוך?״ אני בהלם.

״כן. תחשבי על זה,״ הוא מקפיץ את הגבות, ״יהיו מלא קפאוים.״

״מה זה קפאוים?״ אני מבולבלת.

״קפאו ברבים.״

אלוהים. אדירים.

אני לא מצליחה לשלוט על הצחוק שמתגלגל לו מהגרון ומהבטן שלי. ״פאולו,״ אני נרגעת מהצחוק. ״אני ממש אוהבת אותך.״

״אז קייטנת רוסו?״

״קייטנת רוסו?״

״אבל בלי בנות.״ הוא אומר במהירות. ״אין סיכוי.״

״אנחנו לא מחליטים.״

״אם תהיה בת נגזור לה את השיער ונכלא אותה בחדר.״ הוא אומר בשקט. ״אסור שיהיו בנות כמוך, זה מסוכן לציבור. נסיכות מטורפות... פי....״

״אתה מדבר שטויות, פאולו.״

״זה קורה שאני מתלהב.״

״נדבקת ממני?״

״לעזאזל עם החיים שלי. כן. את מדבקת, משתלטת על כל כולי ואפילו.. מבלי לבקש אישור. פאק.״ הוא תופס את פניי בשתי ידיו, וליבי מאיץ כאילו זו הפעם הראשונה שהוא נוגע בי.

אני פורצת בצחוק.

אלוהים. אדירים.

אני כל כך מאושרת.

״פאולו, הסוף שלנו יהיה בשלום.״

״בשלום.״ הוא מושך אותי אליו.

והלב שלי? וואו.

זו כמו הפעם הראשונה איתו.
כל פעם מחדש, הוא מוכיח לי כמה אני מאושרת.

הסוף

•••••••

בנות שליייי
זה לא בדיוק הסוף אני עושה המשך לסיפור של טייט.
מוכנות?🙃